יגאל פיזם: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 9,732 בתים ,  4 ביוני 2019
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{לשכתב}}
{{לשכתב}}


הרב יגאל פיזם כיהן כרב קהילת וראש ישיבת חב"ד בקרית שמואל.


==קורות חיים==
==קורות חיים==


הרב פיזם נולד בב׳ שבט ה׳תש״א בצפת להוריו ר׳ שמעון יהודה ורבקה פיזם. בהיותו בישיבה התקרב  לחסידות [[חב"ד]], והפך להיות השליח הראשון בקריות, לפני עשרות שנים. את הפעילות החל בהפעלת קייטנה חב"דית, פעילות שזכתה להתייחסות מהרבי ולברכות על כך. בשנים הבאות הגיעו עוד ועוד שלוחים לקריות, וגולת הכותרת היתה בחירתו של הרב דוד מאיר דרוקמן לרבה של קרית מוצקין ולרב חסידי חב"ד בקריות.
הרב [[יגאל פיזם]] היה השליח הראשון של הרבי לקריות, כיהן כרב קהילת חב"ד בקרית שמואל בחיפה, ראש ישיבת תומכי תמימים קריות, ראש מוסדות מרכז "נפש חיה - חב"ד ליובאוויטש הקריות".


בשנות המ"מים הקים את מרכז 'נפש חיה', להפצת תורת החסידות, ועם התרחבות הקהילה החב"דית בקרית שמואל, הוא מונה לשמש כרב הקהילה.  
הרב פיזם נולד בב' בשבט שנת תש"א בצפת להוריו ר׳ שמעון יהודה ורבקה פיזם. בשנת תשט"ו החל ללמוד בכפר הרוא"ה אצל הרב משה צבי נריה. בתשט"ז התוודע לחב"ד ולתורת החסידות באמצעות שיעוריו של הרב מאיר בליז'ינסקי שהתקיימו בישיבה. בסיום המחזור עברו חבריו ר' דוד קרץ ור' יוסף הרטמן לישיבת תומכי תמימים ומשם היו בקשרי מכתבים ואף שלחו לו שיחות של הרבי וספרים שונים. במשך הזמן החל ללמוד באופן קבוע בספר התניא ואף היה מצרף אליו בחורים נוספים מהישיבה.


לפני כשני עשורים, הוקמה במרכז נפש חיה ישיבה חב"דית, והרב פיזם עמד בראשה במסירות רבה, כשהוא דואג לבחורים בהתמסרות גדולה.
בשנת תשי"ט המשיך את לימודיו בגרעין הצבאי בישיבת כרם דיבנה, שם הצטרף לשיעור בספר התניא מפי רב העיר רחובות דאז, הרב אלימלך בר שאול. באמצע השירות הצבאי, בשנת תש"כ, התחתן הרב פיזם עם מרת חנה זינגר מחיפה שהייתה ניצולת שואה. כעבור תקופה של חצי שנה בה התגורר בנח"ל על גבול מצרים, עברו לגור בקיבוץ טירת צבי, שם שימש כמדריך.
 
בשנת תשכ"ג עבר לקרית מוצקין, בתקופה זן עבד שמונה שנים בהדרכה בישיבת פרחי אהרן בקרית שמואל. בד בבד המשיך את לימודיו לקבלת סמיכה לרבנות בכולל ההוראה של הרב יעקב ניסן רוזנטל בחיפה, בעל ה'משנת יעקב', ובהמשך בכולל קרית ביאליק אצל רב העיר הרב חנניה כהן ורב קרית שמואל הרב עקיבא הכרמי שהסמיכוהו לרבנות. בתשכ"ז קיבל בפועל סמיכה לרבנות. באותה תקופה אף התמנה למורה בביה"ס תד"ל בקרית ים ולמשגיח בישיבת פרחי אהרן בקרית שמואל. באותם שנים היה משלב את הליקוטי-שיחות בשיעוריו השבועיים לתלמידים על פרשת השבוע ובשיעורי מחשבת ישראל מלמד "קונטרס ומעין" וכן מלמד חסידות בשיעוריו בגמרא מידי שבת בקרית שמואל.
 
בשנת תשכ"ט התמנה לרב ביה"ס תד"ל בקרית ים. בשנת תשל"ב הקים במסגרת ע"א מוסדות 'חדרי תורה אור' ללימוד תורני לילדים, והתמנה לר"מ בישיבת התיכונית יבנה בחיפה, ובמקביל שימש בהוראת הרבי כמחנך ובהמשך כרב בתיכון 'לוינסון' בקרית ים.
 
בתשרי שנת תשל"ג נסע לראשונה לרבי ונכנס ליחידות הראשונה בחייו שהתמשכה זמן רב מהרגיל - כרבע שעה. לאחר מכן סיפר המזכיר הרב לייבל גרונר כי במהלך היחידות פתח את הדלת שלוש פעמים כדי להפסיק את היחידות (כנהוג בפעמים בהן היחידויות התארכו והיה חשש שאי-מי מעכב את הרבי), אולם בכל פעם שנכנס הבחין כי הרבי מדבר ומאריך את היחידות. ביחידות זו הדריכו הרבי בנוגע לפעילותו באזור הקריות, ובנוגע לעבודתו בענייני הכלל. בנוסף ביקש מהרבי הדרכה בקשר לעובדה שהרגיש שבור מעצמו בנוגע למצבו בעבודת ה' הרוחנית. על כך השיב לו הרבי כי אסור להיות עצוב ושאיסור לשון הרע - שהוא מדאורייתא - תקף גם בנוגע לאדם עצמו... לאחר מכן הנחהו הרבי בנוגע לעבודתו בהפצת החסידות.
 
באותה שנה יזם את הקמת "קייטנת המבצעים" בקריות בסיוע הרב ראובן דונין, ר' משה דרוקמן ור' אברהם אנקונה. בקיץ תשל"ג הקים סניף צעירי אגודת חב"ד בקרית מוצקין, בביתו של הרב משה דרוקמן (ברח' הרב קוק). בחורף תשל"ד, בסיום עונת הקייטנות, שכר חדרון בקרית ים (ברח' יצחק שדה) ולבסוף חזר לקרית מוצקין (ברח' השופטים). לפעילות זו סייעו תלמידיו הרב משה אוירכמן, הרב יוסי מקמל, הרב שלמה ידידיה אייזן ועוד. במשך השנים הבאות התרחבה פעילות חב"ד בראשותו והתגבשה קהילה סביבו.
 
בתשמ"ב מיד לאחרי שהרבי אמר בצום גדליה שיש לכתוב ספר תורה לאחדות ישראל נסע יחד עם הרב שמואל פרומר, הרב לייבל שילדקרויט והרב משה תמרי לסופר הרב הניג והתחילו בכתיבה בפועל בד בבד הקימו ועד מיוחד וכתבו ע"כ לרבי. בל"ג בעומר נערכה חגיגת הסיום כשסיום הכתיבה נערך בביתו. בשנה זו ע"פ בקשת תלמידו הרב משה אוירכמן, הפקיד בידיו את ריכוז והפעלת בתי חב"ד בקריות, ומשמש כיו"ר ההנהלה.
 
בתשמ"ג הקים ביחד עם הרב שמואל פרומר ישיבה לחוזרים וכולל אברכים חב"ד ליובאוויטש הקריות. כראש הכולל שימש הרב דוד מאיר דרוקמן רב קהילת חב"ד בקריות ורב העיר קרית מוצקין. בה' מנחם אב נתקבל מענה הרבי על הכולל "בנוגע לכולל - באם יש סיכויים טובים שיהיה בר קיימא".
 
בתשד"מ קיבל מענה מהרבי להשתדל לקבל משרת רבנות העיר קרית ים להצלחת ההשתדלות בתוככי הרבנות הראשות לישראל סייע הרב מרדכי שמואל אשכנזי. בתשמ"ו התמנה לראש הכולל. בתשמ"ח נוסע לתשרי שנת הקהל לכ"ק אד"ש עם כל משפחתו. לאחר הסתלקות הרבנית הצדקנית בכ"ב שבט הכולל שבראשותו קיבל אישור מכ"ק אד"ש בתוך השבעה לשם החדש: "ישיבת נפש חיה ע"ש הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה".
 
בתשמ"ט, פעילות הישיבה והכולל שבראשותו קיבלה תנופה, בעקבות הצטרפותו של בנו הרב שמשון ע"פ מענה הרבי "להכנס לעבודת השליחות עוד בשבעת ימי המשתה", החל מאז החלו נערכות התוועדויות ענק בהשתתפות מאות רבות והרצאות שבועיות בהיכל ביהמ"ד. בחודש טבת יוצא למסע גיוס משאבים בנ.י. ושוהה בקרבת כ"ק אד"ש (ע"פ הוראתו הק') עד חודש ניסן. ובחודש אייר חוזר לשלשה חודשים נוספים. תקופה זו היתה כעין 'קבוצה' כאשר מספר שעות בכל יום הגה בתורת הנגלה והחסידות בישיבה המרכזית 770 והתרועע והתוועד רבות עם התלמידים התמימים שאף נהנו ממנו עצה ותושיה.
 
בעקבות העליה הגדולה מרוסיה הקים אגף קליטת עליה הפועל רבות בקריות בשנת תש"נ. בשנת תשנ"ג קיבל מענה חיובי מכ"ק אד"ש על הצעה להתענין במשרת רבנות בביכנ"ס מפורסם בפאריז. בשנת תשנ"ד בעקבות חובות גדולים שהצטברו במשך שנות הפעילות קיבל מענה מהרבי בחודש כסלו שנענע בראשו הק' לאות הן על השאלות "האם לצאת עם המשפחה להשתקע למשך שנה או שנתיים בצרפת שם קיימת קבוצת ידידים שמוכנים להתמסר לסייע לגיוס משאבים" ו"האם למכור את הבית הפרטי ותמורתו לרכוש את שטח הבנין של ביהכנ"ס והכולל". פועל בפאריז בקרב ידידי המוסד ומשופעים רבים מתקרבים אליו, מפיץ חסידות ומחזק ההתקשרות לרבי מלך המשיח בכלל ומבצע משיח בפרט. בתקופה זו נכנס למסגרת הפעילות והשליחות בנו הרב איתן יעקב.
 
ב‏אלול תשנ"ה ‎‎חזר לאה"ק עם משפ' להמשך עבודת השליחות ביתר שאת וביתר עז. בשנת תשנ"ז, בעקבות התפתחות הקהילה בקרית שמואל (שכונה השייכת מונציפלית לעיר חיפה) החליטו עסקני חב"ד בהתייעצות עם ג' רבנים מורי הוראה להכתירו כרב הקהילה של ביהמ"ד חב"ד בקרית שמואל ובמעמד הכתרה מרגש חתמו עשרות מאנשי הקהילה על כתב הכתרה שנמסר לו במעמד זה ע"י יו"ר המועצה דתית בחיפה הר"ר יצחק גץ ז"ל. בסוף השנה ע"פ מענה מהרבי באגרות קודש הוקמה ישיבת תומכי תמימים בקריות בראשותו, כשהוא דואג לבחורים בהתמסרות גדולה.
 
בג' באלול תשס"ג נלב"ע רעייתו הראשונה. בטבת תשס"ד בהתייעצות עם ידידים ורבנים נשא בזיווג שני את מרת ד"ר רחל גיתאי. בתקופת הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון בתשס"ה, נסעו הרב פיזם ותלמידיו ליישובים המועדים לגירוש ופתחו שם ישיבה משך כמה שבועות. בר"ח ניסן תשס"ט הכניס ס"ת בהשתתפות בני משפחתו לע"נ רעייתו הראשונה להבחל"ח הרבנית מרת חנה ע"ה להיכל ביהכנ"ס חב"ד המרכזי השוכן בבנין מוסדות מרכז "נפש חי'" חב"ד ליובאוויטש הקריות.
 
בסקר "אנשי השנה" בחב"ד אינפו לשנת תש"ע נבחר בקטגוריה רבנות[1].


התקשרותו לרבי מלך המשיח בערה בנפשו, והוא היה מראשי העומדים בשורה הראשונה של הפצת בשורת הגאולה והגואל, כשהוא לוקח פעיל בכל יוזמה חשובה לזירוז הגאולה. בשנים האחרונות נחלש, ובתקופה האחרונה היה מאושפז כשסכנה נשקפת לחייו. בני משפחתו ותלמידיו הרעישו עולמות בתפילות לרפואתו, אך בליל י' ניסן תשע"ט הוא נלקח לבית עולמו.
התקשרותו לרבי מלך המשיח בערה בנפשו, והוא היה מראשי העומדים בשורה הראשונה של הפצת בשורת הגאולה והגואל, כשהוא לוקח פעיל בכל יוזמה חשובה לזירוז הגאולה. בשנים האחרונות נחלש, ובתקופה האחרונה היה מאושפז כשסכנה נשקפת לחייו. בני משפחתו ותלמידיו הרעישו עולמות בתפילות לרפואתו, אך בליל י' ניסן תשע"ט הוא נלקח לבית עולמו.
שורה 15: שורה 38:
==משפחתו==
==משפחתו==


*הרב [[יוסף אברהם פיזם]] - מנהל תלמוד תורה בקריות
אשתו (הראשונה): מרת [[חנה פיזם]] ע"ה
*הרב [[זאב פיזם]] - שליח הרבי בשדרות
אשתו (השניה): מרת רחל גיתאי
*הרב [[שמשון פיזם]] - שליח הרבי בעכו ומנכישיבת חב"ד בקרית שמואל
 
*הרב [[איתן יעקב פיזם]] - מנהל ישיבת חב"ד בקריית שמואל
*הרב [[יוסף אברהם פיזם]] - מנהל תלמוד תורה צבאות מנחם וממלא מקומו ברבנות ובראשות הישיבה.
*חתנו הרב חיימסון - קראון הייטס
*הרב [[זאב פיזם]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בשדרות.
*הרב [[שמשון פיזם]] - שליח הרבי מנכמוסדות "נפש חיה" חב"ד ליובאוויטש הקריות ורב שכונת גבעת התמרים בעכו.
*הרב [[איתן יעקב פיזם]] - שליח הרבי מנכ"ל ישיבת תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש הקריות.
*חתנו ר' [[דובי חיימסון]] - קראון הייטס
*חתנו הרב [[שניאור זלמן אליהו הלמן]] - רב בית הכנסת "אני מאמין" בקרית מוצקין  
*חתנו הרב [[שניאור זלמן אליהו הלמן]] - רב בית הכנסת "אני מאמין" בקרית מוצקין  
*הרב חננאל פיזם - שליח בשדרות וישובי שער הנגב
*הרב חננאל פיזם - שליח בשדרות וישובי שער הנגב
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - מנכ"ל [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - מנכ"ל [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] ומשפיע בישיבת חח"ל צפת.
 


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA%20%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%20-%20%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D.pdf תפארת יגאל]'''
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA%20%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%20-%20%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D.pdf תפארת יגאל]'''
משתמש אלמוני

תפריט ניווט