שינויים

הרב '''גרשון שרגא אטינגון- אטינגר''' {{הערה| עוברת לאטינגר בישראל כנראה, ע"פ מוזיאון ראשונים לתולדות פתח תקוה}} (?-[[1850]] — [[6 באוקטובר]] [[1930]], [[י"ד תשריבתשרי]] [[ה'תרצ"א]]) היה גביר [[חב"דיד]]י, מ[[פרנס]]י ו[[מייסד ]]י [[פתח תקווה]] החדשה{{הבהרה|מה זה?}}, בעל נכסים ופרדסים רבים וגדולים{{הערה| שם}}, ומייסד בית הכנסת החב"די הראשון ב[[פתח תקוהתקווה]]{{מקור}}.

==תולדות חייםביוגרפיה==נולד ב[[שקלוב]] שב[[רוסיה]]ונמנה עם חסידי [[חב"ד]], ובהגיעו לגיל חתונה נישא לחנה גולדה זהבה בת ר' מרדכי (נפטרה ב[[כ"ח באדר]] [[תרפ"ג]] וקבורה ב"סגולה"). עסק במסחר, היה בעל מנסרת עצים, וזכה להצלחה ועושר.

נמנה על חסידי חבכאשר היה כבר בא בימים, משאת נפשו הייתה להגיע ל[[ארץ ישראל]] ולהיקבר בה. בסביבות שנת [[ה'תרס"דט]] ([[1910]]-[[1909]]) עלה לארץ ישראל והתיישב ברחוב גוטמן בפתח תקווה, ובהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת חנה גולדה בת ר' מרדכיבסמיכות לשוק המקומי.

שלח ידו במסחר וזכה להצלחה רבה==חוות אטינגון סגולה==קנה ב[[כ"א באדר]] [[תרע"ד]] שני דונם אדמה מ[[נחמן גדליה ברודר]], בעסקיו והפך לאיש אמיד שתרם רבות מהונו לצדקהעליהם הקים את ביתו וגן. ב-[[1912]] בנה בית גדול מוקף גן גדול שתיכנן גנן מומחה משרונה. בגן גדלו עצי פרי מ[[אנונה]] עד [[פפאיה]].

בסביבות שנת רכש 5 דונם ליד ביתו מאדמת אל-כרמים חור אל-סאברא ונטע עליהם פרדס וכדומה. שארי בשרו של גרשון הם שעזרוהו להקמת חווה בהיותם סוחרי פרוות בינלאומיים. אחד מהם [[תרס"טמקס איטינגון]] עלה לארץ הקודש והתיישב ברחוב גוטמן ב, אזרח [[ארצות הברית]], שדודו הוא [[פרופסור]] [[מקס אייטינגון]] (תלמידו וידידו של [[זיגמונד פרויד]]), שלח לו סכום כסף נכבד על מנת שיקים פרדס ומשק חי, בהם יעבדו בו פועלים [[יהודים]] בלבד – לתת פרנסה לחלוצים.הדבר היה נדיר ואינו מהשגרה באותה תקופה כשפרדסני אם המושבות העדיפו פועלים [[פתח תקוהערבים]], בסמיכות לשוק המקומיאלה היו מיומנים יותר וזולים יותר מהפועלים ה[[יהודים]].

זמן קצר לאחר הגעתו, הקים מכספו את בית הכנסת החב"די בעיר על שטח החצר הסמוך לביתומשק אטינגון" היה שם דבר ב[[פתח-תקווה]] הקטנה.אטינגון רכש מאחד מערביי הסביבה מאה דונם קרקע ב[[סגולה (מושב)|סגולה]] החופפת לפתח תקווה, ולאחר פטירתו בנטע עליהם פרדס [[תפוזים]] ו[[י"ד תשריאשכוליות]] וגם [[תרצ"אלימונים]], ו[[אתרוגים]] הונצח זכרו בלוח זכרון מיוחד בחזית הבנין, והקים לולי תרנגולות וברווזים, עם ממטרי מים ותעלות השקיה. נטמן בבית העלמין בפתח תקוהבמשך היום היו באות האורזות ויושבות ישיבה מזרחית ב"בייקה"{{הבהרה}}, ונטולות צפרניים מבררות בזהירות את ההדרים ואורזות אותם בניירות דקיקים מסומנים בכתובת "ג'אפה" וציור של גמל. ==משפחתו==*בנובמגדל המים המיתמר בחווה היה בראשו חקוק מצד אחד "פרדס אטינגון תרפ"ט" ובצד השני '''מתתיהו איטינגון תרפ"ז'''-[[1926]] ומצויר מגן דוד, אלתר בן ציון - עלה ומתחתיו באותיות קטנות '''מהנדס ספיר''' שנעשה על ידי המהנדס שבנה את המקום [[ארץ הקודש|ארצהיוסף זהבי-זלוטויאבק]] בשנת ממיסדי [[תר"פפתח תקווה]] והתיישב בסמיכות להוריו בפתח תקוההחדשה ששם החברה היה '''ספיר''', וניהל והקבלן שניצר מפתח תקווה.כמו כן היה בפרדס מקווה מים נוסף – בריכת נוי מוגבהת עשויה בטון ובטבורה חסידה מבטון שצווארה הארוך מתיז מים. תאומה זהה של החסידה הזו התנוססה בגנו של אטיגון במושבה. כיום נותר מ"פרדסאטינגון" מגדל המים בגובה של בית בן קומתיים, ועליו הכתובת "אטינגון תרפ"ט" ו[[מגן דוד]].

==פרדס אטינגון - חוות אטינגון==[[חוות אטינגון]] הנקראת [[פרדס אטינגון]] הוקמה ונוסדה ב[[פתח תקוה]] על ידי [[הגביר]] [[רבי]] [[גרשון שרגא אטינגון]] ממייסדי [[פתח תקווה]] החדשהזמן קצר לאחר הגעתו, עלה לישראל בערך בשנת [[1920]]-[[1910]] עם רעייתו חנה גולדה זהבה{{הערה|בת ר' מרדכי}} אטינגון. הוא כבר היה בא בימים ומשאת נפשו היתה להגיע ל[[ארץ ישראל]] ולהיקבר בה.גרשון היה בעל אמצעים וגביר עשיר, התיישב ב[[פתח-תקווה]] ובנה לו הקים מכספו את בית במרכז המושבה, ברחוב גוטמן ליד השוק. בית גדול מוקף גן גדול שתיכנן גנן מומחה משרונה. בגן גדל כל עץ פרי למינהו מאנונה עד פאפיה, ובעיני התושבים דמה ל[[גן העדן]] שב[[תנהכנסת החב"ך]]. די בעיר על אדמתו ובכספו הקים גם שטח חצרו הסמוך לביתו, ולאחר פטירתו ב[[בית כנסת חבי"דבתשרי]] "[[צמח צדק]]ה'תרצ", בית הכנסת הראשון של חב"ד ב[[פתח-תקווה]] ומבתי הכנסת הראשונים של הזרם החסידי של [[חב"דא]] בארץהונצח זכרו בלוח זיכרון מיוחד בחזית הבניין.

==הקמת הפרדס והחווה "אטינגון"==שארי בשרו של גרשון. הם שעזרוהו להקמת החווה בהיותם סוחרי פרוות בינלאומיים. אחד מהם [[מקס איטינגון]], אזרח [[ארצות הברית]], שדודו הינו [[פרופסור]] [[מקס אייטינגון]] (תלמידו וידידו של [[זיגמונד פרויד]]), שלח לו סכום כסף נכבד על מנת שיקים פרדס ומשק חי, בהם יעבדו בו פועלים [[יהודים]] בלבד – לתת פרנסה לחלוצים. הדבר היה נדיר ואינו מהשגרה באותה תקופה כשפרדסני אם המושבות העדיפו פועלים [[ערבים]], אלה היו מיומנים יותר וזולים יותר מהפועלים ה[[יהודים]].  "משק אטינגון" היה שם דבר ב[[פתח-תקווה]] הקטנה.אטינגון רכש מאחד מערביי הסביבה מאה דונם קרקע נטמן ב[[בית הקברות סגולה]] החופפת ל[[פתח תקוה]], נטע עליהם פרדס [[תפוזים]] ו[[אשכוליות]] וגם [[לימונים]], ו[[אתרוגים]], והקים לולי תרנגולות וברווזים, עם ממטרי מים ותעלות השקייה. במשך היום היו באות ה"אורזות" ויושבות ישיבה מזרחית ב"בייקה", ונטולות צפרניים מבררות בזהירות את פרי ההדר למיניהו ואורזות אותו בניירות דקיקים מסומנים בכתובת "ג'אפה" וציור של גמל. במגדל המים המיתמר בחווה היה בראשו חקוק "פרדס אטינגון תרפ"ט" ומצוייר מגן דוד. כמו כן היה בפרדס מקווה מים נוסף – בריכת נוי מוגבהת עשויה בטון ובטבורה חסידה מבטון שצווארה הארוך מתיז מים. תאומה זהה של החסידה הזו התנוססה בגנו של אטיגון במושבהבפתח תקווה.

ב-[[1920]], אחרי שאביו גרשון אטינגון כבר ישב "שבעה" על יקיריוהקדים לעלות לישראל, הגיע והשאיר את בנו היחיד אלתר בנו עם משפחתו לארץ; הוא התגורר בחווילה של אביו וניהל בן ציון שנשא בנתיים לאשה את "משק אטינגון". שנים רבות פעל לצידו העובד האחראי פניה, ואת שלושת נכדותיו ב[[אבא דויטשקייב]].אחר מותו של גרשון, בגיל צעיר יחסית, ניהל את החווה קרוב משפחתו בשם סולובי שאף התגורר בה זמן מה. הוא מכר את הקרקע, המשק נכחד והפרדס שונה לבתי דירות{{הערה|תקוה וינשטוק, ב"חדשות בן עזר" גילון 860 שב[[20 ביוליאוקראינה]] . אלתר התגורר עם בני ביתו ב[[2013רחוב חרשצ'אטיק]]}}, שבזמנו רק לסוחרים יהודים מהגילדה הראשונה הותר לגור בו, והמשיך לנהל את מנסרת העצים של אביו.

==מיקומה עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תר"פ]] והתיישב בסמיכות להוריו בפתח תקוה ועזר לאביו במטעי הפרדס. הוא התגורר בחווילה של החווה==חוות אביו וניהל את "משק אטינגון היא על יד השוק הגדול של ". שנים רבות פעל לצידו העובד האחראי [[פתח תקוהאבא דויטש]] ולידו בית הכנסת אשר שלט גדול בחזיתו מעיד כי הקים אותו ר' גרשון . אלתר אטינגוןנפטר ב[[ירושלים]] בשנת [[1943]] ונקבר ב[[הר הזיתים]].כיום נותר מ"פרדס אטינגון" מגדל המים בגובה אחר מותו של בית בן קומותייםגרשון, בגיל צעיר יחסית, ניהל את החווה קרוב משפחתו בשם סולובי שאף התגורר בה זמן מה. הוא מכר את הקרקע, המשק נכחד והפרדס שונה לבתי דירות{{הערה|תקוה וינשטוק, ועליו הכתובת ב"אטינגון תרפחדשות בן עזר"ט" וגילון 860 [[20 ביולי]] [[מגן דוד2013]]}}.

==החוזה על החווה והפרדס==בעיריית פתח תקווה נמצא חוזה הפרדס האגדי והגדול של פתח תקוה משנת נכדתו היא הפסנתרנית [[1929נדיה אטינגון-רייכרט]], נישאה ל[[תרפ"ט]] בה כתוב: "מועצה מקומית פתח תקוה ארץ ישראל" מאשרת כי גרשון אטינגון קנה ב[[כ"א באדררייכרט]] , ממניחי היסודות לחקר ה[[תרע"דחקלאות]] שני דונם אדמה מומחלוצי המחקר ה[[נחמן גדליה ברודרפיטופתולוגיה|פיטופתולוגי]], עליהם הקים את ביתו וגן. תעודה אחרת, המיועדת לספרי האחוזה, מאשרת כי בנה את הבית ב-[[1912ישראל]]. בתעודה עוד מ-[[1908]] מאשרת המועצה כי אטינגון הקים את [[בית כנסת חב"ד]]. מסמך מאשר כי גרשון רכש 5 דונם ליד ביתו מאדמת אל-כרמים חור אל-סאברא ונטע עליהם פרדס וכדומה.

כמו כן מצויה בתיק ביוגראפיה קצרה על בעלי "חוות אטינגון" אך מדויקת בה נכתב: גרשון אטינגון נפטר ב==לקריאה נוספת==*ספר [[י"ד בתשריאנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו]] * [[תרצ"אאתר הגנאולגי]] [[1930Geni]], ונקבר ב[[סגולה]]. רעייתו "חנה גולדה אטינגון" נפטרה ב[[כ"ח באדר]] [[תרפ"ג'ני]] ואף היא קבורה ב[[סגולה]]. בנם [[אלתר בן ציון אטינגון]] נפטר ב[[ירושלים]] בשנת [[1943]] וקבור ב[[הר הזיתים]].