30,797
עריכות
מורה שיעור: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מורה שיעור.jpg|ממוזער|צילום דף השער של המורה שיעור שיצא לאור כקונטרס בפני עצמו לקראת התחלת מחזור הלימוד השני בתניא, בי"ט כסלו תש"ד]] | |||
'''מורה שיעור''' הוא קונטרס המהווה חלוקה של ספר למקטעי לימוד יומיים, מתוך מטרה לסיים אותו תוך תקופת זמן קצובה, כחלק מה[[שיעורים יומיים|שיעורים היומיים]]. | '''מורה שיעור''' הוא קונטרס המהווה חלוקה של ספר למקטעי לימוד יומיים, מתוך מטרה לסיים אותו תוך תקופת זמן קצובה, כחלק מה[[שיעורים יומיים|שיעורים היומיים]]. | ||
| שורה 7: | שורה 8: | ||
חלוקת מורה השיעור לספר התניא נעשתה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"ג]], והוא נדפס הן כקונטרס בפני עצמו, והן כחלק מספר [[היום יום]] שיצא לאור באמצע השנה. | חלוקת מורה השיעור לספר התניא נעשתה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"ג]], והוא נדפס הן כקונטרס בפני עצמו, והן כחלק מספר [[היום יום]] שיצא לאור באמצע השנה. | ||
אדמו"ר הריי"צ ערך מראש חלוקה נפרדת לשנה מעוברת ולשנה פשוטה, | אדמו"ר הריי"צ ערך מראש חלוקה נפרדת לשנה מעוברת ולשנה פשוטה. | ||
המורה שיעור לתניא נדפס כחוברת בפני עצמה בשנים תש"ג-תש"ח, ולאחר מכן פסקה הוצאתו לאור, ובשנת תשי"ד צורף לראשונה כהוספה לדפוסי התניא הנמכרים, ומאז צורף לכל המהדורות הנדפסות ברחבי העולם. | |||
תרגום המורה שיעור לשפת ה[[אידיש]] נסדר על ידי החסיד ר' [[צבי הירש גנזבורג]]. | |||
הרבי התבטא שגם מי שאין ביכולתו ללמוד את כל השיעור היומי בתניא כפי שנסדר במורה שיעור, ילמד לפחות כמה שורות, היות שבכך מתקשר באופן עצמי עם אדמו"ר הזקן{{הערה|משיחת שבת פרשת שמות תשי"ג.}}. | |||
===מאפייני החלוקה וייחודיותה=== | |||
[[קובץ:מורה שיעור 02.jpg|ממוזער|הגהת הרבי על המורה שיעור בתניא, לתאריך ז' שבט בשנה מעוברת]] | |||
חלוקת התניא נעשתה באופן כזה שיום אחד בשבוע שיעור התניא ארוך יותר מהרגיל (בשנים הראשונות בהן נעשתה החלוקה – היה זה בשבת קודש). | |||
הרבי התבטא על חלוקה זו שיש בה "א בעל-שם'סקע ענינים"{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 459.}}. | |||
כך לדוגמא, מציין הרבי לכך שגם בחלוקה של [[שנה פשוטה]] וגם בחלוקה של [[שנה מעוברת]] לומדים את [[אגרת הקודש כ"ז]], העוסקת בהסתלקות הנשיא, בדיוק בימים בהן נשלמים תשע חודשים להסתלקותו{{הערה|את הקשר בין הענינים מבאר הרבי בלקוטי שיחות הנ"ל.}}. | כך לדוגמא, מציין הרבי לכך שגם בחלוקה של [[שנה פשוטה]] וגם בחלוקה של [[שנה מעוברת]] לומדים את [[אגרת הקודש כ"ז]], העוסקת בהסתלקות הנשיא, בדיוק בימים בהן נשלמים תשע חודשים להסתלקותו{{הערה|את הקשר בין הענינים מבאר הרבי בלקוטי שיחות הנ"ל.}}. | ||
בדומה לכך ניתן להבחין שכמה מגדולי ישראל מוזכרים הן בשנה פשוטה והן בשנה מעוברת בשיעורים החופפים ל[[יום ההילולא]] שלהם{{הערה|רש"י שהסתלק בכ"ט תמוז מוזכר בשנה פשוטה ביום שלמחרתו, ובשנה מעוברת יומיים לאחר מכן. האריז"ל שהסתלק בה' מנחם אב מוזכר בשנה מעוברת ביום שלמחרתו, ועוד בדוגמת הנ"ל.}}. | |||
===הדפסת המורה שיעור בשולי הגליון=== | ===הדפסת המורה שיעור בשולי הגליון=== | ||
| שורה 20: | שורה 33: | ||
על מנת להקל ולענות על הצורך, פנו במשך השנים מספר מוציאים לאור לרבי{{הערה|הרב [[אברהם יצחק רוזנבום]] בתחילת שנות הכפי"ם, ראו צילום, ועל פי השמועה גם ה[[וועד להפצת שיחות]].}}, והציעו להדפיס את ה"מורה-שיעור" בגוף התניא, עם ציונים בשולי הגליון, אך הרבי שלל את הרעיון לחלוטין. | על מנת להקל ולענות על הצורך, פנו במשך השנים מספר מוציאים לאור לרבי{{הערה|הרב [[אברהם יצחק רוזנבום]] בתחילת שנות הכפי"ם, ראו צילום, ועל פי השמועה גם ה[[וועד להפצת שיחות]].}}, והציעו להדפיס את ה"מורה-שיעור" בגוף התניא, עם ציונים בשולי הגליון, אך הרבי שלל את הרעיון לחלוטין. | ||
הסיבה לכך היתה ההוראה לא לשנות מדפוס התניא ולהדפיס אך ורק במהדורת צילום מדפוס התניא של שנת תר"ס שנדפס | הסיבה לכך היתה ההוראה לא לשנות מדפוס התניא ולהדפיס אך ורק במהדורת צילום מדפוס התניא של שנת תר"ס שנדפס ב[[דפוס האלמנה והאחים ראם]] בוילנא{{הערה|בלשון הרבי: "וישנה? כפשוט שאין לשנות מכמו שהדפיסו רבותינו משנת תר"ס" (לקוטי שיחות חלק ל"ו עמוד 222).}}. | ||
עם זאת, בשנת [[תשמ"ט]] הודפס לראשונה תניא עם ציון המורה שיעור בשולי הגליון, על ידי [[היכל מנחם ארץ הקודש]]. | עם זאת, בשנת [[תשמ"ט]] הודפס לראשונה תניא עם ציון המורה שיעור בשולי הגליון, על ידי [[היכל מנחם ארץ הקודש]]. | ||
| שורה 33: | שורה 46: | ||
==מורה שיעור לרמב"ם== | ==מורה שיעור לרמב"ם== | ||
הרעיון להדפסת מורה שיעור לרמב"ם הועלה על ידי הרבי כבר בשיחת היסוד בה הכריז הרבי על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] ב[[אחרון של פסח]] תשד"מ, וכבר אז קבע הרבי שמטרת המורה-שיעור היא לאחד את כל ישראל, כך שגם מי שעדיין לא הצטרף ללימוד באופן קבוע, יוכל על ידי המורה שיעור ללמוד את פרקי הרמב"ם שלומדים כעת כל לומדי הרמב"ם בכל העולם. | |||
עיקר העבודה של החלוקה היתה נצרכת עבור חלקי ההקדמה, ועבור ההלכות שאינם מחולקות לפרקים (דוגמת נוסח התפילה וכדומה), וכן להקל על המעקב העצמי של כל אחד מהלומדים. | |||
המורה שיעור נערך על ידי חברי מערכת הוצאת ספרים קה"ת על פי הוראותיו המפורטות של הרבי שאף הגיה אותו בפרטיות. כך לדוגמא העיר בנוגע ללימוד בערב [[תשעה באב]] לשאול [[רב מורה הוראה]] מתי ללמוד את השיעור היומי. | |||
המורה שיעור | הרבי עצמו התייחס להחלטותיו בעריכת המורה שיעור, וביאר מדוע בשונה מהמנהג בשעת סיום לקשר את סוף הספר עם תחילתו, קבע במורה שיעור שאחרי שמסיימים את לימוד ההלכות מתחילים מחדש את ההקדמה ולא מתחילים מייד את ההלכות עצמם{{הערה|שיחת י"ג ניסן תשמ"ה, התוועדויות חלק ג' עמוד 1763.}}. | ||
===הדפסת והפצת המורה שיעור=== | |||
מאז המחזור הראשון מודפס הלוח בארץ הקודש על ידי מטה לימוד הרמב"ם המסונף ל[[צעירי אגודת חב"ד]], והוא מודפס הן בפורמט אישי כסימניה בה מודפסים השיעורים של שלושת המסלולים (פרק אחד, שלושה פרקים, וספר המצוות), והן כלוח לתליה בבתי הכנסת. | מאז המחזור הראשון מודפס הלוח בארץ הקודש על ידי מטה לימוד הרמב"ם המסונף ל[[צעירי אגודת חב"ד]], והוא מודפס הן בפורמט אישי כסימניה בה מודפסים השיעורים של שלושת המסלולים (פרק אחד, שלושה פרקים, וספר המצוות), והן כלוח לתליה בבתי הכנסת. | ||
לאחר הקמת [[התאחדות החסידים]], החלו ליזום הוצאה לאור של לוח מורה שיעור לרמב"ם היומי בפורמט כיס. | לאחר הקמת [[התאחדות החסידים]], החלו ליזום הוצאה לאור של לוח מורה שיעור לרמב"ם היומי בפורמט כיס. | ||
==מורי שיעור נוספים== | ==מורי שיעור נוספים== | ||