רפאל כהן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 110 בתים ,  13 במאי 2019
שורה 9: שורה 9:


==== שנות רבנותו הראשונות ====
==== שנות רבנותו הראשונות ====
כהונת הרבנות הראשונה שלו היתה ב[[אסוועט]] (פלך ויטבסק) - החל משנת [[תרע"א]] - כממלא מקומו של חותנו הרב [[יואל דוידסון]], שנפטר כעבור תקופה קצרה. חתונתו עם מרת שרה וקבלת הרבנות, באו כאחד.
עם נישואיו בשלהי תרע"א למרת שרה פריידא, בת הרב יואל דוידסון, התמנה למלא את מקום חותנו ברבנות [[אסוועט]] מחוז ויטבסק. כהונתו זו נמשכה עד אחר פטירת הרב [[יהודה לייב אסתרין]], באדר תער"ב, אז נקרא למלא את מקומו ברבנות העיירה [[שצעדרין]]. כהונה זו התפרסה על פני כעשור שנים.
 
כעבור זמן לא ארוך קיבל את הרבנות ב[[שצעדרין]] ושם כיהן במשך עשר שנים.


בשנת [[תרפ"ב]] נבחר לרבה של [[נעוועל]], למלא את מקומו של הרב [[יחזקאל פייביש ניימרק]]{{הערה|ר' רפאל והרב מוועליז נותרו אחרונים מבין המועמדים הרבים, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] בחר את ר' רפאל.}}.
בשנת [[תרפ"ב]] נבחר לרבה של [[נעוועל]], למלא את מקומו של הרב [[יחזקאל פייביש ניימרק]]{{הערה|ר' רפאל והרב מוועליז נותרו אחרונים מבין המועמדים הרבים, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] בחר את ר' רפאל.}}.


היתה זו התקופה הקשה שלאחרי המהפכה והתחלת הרדיפות על הדת, והרב רפאל המשיך להתעסק בהחזקת היהדות בעירו וגם בסביבתה.
בשנת תרפ"ט, עקב המאסרים בנעוול, אולץ בשל הנסיבות לברוח, ושימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים ב[[ויטבסק]] וב[[מוסקבה]].
 
בהמשך נאלץ לברוח מנעוול, ועסק בהרבצת תורה בישיבות חב"ד המחתרתיות.


ב[[תשרי]] [[תרצ"ד]] הצליח לצאת מרוסיא ללטביא, וכבר בתחילת [[טבת]] יצר עמו [[אדמו"ר הריי"צ]] - שכבר היה אז ב[[וורשא]] - קשר מכתבים, וביקש לשמוע ממנו אודות מצב החסידים ב[[רוסיה]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק יא, עמוד תיג.}}.
ב[[תשרי]] [[תרצ"ד]] הצליח לצאת מרוסיא ללטביא, וכבר בתחילת [[טבת]] יצר עמו [[אדמו"ר הריי"צ]] - שהיה אז ב[[וורשא]] - קשר מכתבים, וביקש לשמוע ממנו אודות מצב החסידים ב[[רוסיה]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק יא, עמוד תיג.}}.


==== רבנותו בריגא ====
==== רבנותו בריגא ====
326

עריכות

תפריט ניווט