שבעת ימי אבלות: הבדלים בין גרסאות בדף

שבעת ימי אבלות (עריכה)

גרסה מ־15:44, 15 בפברואר 2019

נוספו 7,624 בתים , 15 בפברואר 2019

←‏הרבי

חזותיקוד ויקי

תנא קמא

37

עריכות

@@ שורה 113: / שורה 113: @@
 *חותנו, [[אדמו"ר הריי"צ]] - [[י' שבט]] [[תש"י]]
 *אחיו, הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] - [[י"ג אייר]] [[תשי"ב]]
-*אמו, [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] - [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]]
+===אמו, [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] - [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]]===
+בשבת שובה ו' בתשרי תשכ"ה, בעלות המנחה, נסתלקה לגנזי מרומים אמו של נשיא דורנו,
+הרבנית הצדקנית מרת חנה נ"ע. הרבי ישב שבעה, ועמו הרגיש אבל כבד העולם התורני כולו.
+למרות הימים המעטים שישב הרבי 'שבעה' (עד ערב יום-הכיפורים), באו לנחמו כמעט כל
+גדולי הרבנים והאדמו"רים בארה"ב. ביניהם: האדמו"ר מסאטמער, אדמו"ר מבובוב, האדמו"ר
+מפאפא, האדמו"ר מקופישניץ, האדמו"ר מסקולען, האדמו"ר מנובומינסק, האדמו"ר ממעליץ,
+האדמו"ר מסטריזוב, הגרי"ד הלוי סולובייצ'יק גאב"ד בוסטון, הגרי"י פיקארסקי ראש-
+ישיבת 'תומכי תמימים', הגאון רבי יצחק הוטנר בעל 'פחד יצחק', הגאון רבי ישראל
+גוטסמן ראש-ישיבת 'נצח ישראל', הגאון רבי יצחק שארר ראש ישיבת 'תורה ודעת', הגאון
+רבי חיים-צבי קרוגער ראב"ד בריסל. הגאון רבי שמחה עלבערג בעל 'שלמי שמחה'. וייבדלו
+לחיים טובים - האדמו"ר ממונקאטש וכן הגאון רבי מנשה קליין, בעל 'משנה הלכות'.
+אלפים מלווים ומנחמים
+חלק מן הדברים שנאמרו באותם ביקורי ניחומים לוקטו וחוברו להם יחדיו בספר 'תורת-מנחם
+- מנחם-ציון' (כרך ראשון מנחם-אב עמ' -104). נוספו להם מכתבי בירורי הלכה בהמשך
+לביקורים ועוד מכתבים שקיבל כ"ק אדמו"ר מגדולי התורה (שם עמ' -111).
+וכך תיאר, בשעתו, הירחון התורני 'הפרדס' היו"ל בנ.י. (שנה לט חוברת ב' עמ' 42) את
+פטירת הרבנית:
+"הרבנית חנה שניאורסאהן ע"ה אמו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א.
+"הרבנית חנה שניאורסאהן נפטרה לאחר מחלה קצרה בשבת קודש פ' וילך והלווייתה נערכה
+למחרת היום בשעות הצהריים בהשתתפות של חמשת אלפים איש, חסידי ואוהדי בית
+ליובאוויטש.
+"היא הובאה למנוחות בבית העלמין של חסידי חב"ד בניו-יורק, שם מנוחתו כבוד גם של
+האדמו"ר זצ"ל מליובאוויטש.
+"המנוחה היתה אלמנת הגאון רבי לוי-יצחק זצ"ל, רבה של יקטרינוסלב ונכדו של ה'צמח
+צדק'. משפחתה הוגלתה על-ידי השלטונות הסובייטיים לקאזחסטאן בשנת תש"ד, ולאחר מלחמת
+העולם השניה הגיעה אל בנה בארה"ב.
+"הידיעה המעציבה התפשטה בכל רחבי ניו-יורק ועוררה אבל רב בציבורי היהודי.
+"האדמו"ר ישב 'שבעה' בבית אמו ע"ה, ויום יום באו אלפים להביע את תנחומיהם. בין
+המבקרים היה גם הגרי"ד הלוי סולובייצ'יק מבוסטון שבא יחד עם הרב ר' שמחה עלבערג.
+משך שעה שלימה שוחחו האדמו"ר, הגרי"ד סולובייצ'יק והרב ר"ש עלבערג בדברי תורה,
+בענייני אבלות. נושא השיחה היה המשנה בסנהדרין 'אין אנינות אלא בלב'".
+מנחמים מכל החוגים
+בעיתון 'פנים אל פנים', שהופיע לקראת שבת בראשית תשכ"ה, התפרסמו 13 מודעות תנחומים
+מטעם גופים ציבוריים ואישים פרטיים, ובהם: א) מוסדות חב"ד בישראל (מודעה משותפת ל-
+אירגוני חב"ד). ב) הנהלת 'היכל שלמה' ירושלים. ג) הרבנות הראשית והמועצה הדתית
+רחובות. ד) עיריית בני-ברק. ה) המועצה המקומית קריית-אונו. ו) האיגוד העולמי של
+יהודי בסרביה בישראל. ז) הסתדרות הפועלים החקלאיים - המרכז החקלאי. ח) הנהלת המחלקה
+לעליית-הנוער. ט) עיריית רמת-גן. י) הרב בן-ציון פנדלר. יא) חברת פיתוח הרצליה
+בע"מ. יב) יהושע השיל רייזמן מתל-אביב. יג) ההסתדרות הכללית - המחלקה לסיפוק צורכי
+דת.
+כתיבת הזכרונות
+בשנת תשמ"ג הופיע הספר 'אם בישראל', בעריכת הרה"ח אלתר-אליהו הכהן פרידמן (קה"ת
+אה"ק), ושם (בעמ' 16) נאמר בין השאר:
+"ספר זה מכיל מזכרונותיה של הרבנית חנה, שנתגלו לאחר הסתלקותה (הדברים נכתבו
+באידיש ותורגמו כאן לעברית). בזכרונות אלו, שנכתבו בשנות תש"ח-תש"ט . .".
+מה הם בעצם אותם זכרונות שכתבה הרבנית ע"ה? ובכן, מסתבר שאלה נכתבו על-ידה על-פי
+בקשה של בנה, הרבי נשיא דורנו.
+כך בערך היו פני הדברים:
+מפעם לפעם, ובמיוחד בימים הסמוכים ליום ההילולא כ' במנחם-אב, יום ההילולא של הגה"ח
+רבי לוי-יצחק שניאורסון, היה הרבי פונה לאימו בבקשה שתספר לו אודות השנים שבהן לא
+ראה את אביו (מאז צאתו את רוסיה בתחילת שנת תרפ"ח).
+הרבנית ביקשה למלא את רצונו של בנה בכורה, אך אמרה כי בעל-פה קשה עליה לספר (אם
+מפני אי רציפות הדברים או בשל ההתרגשות הנגרמת לה בהיזכרה באותם ימים קשים). לפיכך
+החליטה לרשום חלק מהדברים על הכתב. את זכרונותיה העלתה פרקים פרקים, וכך הם נמסרו
+על-ידה לידי בנה, הרבי נשיא דורנו.
+כשהצטבר חומר ניכר (רובו ככולו של החומר המצוי כיום), שיגרה אותם הרבנית (נראה
+שעל-פי עצת הרבי), לשלושה אישים שיחוו דעתם אם החומר כתוב באופן שיכול להופיע כמות
+שהוא.
+כישרון ודייקנות
+אחד מאותם אישים היה הגה"ח ר' אהרן-יעקב ע"ה דיסקין מבני-ברק, שקיבל את החומר
+לעיונו (נודע לנו כי הצטער צער רב כשעמוד אחד נעלם).
+השניים הנוספים הם: הגברת המשוררת מרת זלדה ע"ה, בת הרה"ג ר' שלום שלמה שניאורסאהן
+- אחייניתה של הרבנית חנה ע"ה. והאחרון - כנראה - הרב ד"ר צבי הרכבי, מחבר ספר
+יקטרינוסלב, יליד העיירה, המציין בספרו את החומר (בשכפול) בן 136 העמודים.
+גם הגאון החסיד רבי שלמה-יוסף זווין ראה אף הוא את החומר, ובהספד שהשמיע לאחר
+פטירתה (הובא שם בעמ' 161) ציין כי הרבנית העלתה "בכישרון רב ובדייקנות נאמנה את כל
+ההרפתקאות שעברו עליה ועל בעלה".
+מרבית החומר נכלל בספר 'אם בישראל' הנ"ל. פרטים רבים שולבו גם ב'תולדות לוי-יצחק',
+מאת הרה"ח ר' נפתלי-צבי שי' גוטליב (שהופיע לראשונה בשנת תשל"ט).
 *רעייתו, [[הרבנית חיה מושקא]] - [[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]]

שבעת ימי אבלות: הבדלים בין גרסאות בדף

שבעת ימי אבלות (עריכה)

גרסה מ־15:44, 15 בפברואר 2019

תפריט ניווט