תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|
שורה 1: |
שורה 1: |
| הרב '''גרשון שרגא אטינגון''' (?-[[י"ד תשרי]] [[תרצ"א]]) היה גביר חב"די, מייסד בית הכנסת החב"די ב[[פתח תקוה]]. | | הרב '''גרשון שרגא אטינגון - אטינגר'''{{הערה| עוברת לאטינגר בישראל כנראה, ע"פ מוזיאון ראשונים לתולדות פתח תקוה}} ([[1850]] — [[6 באוקטובר]] [[1930]], [[י"ד בתשרי]] [[ה'תרצ"א]]) היה גביר [[חב"ד]]י, מ[[פרנס]]י ו[[מייסד]]י [[פתח תקווה]] החדשה{{הבהרה|מה זה?}}, בעל נכסים ופרדסים רבים וגדולים{{הערה| שם}}, ומייסד בית הכנסת החב"די הראשון ב[[פתח תקווה]]{{מקור}}. |
|
| |
|
| ==תולדות חיים== | | ==ביוגרפיה== |
| נולד ב[[שקלוב]] שב[[רוסיה]]. | | נולד ב[[שקלוב]] שב[[רוסיה]] ונמנה עם חסידי [[חב"ד]], ובהגיעו לגיל חתונה נישא לחנה גולדה זהבה בת ר' מרדכי (נפטרה ב[[כ"ח באדר]] [[תרפ"ג]] וקבורה ב"סגולה"). עסק במסחר, היה בעל מנסרת עצים, וזכה להצלחה ועושר. |
|
| |
|
| נמנה על חסידי חב"ד, ובהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת חנה גולדה בת ר' מרדכי.
| | כאשר היה כבר בא בימים, משאת נפשו הייתה להגיע ל[[ארץ ישראל]] ולהיקבר בה. בסביבות שנת [[ה'תרס"ט]] ([[1910]]-[[1909]]) עלה לארץ ישראל והתיישב ברחוב גוטמן בפתח תקווה, בסמיכות לשוק המקומי. |
|
| |
|
| שלח ידו במסחר וזכה להצלחה רבה, בעסקיו והפך לאיש אמיד שתרם רבות מהונו לצדקה.
| | ==חוות אטינגון סגולה== |
| | קנה ב[[כ"א באדר]] [[תרע"ד]] שני דונם אדמה מ[[נחמן גדליה ברודר]], עליהם הקים את ביתו וגן. ב-[[1912]] בנה בית גדול מוקף גן גדול שתיכנן גנן מומחה משרונה. בגן גדלו עצי פרי מ[[אנונה]] עד [[פפאיה]]. |
|
| |
|
| בסביבות שנת [[תרס"ט]] עלה לארץ הקודש והתיישב ברחוב גוטמן ב[[פתח תקוה]], בסמיכות לשוק המקומי.
| | רכש 5 דונם ליד ביתו מאדמת אל-כרמים חור אל-סאברא ונטע עליהם פרדס וכדומה. שארי בשרו של גרשון הם שעזרוהו להקמת חווה בהיותם סוחרי פרוות בינלאומיים. אחד מהם [[מקס איטינגון]], אזרח [[ארצות הברית]], שדודו הוא [[פרופסור]] [[מקס אייטינגון]] (תלמידו וידידו של [[זיגמונד פרויד]]), שלח לו סכום כסף נכבד על מנת שיקים פרדס ומשק חי, בהם יעבדו בו פועלים [[יהודים]] בלבד – לתת פרנסה לחלוצים. |
| | הדבר היה נדיר ואינו מהשגרה באותה תקופה כשפרדסני אם המושבות העדיפו פועלים [[ערבים]], אלה היו מיומנים יותר וזולים יותר מהפועלים ה[[יהודים]]. |
|
| |
|
| זמן קצר לאחר הגעתו, הקים מכספו את בית הכנסת החב"די בעיר על שטח החצר הסמוך לביתו, ולאחר פטירתו ב[[י"ד תשרי]] [[תרצ"א]] הונצח זכרו בלוח זכרון מיוחד בחזית הבנין.
| | "משק אטינגון" היה שם דבר ב[[פתח-תקווה]] הקטנה. |
| | | אטינגון רכש מאחד מערביי הסביבה מאה דונם קרקע ב[[סגולה (מושב)|סגולה]] החופפת לפתח תקווה, נטע עליהם פרדס [[תפוזים]] ו[[אשכוליות]] וגם [[לימונים]], ו[[אתרוגים]], והקים לולי תרנגולות וברווזים, עם ממטרי מים ותעלות השקיה. |
| נטמן בבית העלמין בפתח תקוה.
| | במשך היום היו באות האורזות ויושבות ישיבה מזרחית ב"בייקה"{{הבהרה}}, ונטולות צפרניים מבררות בזהירות את ההדרים ואורזות אותם בניירות דקיקים מסומנים בכתובת "ג'אפה" וציור של גמל. |
| | | במגדל המים המיתמר בחווה היה בראשו חקוק מצד אחד "פרדס אטינגון תרפ"ט" ובצד השני '''מתתיהו איטינגון תרפ"ז'''-[[1926]] ומצויר מגן דוד, ומתחתיו באותיות קטנות '''מהנדס ספיר''' שנעשה על ידי המהנדס שבנה את המקום [[יוסף זהבי-זלוטויאבק]] ממיסדי [[פתח תקווה]] החדשה ששם החברה היה '''ספיר''', והקבלן שניצר מפתח תקווה. |
| ==משפחתו==
| | כמו כן היה בפרדס מקווה מים נוסף – בריכת נוי מוגבהת עשויה בטון ובטבורה חסידה מבטון שצווארה הארוך מתיז מים. תאומה זהה של החסידה הזו התנוססה בגנו של אטיגון במושבה. כיום נותר מ"פרדס אטינגון" מגדל המים בגובה של בית בן קומתיים, ועליו הכתובת "אטינגון תרפ"ט" ו[[מגן דוד]]. |
| *בנו, אלתר בן ציון - עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנת [[תר"פ]] והתיישב בסמיכות להוריו בפתח תקוה, וניהל פרדס.
| |
|
| |
|
| ==פרדס אטינגון - חוות אטינגון==
| | זמן קצר לאחר הגעתו, הקים מכספו את בית הכנסת החב"די בעיר על שטח חצרו הסמוך לביתו, ולאחר פטירתו ב[[י"ד בתשרי]] [[ה'תרצ"א]] הונצח זכרו בלוח זיכרון מיוחד בחזית הבניין. |
| [[חוות אטינגון]] הנקראת [[פרדס אטינגון]] הוקמה ונוסדה ב[[פתח תקוה]] על ידי [[הגביר]] [[רבי]] [[גרשון שרגא אטינגון]] ממייסדי [[פתח תקווה]] החדשה, עלה לישראל בערך בשנת [[1920]]-[[1910]] עם רעייתו חנה גולדה זהבה{{הערה|בת ר' מרדכי}} אטינגון. הוא כבר היה בא בימים ומשאת נפשו היתה להגיע ל[[ארץ ישראל]] ולהיקבר בה.
| |
| גרשון היה בעל אמצעים וגביר עשיר, התיישב ב[[פתח-תקווה]] ובנה לו בית במרכז המושבה, ברחוב גוטמן ליד השוק. בית גדול מוקף גן גדול שתיכנן גנן מומחה משרונה. בגן גדל כל עץ פרי למינהו מאנונה עד פאפיה, ובעיני התושבים דמה ל[[גן העדן]] שב[[תנ"ך]]. על אדמתו ובכספו הקים גם [[בית כנסת חב"ד]] "[[צמח צדק]]", בית הכנסת הראשון של חב"ד ב[[פתח-תקווה]] ומבתי הכנסת הראשונים של הזרם החסידי של [[חב"ד]] בארץ.
| |
|
| |
|
| ==הקמת הפרדס והחווה "אטינגון"==
| | נטמן ב[[בית הקברות סגולה]] בפתח תקווה. |
| שארי בשרו של גרשון. הם שעזרוהו להקמת החווה בהיותם סוחרי פרוות בינלאומיים. אחד מהם [[מקס איטינגון]], אזרח [[ארצות הברית]], שדודו הינו [[פרופסור]] [[מקס אייטינגון]] (תלמידו וידידו של [[זיגמונד פרויד]]), שלח לו סכום כסף נכבד על מנת שיקים פרדס ומשק חי, בהם יעבדו בו פועלים [[יהודים]] בלבד – לתת פרנסה לחלוצים.
| |
| הדבר היה נדיר ואינו מהשגרה באותה תקופה כשפרדסני אם המושבות העדיפו פועלים [[ערבים]], אלה היו מיומנים יותר וזולים יותר מהפועלים ה[[יהודים]].
| |
| | |
| "משק אטינגון" היה שם דבר ב[[פתח-תקווה]] הקטנה.
| |
| אטינגון רכש מאחד מערביי הסביבה מאה דונם קרקע ב[[סגולה]] החופפת ל[[פתח תקוה]], נטע עליהם פרדס [[תפוזים]] ו[[אשכוליות]] וגם [[לימונים]], ו[[אתרוגים]], והקים לולי תרנגולות וברווזים, עם ממטרי מים ותעלות השקייה.
| |
| במשך היום היו באות ה"אורזות" ויושבות ישיבה מזרחית ב"בייקה", ונטולות צפרניים מבררות בזהירות את פרי ההדר למיניהו ואורזות אותו בניירות דקיקים מסומנים בכתובת "ג'אפה" וציור של גמל.
| |
| במגדל המים המיתמר בחווה היה בראשו חקוק "פרדס אטינגון תרפ"ט" ומצוייר מגן דוד.
| |
| כמו כן היה בפרדס מקווה מים נוסף – בריכת נוי מוגבהת עשויה בטון ובטבורה חסידה מבטון שצווארה הארוך מתיז מים. תאומה זהה של החסידה הזו התנוססה בגנו של אטיגון במושבה.
| |
|
| |
|
| ==משפחתו== | | ==משפחתו== |
| גרשון באהבתו הרבה לישראל הקדים לעלות ארצה. והשאיר את בנו יחידו "אלתר בן ציון" ושלושת נכדותיו ב[[קייב]] שב[[אוקראינה]]. אלתר התגורר עם בני ביתו התגורר ב[[קרסצ'אטק]] העיר היפה ב[[אוקריינא]] בחוצות העיר, שבזמנו רק לסוחרים יהודים מהגילדה הראשונה הותר לגור ברובע זה והמשיך לנהל את מנסרת העצים המשגשגת שנחל מאביו גרשון אטינגון.
| |
|
| |
|
| ב-[[1920]], אחרי שאביו גרשון אטינגון כבר ישב "שבעה" על יקיריו, הגיע אלתר בנו עם משפחתו לארץ; הוא התגורר בחווילה של אביו וניהל את "משק אטינגון". שנים רבות פעל לצידו העובד האחראי [[אבא דויטש]].
| | גרשון אטינגון הקדים לעלות לישראל, והשאיר את בנו היחיד אלתר בן ציון שנשא בנתיים לאשה את פניה, ואת שלושת נכדותיו ב[[קייב]] שב[[אוקראינה]]. אלתר התגורר עם בני ביתו ב[[רחוב חרשצ'אטיק]], שבזמנו רק לסוחרים יהודים מהגילדה הראשונה הותר לגור בו, והמשיך לנהל את מנסרת העצים של אביו. |
| אחר מותו של גרשון, בגיל צעיר יחסית, ניהל את החווה קרוב משפחתו בשם סולובי שאף התגורר בה זמן מה. הוא מכר את הקרקע, המשק נכחד והפרדס שונה לבתי דירות{{הערה|תקוה וינשטוק, ב"חדשות בן עזר" גילון 860 [[20 ביולי]] [[2013]]}}.
| |
|
| |
|
| ==מיקומה של החווה==
| | עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תר"פ]] והתיישב בסמיכות להוריו בפתח תקוה ועזר לאביו במטעי הפרדס. הוא התגורר בחווילה של אביו וניהל את "משק אטינגון". שנים רבות פעל לצידו העובד האחראי [[אבא דויטש]]. אלתר אטינגון נפטר ב[[ירושלים]] בשנת [[1943]] ונקבר ב[[הר הזיתים]]. אחר מותו של גרשון, בגיל צעיר יחסית, ניהל את החווה קרוב משפחתו בשם סולובי שאף התגורר בה זמן מה. הוא מכר את הקרקע, המשק נכחד והפרדס שונה לבתי דירות{{הערה|תקוה וינשטוק, ב"חדשות בן עזר" גילון 860 [[20 ביולי]] [[2013]]}}. |
| חוות אטינגון היא על יד השוק הגדול של [[פתח תקוה]] ולידו בית הכנסת אשר שלט גדול בחזיתו מעיד כי הקים אותו ר' גרשון אטינגון.
| |
| כיום נותר מ"פרדס אטינגון" מגדל המים בגובה של בית בן קומותיים, ועליו הכתובת "אטינגון תרפ"ט" ו[[מגן דוד]].
| |
|
| |
|
| ==החוזה על החווה והפרדס==
| | נכדתו היא הפסנתרנית [[נדיה אטינגון-רייכרט]], נישאה ל[[ישראל רייכרט]], ממניחי היסודות לחקר ה[[חקלאות]] ומחלוצי המחקר ה[[פיטופתולוגיה|פיטופתולוגי]] ב[[ישראל]]. |
| בעיריית פתח תקווה נמצא חוזה הפרדס האגדי והגדול של פתח תקוה משנת [[1929]], [[תרפ"ט]] בה כתוב: "מועצה מקומית פתח תקוה ארץ ישראל" מאשרת כי גרשון אטינגון קנה ב[[כ"א באדר]] [[תרע"ד]] שני דונם אדמה מ[[נחמן גדליה ברודר]], עליהם הקים את ביתו וגן. תעודה אחרת, המיועדת לספרי האחוזה, מאשרת כי בנה את הבית ב-[[1912]]. בתעודה עוד מ-[[1908]] מאשרת המועצה כי אטינגון הקים את [[בית כנסת חב"ד]]. מסמך מאשר כי גרשון רכש 5 דונם ליד ביתו מאדמת אל-כרמים חור אל-סאברא ונטע עליהם פרדס וכדומה.
| |
|
| |
|
| כמו כן מצויה בתיק ביוגראפיה קצרה על בעלי "חוות אטינגון" אך מדויקת בה נכתב: גרשון אטינגון נפטר ב[[י"ד בתשרי]] [[תרצ"א]] [[1930]], ונקבר ב[[סגולה]]. רעייתו "חנה גולדה אטינגון" נפטרה ב[[כ"ח באדר]] [[תרפ"ג]] ואף היא קבורה ב[[סגולה]]. בנם [[אלתר בן ציון אטינגון]] נפטר ב[[ירושלים]] בשנת [[1943]] וקבור ב[[הר הזיתים]].
| | ==לקריאה נוספת== |
| | *ספר [[אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו]] |
| | * [[אתר הגנאולגי]] [[Geni]] [[ג'ני]] |
|
| |
|
| ==הערות שוליים== | | ==הערות שוליים== |
| | {{הערות שוליים}} |
|
| |
|
| {{מיון רגיל:אטינגון, גרשון שרגא}} | | {{מיון רגיל:אטינגון, גרשון שרגא}} |