31,419
עריכות
בית הכנסת בית אריה (לוד): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←היסטוריה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
עיקר פיתוחו של השיכון הגיע בעקבות מוסדות החינוך שנוסדו בו, ובראשם ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובשל כך הקדישו עסקני הקהילה את רוב מרצם לפיתוח המוסדות. | עיקר פיתוחו של השיכון הגיע בעקבות מוסדות החינוך שנוסדו בו, ובראשם ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובשל כך הקדישו עסקני הקהילה את רוב מרצם לפיתוח המוסדות. | ||
רק כעבור קרוב לעשור גבר הצורך במבנה הולם עבור ציבור המתפללים{{הערה|בתחילה הוקם מבנה בית כנסת עבור בני העדה הגרוזינית שחגיגת [[חנוכת הבית]] שלו התקיימה ב[[כ' מנחם אב]] [[תשל"ה]], והוא שימש באופן זמני כבית כנסת לכלל תושבי שיכון חב"ד.}}, ועסקני הקהילה החלו באיתור נדבנים שיתרמו את סכום הכסף ההתחלתי עבור הבניה. | רק כעבור קרוב לעשור גבר הצורך במבנה הולם עבור ציבור המתפללים{{הערה|בתחילה הוקם מבנה בית כנסת עבור בני העדה הגרוזינית שחגיגת [[חנוכת הבית]] שלו התקיימה ב[[כ' מנחם אב]] [[תשל"ה]], והוא שימש באופן זמני כבית כנסת לכלל תושבי שיכון חב"ד.}}, ועסקני הקהילה בראשות ר' [[גרשון דב (בורקע) שיף]] החלו באיתור נדבנים שיתרמו את סכום הכסף ההתחלתי עבור הבניה, ולקבל הקצאה עבור הקמת מבנה גדול של קבע שיתאים לקהילה גם לאחר התפתחותה והתבססותה. | ||
ב[[חודש אב]] [[תשל"ה]] הועלתה הצעה של משפחת ליפסקר לתרום 100,000 לירות עבור הבניה, ולקבוע את [[בית הכנסת]] כנר זכרון לאביהם הרב [[אריה זאב ליפסקר]], שהיה אחד מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר ומראשי העסקנים לביסוסה ופיתוחה של הקהילה ומוסדותיה. | ב[[חודש אב]] [[תשל"ה]] הועלתה הצעה של משפחת ליפסקר לתרום 100,000 לירות עבור הבניה, ולקבוע את [[בית הכנסת]] כנר זכרון לאביהם הרב [[אריה זאב ליפסקר]], שהיה אחד מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר ומראשי העסקנים לביסוסה ופיתוחה של הקהילה ומוסדותיה. | ||