שינויים

בנקודה הזו הרב גינדי ניסח ה"אני מאמין" בשלו, הקשור לניסיונות שעוברים עליו. "בכל צבא נהוג שכדי להפוך לקצין, חייבים לעבור את מה שמכונה "ריצת מכשולים" – כלומר מסלול של מכשולים שצריכים להתגבר עליו. מי שלא מצליח להתגבר ולעבור הלאה, לא יוכל להתקדם ולהפוך לקצין. המטרה של המכשולים האלו היא לראות האם החייל שרוצה להתקדם בצבא יכול להתמודד עם מכשולים פיזיים שמוצבים בדרך שלו ולשרוד בשדה הקרב. כך גם בחיים שלנו, אם הקב"ה רוצה לקדם מישהו ולהעלות אותו לדרגה גבוהה יותר, הוא מבקש לחזור לדברים שאמר לי מייד כשהתחלנו בשיחהמציב לו מכשולים כדי לחשל אותו. הניסיונות והאתגרים שנועדו לרומם מבחינתי המכשולים הוצבו בדרכי, גילו אצלי כוחות חדשים ונעלמים שלא ידעתי על קיומם לפני כן ורק בגללם הצלחתי להוציא מעצמי את האדם לדרגות אחרותהמירב ולהגיע להישגים אדירים".  "אם החיים שלי היו ממשיכים כרגיל, הייתי טרוד בפרנסה או בהודעות ווצאפ, ומלבד לימוד של שעה מידי ערב לא הייתי יכול באמת להקדיש זמן ללימוד התורה. העובדה שאני לא רואה, ששום דבר מסביב לא מפריע לי ושכוח הריכוז והזיכרון שלי נמצאים במיטבם ולא נקטעים על ידי דברים שמתרחשים לידי, הביאה לי גם את הזמן הדרוש וגם את הכוח והיכולת להתרכז בתרגום הזה ולרדת לסוף דעתו של רבי סעדיה גאון. בכלל, בזמן שאני לא עוסק בספר, אני חושב על פסוקי התורה ומוצא גימטריות רבות, או הקשרים מיוחדים בתורה בין פסוקים שנראים לא שייכים אחד לשני.

"כמובן שהספר היה טוב מאוד בזמנו. אבל בגלל שבשפה העברית יש 22 אותיות, בעוד בערבית יש 28, כששלוש מתוכם נקראות ב-8 צורות שונות. יתכן שאם מישהו קורא את הערבית שכתב רבי סעדיה גאון באותיות עבריות, הוא לא מצליח לקרוא את התרגום הנכון ולכן בדפוסים של התרגום הזה חלו טעויות במהלך השנים."מעבר לכך, קריאת השפה הערבית באותיות עבריות היא דבר לא קל. ונשארו מאות בדודות של יהודים יוצאי תימן שידועים אותה.