1,644
עריכות
מ (החלפת טקסט – "==צילום דפוס התניא==" ב־"") |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
בהמשך לירידת והתלבשות השכינה בקליפות (שבאגרת הקודמת) מוסיפה אגרת זו, שיחד עם השכינה '''ירדה גם התורה לקליפות''', והן מעלימות ומסתירות על התורה. בהמשך הפרק מוסבר תוכן העניין בעבודת האדם: לכוף את יצרו, ולהתייגע בתורה, ולהסיר העלם זה. | |||
האגרת נחלקת לארבעה פרקים: | |||
פרק ראשון: ציטוט דברי הזהר הקדוש, הקורא ללימוד תורת הסוד '''עץ חיים''' ולענייני איסור והיתר '''עץ הדעת טוב ורע'''. | |||
פרק שני: מקשה כמה קושיות עצומות על דברי הזהר הנ"ל. | |||
פרק שלישי: מסביר שקושיות אלו באות רק מלימוד שיטחי של "חסירי{{הערה|חסדי בדל"ת הוא טעות הדפוס, וצריך להיות חסירי ברי"ש}} מדע", ומתרץ תירוץ פשוט לכל השאלות. נקודת הביאור: עץ הדעת טוב ורע הוא '''גוף''' הדברים הגשמיים (שיונקים חיותם מהקליפות), '''ולא ההלכות''' (והברייתות והמשניות) העוסקות '''ביחס''' לדברים אלו על פי התורה (מתי הם מותרים ומתי אסורים וכו'). | |||
פרק רביעי: מסביר, שמצד ירידת המשנה {{הערה|משורשה ב"מלכות דאצילות" להתלבש בעולם היצירה}} נבלעו בקליפות חלק מהלכות התורה. לעיתים "נעלמה" ההלכה עצמה, ולעיתים ההלכה עצמה ידועה וגלויה, אך הטעם שלה נעלם. לאחר מכן מוסיף, שרק התחתונים{{הערה|משום שמחלישים את הקליפה על ידי עבודתם להתגבר על התאוות}} יכולים לברר ולהוציא את ההלכות מהעלם הקליפות - ולא העליונים. ומסיים, שלעתיד לבוא {{הערה|שאז לא יהיה עוד צורך בעבודת הבירורים, ילמדו הלכות רק בשביל לדעת את המעשה אשר יעשון}} יהיה כל עיקר עסק התורה רק ליחד יחודים עליונים יותר, להמשיך אורות עליונים יותר, ולקיים המצות בכוונות עליונות כו'. | |||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ו|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ו}}}} | {{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ו|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ו}}}} | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
מצד ירידת השכינה (מלכות דאצילות) להתלבש בעולמות, ירדה גם התורה והתלבשה בקליפה. עקב כך נעלמו בקליפה הלכות רבות. רק עבודת האדם (ביגיעתו בשני הקוים: שבירת התאוות ולימוד התורה) יכולה לברר את ניצוצות הקדושה מהקליפה. | |||
כשתגמר העבודה להוציא מהקליפות את הניצוצות שבלעו - תבוא הגאולה. כשתבוא הגאולה יהיה כל עיקר עסק התורה רק בפנימיות המצוות וטעמיהם הנסתרים. | |||
עריכות