רפאל כהן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 136 בתים ,  13 במאי 2019
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Kahan, Rephoel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רפאל כהן]]
[[קובץ:Kahan, Rephoel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רפאל כהן]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=רפאל כהן|אחר=רפאל נחמן כהן (פולע כהן)|ראו=[[רפאל נחמן כהן]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=רפאל כהן|אחר=רפאל נחמן כהן (פולע כהן)|ראו=[[רפאל נחמן כהן]]}}
הרב '''רפאל הכהן''' נולד בשנת [[תרמ"ט]] ב[[גרמנוביץ]]' (פלך [[וילנא]] גליל [[דיסנא]]), לאביו הרב [[שניאור זלמן חיים הכהן]] מ[[קריסלווא]].
הרב '''רפאל הכהן''' (תרמ"ט - תש"א) מחשובי רבני חב"ד בדור שלפני השואה. היה נקרא בפי [[אנ"ש]] - ולא רק אנשי עירו: "ר' רפאל דער רב" (הרב).{{דרוש מקור}}
 
== ביוגרפיה ==
נולד בשנת [[תרמ"ט]] ב[[גרמנוביץ]]' (פלך [[וילנא]] גליל [[דיסנא]]), לאביו הרב [[שניאור זלמן חיים הכהן]] מ[[קריסלווא]].


למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], וגם כמה שנים אצל הרב [[מענדל חן]] מ[[ניעזין]], וקיבל ממנו [[סמיכה לרבנות]].
למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], וגם כמה שנים אצל הרב [[מענדל חן]] מ[[ניעזין]], וקיבל ממנו [[סמיכה לרבנות]].


היה נקרא בפי [[אנ"ש]] - ולא רק אנשי עירו: "ר' רפאל דער רב" (הרב).
=== רבנותו הראשונה ===
 
== רבנותו הראשונה ==
כהונת הרבנות הראשונה שלו היתה ב[[אוסוויאט]] (פלך ויטבסק) - בשנת [[תרע"א]] - כממלא מקומו של חותנו הרב [[יואל דוידסון]], שבאותה שעה היה חולה ונפטר כעבור תקופה קצרה. חתונתו עם מרת שרה וקבלת הרבנות, באו כאחד.
כהונת הרבנות הראשונה שלו היתה ב[[אוסוויאט]] (פלך ויטבסק) - בשנת [[תרע"א]] - כממלא מקומו של חותנו הרב [[יואל דוידסון]], שבאותה שעה היה חולה ונפטר כעבור תקופה קצרה. חתונתו עם מרת שרה וקבלת הרבנות, באו כאחד.


שורה 20: שורה 21:
ב[[תשרי]] [[תרצ"ד]] הצליח לצאת מרוסיא ללטביא, וכבר בתחילת [[טבת]] יצר עמו [[אדמו"ר הריי"צ]] - שכבר היה אז ב[[וורשא]] - קשר מכתבים, וביקש לשמוע ממנו אודות מצב החסידים ב[[רוסיה]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק יא, עמוד תיג.}}.
ב[[תשרי]] [[תרצ"ד]] הצליח לצאת מרוסיא ללטביא, וכבר בתחילת [[טבת]] יצר עמו [[אדמו"ר הריי"צ]] - שכבר היה אז ב[[וורשא]] - קשר מכתבים, וביקש לשמוע ממנו אודות מצב החסידים ב[[רוסיה]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק יא, עמוד תיג.}}.


== רב בריגא ==
=== רב בריגא ===
ב[[אדר ב']] [[תרצ"ה]] נבחר הרב רפאל על-ידי פרנסי [[ריגא]] לכהן במישרת מורה הוראה, וכרבם של ה[[חסיד]]ים.
ב[[אדר ב']] [[תרצ"ה]] נבחר הרב רפאל על-ידי פרנסי [[ריגא]] לכהן במישרת מורה הוראה, וכרבם של ה[[חסיד]]ים.


שורה 27: שורה 28:
במכתב אל הרב [[יצחק הלוי הורביץ]] ("ר' איטשע מתמיד"), מ[[חודש כסלו]] [[תש"א]], כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] שמכתבים רבים אליו ואל מחותנו [הרב רפאל] אבדו ולא הגיעו לייעדם.
במכתב אל הרב [[יצחק הלוי הורביץ]] ("ר' איטשע מתמיד"), מ[[חודש כסלו]] [[תש"א]], כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] שמכתבים רבים אליו ואל מחותנו [הרב רפאל] אבדו ולא הגיעו לייעדם.


== ביאורים שכתב ==
=== ביאורים שכתב ===
בחוברות "[[התמים]]" שהופיעו באותן שנים - במדור "שערי חסידות" - נתפרסמו כמה ביאורים מפרי עטו של הרב רפאל הכהן, וכולם דברי חסידות המבוססים על ה'נגלה' וההלכה; בגליון [[תמוז]] [[תרצ"ו]] ו[[ניסן]] [[תרצ"ז]], ביאור ב[[מאמר]] דא"ח, ובגליון כסלו [[תרח"ץ]] - ביאור במדריגת ה"[[בינוני]]" וגדרי התשובה. המאמר האחרון לא נשלם, ונרשם בסופו "המשך יבוא". אך הופעת "התמים" נפסקה, בעלות הכורת על יהדות אירופה, והרב רפאל הכהן בתוכם.
בחוברות "[[התמים]]" שהופיעו באותן שנים - במדור "שערי חסידות" - נתפרסמו כמה ביאורים מפרי עטו של הרב רפאל הכהן, וכולם דברי חסידות המבוססים על ה'נגלה' וההלכה; בגליון [[תמוז]] [[תרצ"ו]] ו[[ניסן]] [[תרצ"ז]], ביאור ב[[מאמר]] דא"ח, ובגליון כסלו [[תרח"ץ]] - ביאור במדריגת ה"[[בינוני]]" וגדרי התשובה. המאמר האחרון לא נשלם, ונרשם בסופו "המשך יבוא". אך הופעת "התמים" נפסקה, בעלות הכורת על יהדות אירופה, והרב רפאל הכהן בתוכם.


== רציחתו על ידי הנאצים ==
=== רציחתו על ידי הנאצים ===
ב[[י' בכסלו]] [[תש"ב]] עשו הנאצים [[אקציה]] והובילו את רוב היהודים ל[[בית הכנסת]] בריגא ולאחמ"כ העלו את [[בית הכנסת]] באש עם כל הנמצאים בתוכו. בקבוצה זו נרצחו גם החסידים: הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הרב [[יצחק מתמיד|יצחק גורביץ' (איצ'ה דער מתמיד)]], הרב [[יחזקאל פייגין]] וה[[שו"ב]] הרב [[מרדכי חפץ]], כשספרי תורה בידיהם, ב"[[רייסע מניין]]".
ב[[י' בכסלו]] [[תש"ב]] עשו הנאצים [[אקציה]] והובילו את רוב היהודים ל[[בית הכנסת]] בריגא ולאחמ"כ העלו את [[בית הכנסת]] באש עם כל הנמצאים בתוכו. בקבוצה זו נרצחו גם החסידים: הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הרב [[יצחק מתמיד|יצחק גורביץ' (איצ'ה דער מתמיד)]], הרב [[יחזקאל פייגין]] וה[[שו"ב]] הרב [[מרדכי חפץ]], כשספרי תורה בידיהם, ב"[[רייסע מניין]]".


326

עריכות

תפריט ניווט