חסידות פינסק-קרלין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:


'''חסידות פינסק קארלין''' היא שושלת שהתחילה בשנת תשמ"ט על ידי חסידי הרמ"מ מללוב כמה שנים אחרי הסתלקותו.
'''חסידות פינסק קארלין''' היא שושלת של [[קרלין]].


== תולדות החסידות ==
== תולדות החסידות ==
לאחר [[הסתלקות]] האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מקארלין ב[[כ"א כסלו תשי"ז ]]  היו כמה מהזקנים שקבלו את רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב  למורה דרכם כאדמו"ר והכתירוהו בשם קרלין ללוב ולאחר [[הסתלקות]]ו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, לזמן קצר מאוד כשלוש שנים.
לאחר [[הסתלקות]] האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מקארלין ב[[כ"א כסלו תשי"ז ]], ולו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קארלין למספר חלקים. החלק הצעיר קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של ה[[אדמו"ר]] הקודם, רבי ברוך שוחט מקארלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". וזקני "חסידי קארלין" (די אלטע קרלינער'ס), קבלו את רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב  למורה דרכם כאדמו"ר מקארלין-לעלוב. ולאחר [[הסתלקות]]ו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, כשלוש שנים.


לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקארלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, בחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי [[אהרן רוזנפלד]] - כ[[אדמו"ר]] מפינסק-קארלין.
לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקארלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, בחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי [[אהרן רוזנפלד]] - כ[[אדמו"ר]] מפינסק-קארלין.
משתמש אלמוני

תפריט ניווט