רפאל כהן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  13 במאי 2019
שורה 29: שורה 29:


==== רציחתו על ידי הנאצים ====
==== רציחתו על ידי הנאצים ====
ב[[י' בכסלו]] [[תש"ב]] עשו הנאצים [[אקציה]] והובילו את רוב היהודים ל[[בית הכנסת]] בריגא ולאחמ"כ העלו את [[בית הכנסת]] באש עם כל הנמצאים בתוכו. בקבוצה זו נרצחו גם החסידים: הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הרב [[יצחק מתמיד|יצחק הורביץ]], הרב [[יחזקאל פייגין]] וה[[שו"ב]] הרב [[מרדכי חפץ]], כשספרי תורה בידיהם, ב"[[רייסע מניין]]".
ב[[י' בכסלו]] [[תש"ב]] עשו הנאצים [[אקציה]] והובילו את רוב היהודים ל[[בית הכנסת]] בריגא ולאחמ"כ העלו את [[בית הכנסת]] באש עם כל הנמצאים בתוכו. בקבוצה זו נרצחו גם החסידים: הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הרב [[יצחק מתמיד|יצחק הורביץ]], הרב [[יחזקאל פייגין]] וה[[שו"ב]] הרב [[מרדכי חפץ]], כשספרי תורה בידיהם, ב"[[רייסישע מניינים]]".


על תיאור רגע פטירתם מסופר, שהנאצים העמידו יהודים רבים על מנת שיחזו במראה שריפת [[בית הכנסת]] עם היהודים הנמצאים בתוכו. ובתוך [[בית הכנסת]] נאספו כל גדולי החסידים, והחסיד הרב יצחק גורביץ', הוציא את ה[[ספר תורה]] מ[[ארון הקודש]] ואמר: {{ציטוטון|אנו זוכים לקיים מצות [[מסירות נפש]] על קידוש השם ועלינו להיות בשמחה}} ופרץ בריקוד יחד עם הרב יחזקאל פייגין, ובתוך כך הבעירו הנאצים את [[בית הכנסת]] ויצאה נשמתם של כל השוהים בתוכו.{{הערת שוליים|נחום שמריה ששונקין, '''זכרונותי''', עמ' 228.}}
על תיאור רגע פטירתם מסופר, שהנאצים העמידו יהודים רבים על מנת שיחזו במראה שריפת [[בית הכנסת]] עם היהודים הנמצאים בתוכו. ובתוך [[בית הכנסת]] נאספו כל גדולי החסידים, והחסיד הרב יצחק גורביץ', הוציא את ה[[ספר תורה]] מארון הקודש ואמר: {{ציטוטון|אנו זוכים לקיים מצות [[מסירות נפש]] על קידוש השם ועלינו להיות בשמחה}} ופרץ בריקוד יחד עם הרב יחזקאל פייגין, ובתוך כך הבעירו הנאצים את [[בית הכנסת]] ויצאה נשמתם של כל השוהים בתוכו.{{הערת שוליים|נחום שמריה ששונקין, '''זכרונותי''', עמ' 228.}}


לעדות ר' [[יהודה לייב גרונר]], בשנת [[תש"ה]], בהגיע אל [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב אשר אופן פטירתם תואר בו בפרוטרוט, התעלף הרבי מרוב צערו. בשל כך הפסיקו להעביר לרבי ידיעות מעציבות.{{הערת שוליים|[[ישראל אלפנביין]], '''יראת ה' אוצרו''', עמ' 280-281.}}
לעדות ר' [[יהודה לייב גרונר]], בשנת [[תש"ה]], בהגיע אל [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב אשר אופן פטירתם תואר בו בפרוטרוט, התעלף הרבי מרוב צערו. בשל כך הפסיקו להעביר לרבי ידיעות מעציבות.{{הערת שוליים|[[ישראל אלפנביין]], '''יראת ה' אוצרו''', עמ' 280-281.}}
326

עריכות

תפריט ניווט