374
עריכות
רפאל כהן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←משפחתו
יוסף הקצון (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
|||
| (36 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Kahan, Rephoel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רפאל כהן]] | [[קובץ:Kahan, Rephoel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רפאל כהן]] | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=רפאל כהן|אחר=רפאל נחמן כהן (פולע כהן)|ראו=[[רפאל נחמן כהן]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=רפאל כהן|אחר=רפאל נחמן כהן (פולע כהן)|ראו=[[רפאל נחמן כהן]]}} | ||
הרב '''רפאל הכהן''' (תרמ"ט - תש" | הרב '''רפאל הכהן''' ([[תרמ"ט]] - [[י' כסלו]] [[תש"ב]]) מחשובי רבני חב"ד בדור שלפני השואה. היה נקרא בפי [[אנ"ש]] - ולא רק אנשי עירו: "ר' רפאל דער רב" (הרב){{דרוש מקור}}. | ||
== | == תולדות חיים == | ||
נולד בשנת [[תרמ"ט]] ב[[גרמנוביץ']] (פלך [[וילנא]] גליל [[דיסנא]]), לאביו הרב [[שניאור זלמן חיים הכהן]] מ[[קריסלבה]]{{דרושה הבהרה|האם הוא מגרמנוביץ' או מקריסלבה?}}. | נולד בשנת [[תרמ"ט]] ב[[גרמנוביץ']] (פלך [[וילנא]] גליל [[דיסנא]]), לאביו הרב [[שניאור זלמן חיים הכהן]] מ[[קריסלבה]]{{דרושה הבהרה|האם הוא מגרמנוביץ' או מקריסלבה?}}. | ||
למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], וגם כמה שנים אצל הרב [[מענדל חן]] מ[[ | למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], וגם כמה שנים אצל הרב [[מענדל חן]] מ[[ניעז'ין]], וקיבל ממנו [[סמיכה לרבנות]]. | ||
==== שנות רבנותו הראשונות ==== | ==== שנות רבנותו הראשונות ==== | ||
עם נישואיו בשלהי שנת [[תרע"א]] למרת שרה פריידא, בת הרב [[יואל דוידסון]], התמנה למלא את מקום חותנו ברבנות [[אסוועט]] מחוז ויטבסק. כהונתו זו נמשכה עד אחר פטירת הרב [[יהודה לייב אסתרין]], באדר [[תער"ב]], אז נקרא למלא את מקומו ברבנות העיירה [[שצעדרין]]. כהונה זו התפרסה על פני כעשור שנים. | |||
בשנת [[תרפ"ב]] נבחר לרבה של [[נעוועל]], למלא את מקומו של הרב [[יוסף יחזקאל ניימרק]]{{הערה|ר' רפאל והרב מוועליז נותרו אחרונים מבין המועמדים הרבים, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] בחר את ר' רפאל.}}. | |||
בשנת [[תרפ" | בשנת [[תרפ"ט]], עקב המאסרים בנעוול, אולץ בשל הנסיבות לברוח, ושימש כ[[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים ב[[ויטבסק]] וב[[מוסקבה]]. | ||
ב[[תשרי]] [[תרצ"ד]] הצליח לצאת מרוסיא ללטביא, וכבר בתחילת [[טבת]] יצר עמו [[אדמו"ר הריי"צ]] - שהיה אז ב[[ורשה]] - קשר מכתבים, וביקש לשמוע ממנו אודות מצב החסידים ב[[רוסיה]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק יא, עמוד תיג.}}. | |||
==== רבנותו בריגא ==== | |||
ב[[אדר ב']] [[תרצ"ה]] נבחר הרב רפאל על ידי פרנסי [[ריגא]] לכהן במשרת מורה הוראה, וכרבם של ה[[חסיד]]ים. | |||
בשנת [[תרח"ץ]] ערך הר"ר רפאל לדפוס את הקונטרס "[[אמונה וזכירה]]", ו[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב לו מכתב "הסכמה": {{ציטוטון|כללות הענין אמת ויציב, וראוי לבוא בדפוס}}. | |||
במכתב אל הרב [[יצחק הלוי הורביץ]] ("ר' איטשע מתמיד"), מ[[חודש כסלו]] [[תש"א]], כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] שמכתבים רבים אליו ואל מחותנו [הרב רפאל] אבדו ולא הגיעו לייעדם. | |||
==== רציחתו על ידי הנאצים ==== | |||
ב[[י' בכסלו]] [[תש"ב]] קיבצו הנאצים יהודים ל[[בית הכנסת]] בריגא ולאחמ"כ העלו את [[בית הכנסת]] באש עם כל הנמצאים בתוכו. הרב רפאל כהן רץ להציל את הספרי תורה, וסגרו הדלת עליו, ונשרף על קידוש ה'{{הערה|ראו [[שלום דובער לוין]], '''תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא''', עמ' סג.}} יחד עם החסידים שהיו עמו אז: | |||
הרב [[יצחק מתמיד|יצחק הורביץ]], | |||
הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], | |||
הרב [[יחזקאל פייגין]], | |||
והרב [[יהודה הבר]]. | |||
על תיאור רגע פטירתם מסופר, שהנאצים העמידו יהודים רבים על מנת שיחזו במראה שריפת [[בית הכנסת]] עם היהודים הנמצאים בתוכו. ובתוך [[בית הכנסת]] נאספו כל גדולי החסידים, והרב יצחק הורביץ, אמר: {{ציטוטון|אנו זוכים לקיים מצות [[מסירות נפש]] על קידוש השם ועלינו להיות בשמחה}} ופרץ בריקוד יחד עם הרב יחזקאל פייגין, ובתוך כך הבעירו הנאצים את [[בית הכנסת]] ויצאה נשמתם של כל השוהים בתוכו.{{הערה|נחום שמריה ששונקין, '''זכרונותי''', עמ' 228.}} | |||
לעדות ר' [[יהודה לייב גרונר]], בשנת [[תש"ה]], כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] קיבל מכתב שתיאר בפרוטרוט את אופן פטירתם, התעלף [[הרבי הריי"ץ#הרבי|הרבי הריי"ץ]] מרוב צערו. בשל כך הפסיקו להעביר לרבי ידיעות מעציבות{{הערה|[[ישראל אלפנביין]], '''יראת ה' אוצרו''', עמ' 280-281}}. | |||
==== | ==== משפחתו ==== | ||
*בנו ר' [[יואל כגן]]. | |||
*בנו ר' צבי הירש. | |||
*בנו ר' שלום. | |||
*בנו ר' ישראל. | |||
*בתו רבקה אשת הרב [[הלל הורביץ]], בנו של הרב [[יצחק הורביץ]]) | |||
*בתו (?) אשת הרב [[ישעיה חנוך ברכהן]]. | |||
*גיסיו, חתני הרב [[יואל דוידסון]], הם: הרב [[רפאל נחמן כהן]], הרב [[אריה דב איידלמן]], [[שמואל ניסנביץ]], [[אברהם דוד ינובסקי]]. | |||
==== ביאורים שכתב ==== | |||
בחוברות "[[התמים]]" שהופיעו באותן שנים - במדור "שערי חסידות" - נתפרסמו כמה ביאורים מפרי עטו של הרב רפאל הכהן, וכולם דברי חסידות המבוססים על ה'נגלה' וההלכה; בגליון [[תמוז]] [[תרצ"ו]] ו[[ניסן]] [[תרצ"ז]], ביאור ב[[מאמר]] דא"ח, ובגליון כסלו [[תרח"ץ]] - ביאור במדריגת ה"[[בינוני]]" וגדרי התשובה. המאמר האחרון לא נשלם, ונרשם בסופו "המשך יבוא". אך הופעת "התמים" נפסקה, והמשכו לא נשלם. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 44: | שורה 53: | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]] | [[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בלטביה]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"א]] | |||