|
|
| שורה 25: |
שורה 25: |
| [[קטגוריה:אורות וכלים]] | | [[קטגוריה:אורות וכלים]] |
| [[קטגוריה:חסידות]] | | [[קטגוריה:חסידות]] |
|
| |
|
| |
| אקסיומת האינסוף
| |
|
| |
| הקדמה:
| |
|
| |
| אינסוף......... אין לי כמובן מושג איך להתחיל, אבל צריך להתחיל מאיפהשהו. ברצוני לתת נקודת מבט, תיאוריה, המעוניינת לדעת תכלית הדברים, כיצד נברא העולם בכללותו ומה תכלית כל הסידור הזה. אני מסתובב בעולם מתבונן באנשים ובטבע הדברים מכיר את השמיים ומתפלא ללא סוף. הכול מתהווה לו בכזאת הרמוניה מופתית ובכל דבר אליו אתה מתבונן אין סוף ואין גבול לחקר. אני אומר לעצמי, אם אלוהים הוא כל יכול, בוודאי יש איזושהי דרך אחת פשוטה, אחת מיני אינסוף, בה הוא מסביר את העולם בכליל הפשטות, שכשנגלה כוונתו נאמר: איך לא עלינו על זה קודם. זה ישב לנו ממש מנגד העין. כמו כן אמונתי באלוהים אחד וטוב מאין כמותו מכווינה את הלך רוחי בחקירתי. בכדי להסביר את העולם במילים נראה שמתפספס הרבה בדרך אז בחרתי לקחת בחשבון את כל האפשרויות אף הנמנעות ולמזוג כולן במארג אחד, בכפיפה אחת, ביישוב הדעת וללא סתירות, בכדי לקבל תמונת ראי למציאות, כפי היא באמת במציאות. השאלה אודות הבנת האינסוף הינה עתיקת יומין והעסיקה את גדולי הפילוסופים והמדענים במרוצת הדורות. כמו כן, במרכז וביסוד תורת הקבלה, עומדת מערכת עיון אחת: סוד ידיעת האלוהות (האינסוף). נודע, כי כל הסוגיות של מעשה בראשית, מציאות המלאכים ופעולתם, הוויית העולמות הרוחניים, כוחות הרע, מעמד האדם ועוד ועוד הינם רק ענפים באילן הגדול של סוד האלוהות. מצאתי בחקירתי, כי מחפשים אנו אחר צורת התבוננות מסוימת, אספקלריה, דרכה תשתקפנה תשובות האמת להתבוננותינו. נשאלת השאלה:
| |
| האם קיים מפתח (תיאוריה) להבנת העולם היכול להסביר דרך אופן מוגדר אחד, את צורת האיחוד והפירוד שבעולמות (הסדר שבכאוס), האם מפתח זה נעוץ בסוד ידיעת האינסוף ואם כן, מהו אותו מפתח וכיצד ניתן להגדירו ולמקמו, באופן שיתקבל טבעית בתפיסת עולמו של האדם, כך שיהיה נכון כלפי כל האספקטים הקיימים מחד (מדעים, פילוסופיה, תורת הנפש, קבלה וכולי...), כתמונת ראי, ומאידך יהיה "שווה לכל נפש" מאספקט אחד, וכל זאת, מבלי לפגום בעילומו הגמור של האינסוף (כחסר גדר).
| |
| במחקרי יצרתי שני קווים מקבילים: מחשבת האדם אל מול מחשבת האינסוף. ביססתי צורת התבוננות מסוימת (מפתח), הוא דרך אמצעית לחלוטין, המפגיש בין הקווים המקבילים ולו קראתי "אקסיומת האינסוף". דרך כליה של האקסיומה, מתהווה כנגד התבוננותו של האדם - אספקלריה, המשקפת כיצד מתחייבים הדברים באינסוף (האיזון השלם וההרמוני של העולמות למצב אחד). כלומר יצירת גבולות הבסיס – ההגדרות ומיקומן באופן שכזה אשר יאיר מחשבת האנוש כפי היא באמת במציאות.
| |
|
| |
| על פי תפיסתי את מושג האינסוף ביצעתי התקות לתחומים שונים. כך למשל, אקח אתכם להליכה בשביל האמצע - שביל מיתוק הניגודים, ואתאר לכם מה רואות עיניו של ההולך בשביל זה. אבודד את הפרדוקס היחידי שקיים באמת (השניות) ואפתח את המספר 2 שהוא ראש לדעת. אגדיר את מכניזם הנבואה; אתאר דינאמיקת ומיקום הגבולות שבין ה"אמונה" ל"דעת" שבתורת הנפש, אעשה טרנספורמציה של מושג האינסוף לתחום של מתמטיקה ופיסיקה והכול בשיעור שיתהווה כלי (תכווין) להתאמתם של התחומים - אגדיר מחדש את ציר המספרים; איישב הסתירה שבין גל לחלקיק; אתבונן על הקוונט באספקלריית אינסוף; אעסוק בהגדרה והתאמת המימדים ומיקומם אל מול מימד האינסוף. אקבע את נק' האמצע המוחלט – יצירת מכניזם בו כל הסתירות מיושבות וכל הניגודים הומתקו והכול מצטמצם לדבר אחד, ועוד ועוד... ארחיב בנושאים השונים כפי תכווין האינסוף מורה.
| |
| התיאוריה לוקחת בחשבון את הבסיסים של התחומים השונים ויורדת לעומקם של דברים כפי צורכם ובשיעור המספיק דיו להבנות שיש לקבל בעטיין, ותו לא. התעסקות עם מושג האינסוף גמישה דיה בדרכה כך שהכול ככה בערך אבל בדיוק. אנחנו נוגעים ולא נוגעים. נבין הבסיס ומסגרת הרעיון ואליו ניצוק תוכן.
| |
| לאחר שנערבב הכול יחדיו נקבל את תכווין האינסוף (אקסיומת האינסוף) שהוא צורת ההתבוננות באינסוף, לה הפוטנציאל האמיתי והנכון להתהוות לכלי עבודה למחקרים השונים בתחומים השונים במדידת נשוא מחקריהם, ולעתיד לבוא.
| |
|
| |
| זהו על קוצו של יוד את שאני מתכוון לפרוש בפניכם. יכול שיראה קשה עד בלתי אפשרי, אך האמת היא שזה פשוט בתכלית הפשיטות. כלומר, מרגע תפיסת תכווין האינסוף, בכל אשר תתבונן כך יתהווה לנגד עינך (מדידת אמת). רצוני לומר: אקסיומת האינסוף היא צורת התבוננות מסוימת המגדירה באופן חד חד ערכי את כל מושגיה. היא מהווה תמונת ראי למציאות ואינה ניתנת לסתירה. (אין זה סותר כי היא עומדת לסתירה מבחינה מדעית). יש בה הפוטנציאל ההגדרתי הנכון כלפי כל מושג שנבחר למדוד ונותנת היא את הסדר שבכאוס. הגלגל קיים, אנחנו מסתובבים בו, רוצים לדעת אותו, וכך, לתפיסתי, מתבוננים בו.
| |
|
| |
| מעת לעת, אקביל את דברי מספרות המקור וספרות המחקר השונות (מקור - תורה; ספר הזהר; ספר יצירה; ליקוטי מוהר"ן; מורה נבוכים; משל גן המבוכה של הרמח"ל.... ; מחקר – "אפס" של האמריקני צ'ארלס זייף; "To infinity and beyond"- של הלוגיקן הישראלי הפרופסור אלי מאור; מחקרים שונים על תורת הקוונטים ותורת היחסות הכללית של איינשטיין ועוד.
| |
| מובן הוא, שעיקר ההבנה הוא של המבין עצמו ועל כן, שמתי דגש במחקרי (בראשית), שאוכל לפשט את דברי באופן שיהיה מובן, תואם ושווה לכל נפש.
| |
|
| |
|
| |
| אסיים את הצעתי עם שני משפטים:
| |
|
| |
| הראשון, של הפיסיקאי סטיבן הוקינג:
| |
| "עם זאת, אם נגלה תיאוריה שלמה, היא אמורה לאחר זמן להיות מובנת בעיקרון ע"י כולם, לא רק ע"י כמה מדענים. ואז כולנו, הפילוסופים, המדענים, וסתם אנשים רגילים, נוכל לקחת חלק בדיון בשאלה מדוע אנחנו והיקום קיימים. אם נגלה את התשובה לכך, יהיה זה הניצחון המוחלט של מחשבת האדם – כי נצליח לגלות את כוונתו של אלוהים".
| |
|
| |
| השני, של הרמב"ם:
| |
| "האדם טועה בתפיסתו על תכלית העולם ובחלקיה. טעותו הראשונה נובעת מתפיסתו המוטעית של עצמו, שעל פיה נראה לו שהוא תכלית המציאות. טעותו השנייה היא בתפיסת העולם, והיא אי הבנה לכוונתו של האל לברוא בעולם כל מה שמציאותו אפשרית".
| |