שינויים

'''יושבים''' ("זיעצער'ס" ב[[אידיש]]) היה כינויים של [[חסיד]]ים חסידים שישבו בחצר [[רבותינו נשיאנו]] ב[[ליובאוויטש]] ועסקו בלימוד [[נגלה]] וב[[חזרה]] ולימוד [[מאמר]]י מאמרי רבותינו נשיאנו. בתקופות מסויימות, נאספו הלומדים ללא כל מסגרת ישיבתית רשמית, אך בהכוונה רוחנית של [[הרבי המהרהאדמו"ש]] ו[[הצמח צדק]]רים. היו תקופות שבהן התקיימה ישיבה בחצר בליובאוויטש, שהייתה היסוד ואף היתה יסוד להרחבת סנפי סניפי הישיבה בערים נוספות רבות ברחבי רוסיה בין השנים [[תר"ד]]-[[תר"ה]]{{הערה|שם=ספר השיחות|1=[[קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]] , [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43828&st=&pgnum=33 עמוד 33 והילךואילך].}}; אך גם אז, שהו במקביל לתלמידי הישיבה לומדים מבוגרים יותר - חתנים או אברכים - בתור "יושבים". במקומות מסויימים היה המנהג ש[[אברך|אברכים]] אחרי נישואיהם [[נסיעה לרבי|נסעו לרבי ]] להיות "יושבים " כחצי שנה או שנה{{הערה|שם=יושבים|1=ראה שיחת ש"פ וירא תש"מ ([[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14943&st=&pgnum=404 חלק כ' עמוד 391]). ובאריכות - שיחת ש"פ נצבים וילך תשמ"ו ([http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59236&st=&pgnum=440&hilite= התוועדויות ח"ד ע' 438] ואילך).}}.  מסגרות לימוד אלו, שלא תמיד היו מבוססות דיין, היו הרקע לייסודה של [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]] על ידי [[הרבי הרש"ב]], בשנת [[תרנ"ז]].

בשנת [[תקל"ח]]{{הערה|1=[[לקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=49 חלק א' עמוד 43].}} ייסד [[אדמו"ר הזקן]] כיתת לימוד בשם "חדר א'" בו למדו חמשה עשר למדים שתנאי קבלתם היו שייצטרכו להיות בקאים בש"ס ובמדרשים, בספר העיקרים, הכורזי וב[[זוהר]], כשמחזור הלימוד ב"חדר" זה ערך כחמש שנים. בשנת [[תק"מ]] ייסד אדמו"ר הזקן את החדר השני, ובשנת [[תקמ"ב]] את החדר השלשי - בהם מחזור הלימוד היה רק שלוש שנים, כשהחל משנת [[תק"נ]]{{מקור}} ה[[משגיח]] ב"חדרים" הוא [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)#ספר השיחות מתורגם ללשון הקודש|ספר השיחות ת"ש-תש"א בלשון הקודש]], [[שביעי של פסח]] בסעודת הלילה אות י"ט}}. כשהיו תלמדי החדרים מסיימים את לימודיהם, היה אדמו"ר הזקן שולחם להתגורר במקומות שונים בכדי להפיץ את תורת החסידות, מה שריבה ביותר את כמות החסידים. קבוצה זו היוותה את היסוד לקבוצת "היושבים" בזמן [[אדמו"ר האמצעי]]. == בזמן אדמו"ר הצמח צדק==בתקופת הצמח צדק התקיימו בליובאוויטש שתי מחלקות - תלמידי ישיבה, ו"יושבים":

* '''הישיבה''': בשנת בשנת [[תר"א]] (או [[תר"ב]]{{הערה|שם=לקוד|1= בזמן הצמח צדק[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39165&st=&pgnum=בשנת 222 לקוטי דיבורים חלק ד', ע' 1374].}}; ובמקום אחר מסופר על קיומה של ישיבה בליובאוויטש משנת [[תקצ"ד]] {{הערה|שם=חב תכז|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=493&hilite= אגרות קוד"ש אדמו"ר מוהריי"צ חלק ב', ע' תכז].}}) ייסד [[אדמו"ר הצמח צדק]] ישיבה קבועה ב[[ליובאוויטש]], ומינה את בנו רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] לראש ישיבה ומגיד שיעור, ואת חתנו רבי [[לוי יצחק זלמנסון|לוי יצחק]] למנהל{{הערה|ובלקוטי דיבורים שם, שגם רבי לוי צחק מסר שיעורים בישיבה}}. עם התפשטותה מטרת הישיבה היתה להילחם במגמות ההשכלה שסחפו את צעירי היהודים ברוסיה{{הערה|שם=אגק ב|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=173 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב', ע' קז].}}.:הישיבה התחלקה לכיתה אחת לגילאי 14 עד 17, וכיתה שניה לגילאי 17 עד 20. לימודם של תלמידי הישיבה היה ב[[נגלה]], ורק לעיתים רחוקות למדו חסידות, ולשמיעת מאמרי הרבי לא היו מורשים להיכנס{{הערה|שם=לקוד}}.:בשנים [[תר"ד]]-[[תר"ה]], במקביל להתפשטותה של [[תנועת ההשכלה]] ברוסיה, הרחיב חיזק אדמו"ר הצמח צדק את מוסדות הישיבה והרחיבה לערים נוספות ברוסיה, ביניהם:[[ליאוזנה]], קאלישקקאליסק, ראסאסנערססנה, דובראוונהדוברובנה, רודניא, יאנאוויטש ודאבראמיסליאינוביץ' ודוברומיסל, ופירסם מכתב המורה לרבני הערים החסדיים לייסד ישיבה בעיירתם, ובאם אין בעיירתם מספיק תלמדים לייסוד ישיבה - לשולחם לישיבה קיימת{{הערה|שם=ספר השיחות}}. במסגרת זו גם הרחיב אדמו*'''ה"יושבים"ר הצמח צדק כוללים ישנים רבים''': חתנים קודם חתונתם או אברכים לאחר החתונה, שחיו על חשבון חותניהם, וייסד עוד וישבו בחצר הרבי בליובאוויטש. עיקר עיסוקם של ה"יושבים" היה לימוד חסידות ושימוש של זקני החסידים על מנת לקבל הדרכות בעבודת ה'{{הערה|שם=לקוד}}.בנוסף לכך התקיימו בכמה מערי החסידים כוללים חדשים רביםלאברכים{{הערה|שם=ספר השיחות}}.

==בזמן הרבי הרש"ב==לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר מהרהרבי המהר"ש]] ב[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]], - במשך השנים המכונות "[[חורבן ליובאוויטש]]" כאשר לא היה [[רבי]] רשמי בעקבות התנגדות [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל על עצמו את ה[[רבי|נשיאות]], - חלה חלישות בקבוצה, כשבמקביל הפכו הישיבות להיות בהנהלה עצמית של הקהילה בה פעלו, בעקבות הימנעותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] לנהל ולהדריך אותן.  בשנת [[תרנ"ד]], כאשר ה[[משכילים]] וה[[ציונים]] הגבירו את פעולותיהם, קיבץ [[אדמו"ר הרש"ב]] בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם [[דא"ח]] וראה בהם כמגן נגד ה[[תנועת ההשכלה]] וה[[ציונות]] שפשטו בימים ההם. הקבוצה מנתה כ-15-17 בחורים, בני בעלי בתים חסידיים, שהיו בעלי ידיעה ב[[גמרא]] וב[[הלכה|פוסקים]]. בשבתם ב[[ליובאוויטש]] המשיכו בלימודיהם, ובד בבד שמעו בקביעות מאמרים מ[[אדמו"ר הרש"ב]]. [[משפיע]] הקבוצה היה ר' [[חנוך הענדל קוגל]] (שהיה בעצמו "יושב" אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]), שלימד אותם [[תניא]] מידי יום{{הערה|[[התמים]] א [מא] ע"ט.}}. בשנים [[תרנ"ד]] ו[[תרנ"ה]], לא היו התוצאות משביעות רצון, ובני הקבוצה לא התאימו למטרתו של הרבי הרש"ב מסיבות שונות. אך בשנת [[תרנ"ו]] הצליחה הישיבה, ותלמידיה היו גרעין ראשוני שממנו נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], בשנת [[תרנ"ז]]{{הערה|שם=אגק ב}}. ישיבה נוספת התקיימה בליובאוויטש קודם להקמת ישיבת תומכי תמימים, בראשות הרב יעקב אליעזר סקבלו (מתלמידי הישיבה בליובאוויטש בזמן הצמח צדק). ישיבה זו מנתה כארבעים-חמישים בחורים, מתוכם כמה מהעיירות הסמוכות, שאת ארוחותיהם היו סועדים אצל משפחות קבועות מהעיירה - אכילת "ימים", כפי שכונתה אז. הרבי הריי"צ מתאר את הרושם הגדול שקיבל בילדותו מהכבוד הגדול שנהגו במשפחתו בתלמידי הישיבה שאכלו "ימים"{{הערה|שם=חב תכז}}.

*הרב שמואל מאזינקער{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ז' עמוד שפ"ה, ע' שפה.}}

*הרב [[חיים דוד ליין]], [[שו"ב]] ב[[נעוול]]{{הערה|[[אבני חן]] עמוד 135.}}

*הרב [[יחיאל הלפרין]]{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"ג , אגרת ד'תתעח.}}