יעקב לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 772 בתים ,  8 באוגוסט 2019
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 5: שורה 5:
[[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של קורניץ]]
[[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של קורניץ]]
הרב לנדא נולד בשנת [[תרנ"ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב [[משה יהודא ליב לנדא (קורניץ)|משה יהודא ליב לנדא]] שהיה [[מרא דאתרא|רבה]] של העיירה. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] והרב [[זלמן קורניצער]].
הרב לנדא נולד בשנת [[תרנ"ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב [[משה יהודא ליב לנדא (קורניץ)|משה יהודא ליב לנדא]] שהיה [[מרא דאתרא|רבה]] של העיירה. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] והרב [[זלמן קורניצער]].
תלמיד [[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש]] .


לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע"ג]] נתמנה הרב יעקב לנדא לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של [[הרבי הרש"ב]], וכפי שכתב הוא בעצמו:
לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע"ג]] נתמנה הרב יעקב לנדא לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של [[הרבי הרש"ב]], וכפי שכתב הוא בעצמו:
"על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' [[שלום יצחק בעקער]], ר' [[מרדכי הורביץ]] (נספה בשואה,), ור' [[לייב מטוסוב]] (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו"ר [[הרש"ב]] מליובאוויטש. גם אני נסעתי אתם וביארתי לאדמו"ר נבג"מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד..."
"על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' [[שלום יצחק בעקער]], ר' [[מרדכי הורביץ]] (נספה בשואה,), ור' [[לייב מטוסוב]] (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו"ר [[הרש"ב]] מליובאוויטש. גם אני נסעתי אתם וביארתי לאדמו"ר נבג"מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד..."


הגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] קירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. הרוגוצ'ובר אף היה מסדר ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] ב[[חופה|חופתו]] של הרב לנדא.


=== ב[[רוסיה]] ===
=== ב[[רוסיה]] ===
שורה 22: שורה 23:
לימים הקים את ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[מוסקבה]] שהייתה מיועדת לסטודנטים מקומיים, והוא הדריכם וחינכם בדרך האמת - דרך התורה והמצוות.
לימים הקים את ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[מוסקבה]] שהייתה מיועדת לסטודנטים מקומיים, והוא הדריכם וחינכם בדרך האמת - דרך התורה והמצוות.


=== בארץ ישראל ===
=== בלטביה===
 
את רוסיה יצא בסוף שנת תרפ"ז ללטביה.
ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש אדמו"ר הריי"צ לשלטונות אחר יציאתו לחירות באותה שנה, רצה לכלול אדמו"ר הריי"צ גם את הרב יעקב לנדא. אך כיוון שהרב לנדא כבר קיבל היתר יציאה בנפרד באותה התקופה, אמר לרבי שחבל יהיה לכוללו ברשימת הנלוים אל הרבי ובמקומו אפשר להוציא עוד מישהו אחר.
 
הגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] קירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. הרוגוצ'ובר אף היה מסדר ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] ב[[חופה|חופתו]] של הרב לנדא.
 
במשך תקופה היה לרב החסידי בעיר ליבוי שלטביה.
 
 
===בארץ ישראל ===


לאחר עליתו ל[[ארץ ישראל]], בשנת [[תרצ"ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ"ו]], עד פטירתו ב[[כ"ו שבט]] שנת [[תשמ"ו]], (לאחר מכן, על פי צוואתו ובעידוד [[הרבי]], התמנה  
לאחר עליתו ל[[ארץ ישראל]], בשנת [[תרצ"ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ"ו]], עד פטירתו ב[[כ"ו שבט]] שנת [[תשמ"ו]], (לאחר מכן, על פי צוואתו ובעידוד [[הרבי]], התמנה  
משתמש אלמוני

תפריט ניווט