31,665
עריכות
ערב יום כיפור: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ברכת הבנים
| שורה 73: | שורה 73: | ||
===ברכת הבנים=== | ===ברכת הבנים=== | ||
{{ערך מורחב|ברכת התמימים}} | {{ערך מורחב|ברכת התמימים}} | ||
מנהג ישראל קדום הוא לברך את הילדים בברכת כהנים קודם שיוצאים לבית הכנסת. המנהג מופיע לראשונה אצל רבותינו האחרונים בספרו של רבי חיים בן בצלאל אחיו של [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|ספר החיים, פרנסה וכלכלה פרק ו.}}. | |||
מנהג ישראל קדום הוא לברך את הילדים בברכת כהנים קודם שיוצאים לבית הכנסת. | |||
על יסוד מנהג זה נהגו החסידים להיכנס לרבותינו נשיאינו ולבקש את ברכתם בערב יום הכיפורים סמוך לזמן התקדש החג. | בחלק מקהילות ישראל פשט המנהג לברך את הילדים בכל ערב שבת, ובחלקם רק בערב יום הכיפורים, כאשר האב סומך את ידיו על בניו כפי שעשה יעקב לנכדיו מנשה ואפרים, ופותח את הברכה בפסוק: "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה"{{הערה|אצל הנוהגים לברך גם את הבנות, נוהגים האבות לומר ישימך אלוקים כשרה רבקה רחל ולאה.}}, ולאחר מכן לומר את ברכת כהנים. | ||
מנהג זה עורר פולמוס הלכתי כיון שאסור לישראל לברך את ברכת כהנים, ולכן יש שנהגו לעשות זאת בלא לסמוך את הידיים על ראש הבן. | |||
על יסוד מנהג זה נהגו החסידים - הרואים את עצמם כבנים רוחניים של הרבי - להיכנס לרבותינו נשיאינו ולבקש את ברכתם בערב יום הכיפורים סמוך לזמן התקדש החג. | |||
אצל אדמו"ר הריי"צ היה נהוג שבירך את החסידים שנכנסו אליו לבקש את ברכתו בנוסח: "דער אויבערשטער זאָל מעורר זיין מיט אַ התעוררות [=שהקב"ה יעורר בהתעוררות] תשובה אמתית מתוך פנימיות ונקודת הלב". | אצל אדמו"ר הריי"צ היה נהוג שבירך את החסידים שנכנסו אליו לבקש את ברכתו בנוסח: "דער אויבערשטער זאָל מעורר זיין מיט אַ התעוררות [=שהקב"ה יעורר בהתעוררות] תשובה אמתית מתוך פנימיות ונקודת הלב". | ||