321
עריכות
יוסף ענגיל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
==שיטת לימודו== | ==שיטת לימודו== | ||
למרות שר' יוסף למד בכוחות עצמו, ישנם הטוענים כי שיטת לימודו מבוססת על תורת [[המהר"ל]] ו[[הרמ"ע מפאנו]]. | למרות שר' יוסף למד בכוחות עצמו, ישנם הטוענים כי שיטת לימודו מבוססת על תורת [[המהר"ל]] ו[[מנחם עזריה מפאנו|הרמ"ע מפאנו]]. | ||
בנקודות רבות, שיטת לימודו משיקה לשיטת הלימוד של ה[[יוסף רוזין|רגוצ'ובי]], | בנקודות רבות אמנם, שיטת לימודו משיקה לשיטת הלימוד של ה[[יוסף רוזין|רגוצ'ובי]], וכך התבטא [[הרבי]] פעם באמצע שיחה כשציין איזה ענין לספרי ר' יוסף ענגיל (בית האוצר ולקח טוב) וביחד ציין גם לספרו של הררגוצ'בי (צפנעת פענח): "בכלל הוא פלא מה שלא מבחינים איך שהרגוצ'בי ור' יוסף ענגיל משתווים בכללות בשיטת לימודם. | ||
באמת ישנם שני חילוקים כלליים ביניהם: א. הרגוצ'בי כותב בקיצור יותר, וכותב באופן כללי ביותר, הוא נותן כללים על כל התורה כולה. משא"כ ר"י ענגיל, אף שכותב באופן רחב, בכל זאת אין זה עם אותו הרחבות של הרגוצ'בי. ב. אצל הרגוצ'בי מוצאים הרבה חידושים, משא"כ אצל ר"י ענגיל, שאף ע"פ שבוודאי ישנם גם אצלו חידושים, אך חידושים של ענינים חדשים וגדרים ומושגים מיוחדים כמו אצל הרגוצ'בי, לא מצאתי לעת עתה. | |||
אמנם יחד עם זאת מוצאים נקודות משותפות ביניהם, ששתיהם מחפשים את הענין כללי וגדר כללי שאפשר למצוא בכמה ענינים בתורה ואפילו מ'ממונא' ל'איסורא', או מ'אגדה' ל'הלכה', שענין זה נמצא אצל שתיהם"{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח תשל"ו [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=4614#p=122&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= (שיחות קודש תשל"ו ח"ב סעיף י')].}}. | |||
[[הרבי]] מצטט את חידושיו פעמים רבות, הבולט ביניהם הוא בנוגע לגדר השליחות שמובא בספרו 'לקח טוב'{{הערה|1=ראו לדוגמא ב[[שיחה|שיחת]] ה'[[דבר מלכות]]' לשבת פרשת חיי שרה, תשנ"ב.}}. | [[הרבי]] מצטט את חידושיו פעמים רבות, הבולט ביניהם הוא בנוגע לגדר השליחות שמובא בספרו 'לקח טוב'{{הערה|1=ראו לדוגמא ב[[שיחה|שיחת]] ה'[[דבר מלכות]]' לשבת פרשת חיי שרה, תשנ"ב.}}. | ||
| שורה 45: | שורה 47: | ||
*'''בית האוצר (ב' חלקים)''' - אנציקלופדיה. | *'''בית האוצר (ב' חלקים)''' - אנציקלופדיה. | ||
*'''שב דנחמתא''' - קונטרס במילי דאגדתא, לעילוי נשמת אמו. | *'''שב דנחמתא''' - קונטרס במילי דאגדתא, לעילוי נשמת אמו. | ||
*'''שארית יוסף''' - על מסכת קידושין, על חידושי מהרי"ט קידושין ועל ספר אבני מילואים {{הערה| הכתב יד של ספר זה ניצל ע"י נכד המחבר, דוד מורגנשטרן במנוסתו מהעיר [[קראקא]] בזמן [[מלחמת העולם השניה]], וכשהלה התיישב ב[[ניו יורק]] מסר ספר זה לדפוס על כמה תנאים, ומהם אשר יצמדו לנוסח הכתב יד, אך לפועל לא עמדו בתנאי זה ושיבשו ושינו המדפיסים דברים רבים בספר. במהדורה זו נקרא הספר "חוסן ישועות". אמנם בעצת כמה רבנים הדפיס הנ"ל מהדורה חדשה ומתוקנת, ונתן לו את השם "שארית יוסף" על היותו שארית מתוך כל ספריו שאבדו לפני שהודפסו (ראה בהקדמה לספר זה).}}. | *'''שארית יוסף''' - על מסכת קידושין, על חידושי מהרי"ט קידושין ועל ספר אבני מילואים{{הערה| הכתב יד של ספר זה ניצל ע"י נכד המחבר, דוד מורגנשטרן במנוסתו מהעיר [[קראקא]] בזמן [[מלחמת העולם השניה]], וכשהלה התיישב ב[[ניו יורק]] מסר ספר זה לדפוס על כמה תנאים, ומהם אשר יצמדו לנוסח הכתב יד, אך לפועל לא עמדו בתנאי זה ושיבשו ושינו המדפיסים דברים רבים בספר. במהדורה זו נקרא הספר "חוסן ישועות". אמנם בעצת כמה רבנים הדפיס הנ"ל מהדורה חדשה ומתוקנת, ונתן לו את השם "שארית יוסף" על היותו שארית מתוך כל ספריו שאבדו לפני שהודפסו (ראה בהקדמה לספר זה).}}. | ||
*'''אוצרות יוסף''' - ה' חלקים: חלק א' חידושים על יו"ד. חלק ב' בענין שביעית בזמן הזה. חלק ג' כולל תשובת עגונה. חלק ד' כולל שמונה דרשות. חלק ה' מאמר לבנה מאמר לדוד. | *'''אוצרות יוסף''' - ה' חלקים: חלק א' חידושים על יו"ד. חלק ב' בענין שביעית בזמן הזה. חלק ג' כולל תשובת עגונה. חלק ד' כולל שמונה דרשות. חלק ה' מאמר לבנה מאמר לדוד. | ||
*'''גבורות שמונים''' - שמונים תירוצים על קושיא בתלמוד | *'''גבורות שמונים''' - שמונים תירוצים על קושיא בתלמוד{{הערה|יש לציין אשר בתשורת רפורפארט-מאן תשע"ט, פורסם כתב־יד־קודש של מכתב בו מבקש הרבי את קונטרס זה [בין היתר] לספרייתו.}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: רבנים|ענגיל יוסף]] | [[קטגוריה: רבנים|ענגיל יוסף]] | ||