כתר: הבדלים בין גרסאות בדף

==ענינה==

*'''אופן ראשון''' - מלשון סיבוב (כמו לכתר את העיר), היות שהאור האלוקי של הכתר הוא [[אור מקיף]] על כל העולמות.  

*'''אופן שני''' - מלשון המתנה (מ[[ארמית]], 'כתר לי זעיר' שמשעותו, 'המתן לי מעט'), היות שספירת הכתר עליונה כל כך שהנבראים לא יכולים להבין אותה בשלימות, , ולכן היא קשורה עם ענין הציפיה וההמתנה לדבר שעדיין איננו קיים, היות והוא למעלה מהשגת הנבראים.

*'''אופן שלישי''' - כתר במשמעות הרגילה והפשוטה שלו, בדוגמת עטרה שמקפת את הראש ונמצאת מעל לכל האברים והלבושים כולם, היות שהכתר הוא [[אור מקיף]] שלמעלה מכל העולמות.  

 

היות שענינו הוא סובב, בניגוד לשאר הספירות שלכל אחת יש אור פנימי מסויים, אור הכתר מקיף מלמעלה ונמצא בשווה בשאר הספירות. המקבילה לספירת הכתר בנפש האדם, הם כוחות ה[[תענוג]] וה[[רצון]] שהן מידות כלליות שאינם מאירות דווקא באיבר מסויים, אלא מאירות בכל האברים בשווה.

בדומה לכך גם באלוקות שלמעלה מהעולמות יש את הכוחות המתלבשים בסדר השתלשלות ב[[ארבע עולמות|ארבעת העולמות]], ואילו עצם האלוקות מתגלית בספירת הכתר שהוא הרצון הכללי המקיף את העולמות ולמעלה מהם{{הערה|ונקרא כתר דוגמת כתר המלך, שמצד אחד אינו כלל חלק מגוף המלך, אך מצד שני לא זו בלבד שהוא למעלה מהמלך אלא עוד זאת שהוא הדבר שעושה את המלך למלך}}, כאשר בו עצמו קיימות שתי בחינות כלליות: פנימיות הכתר{{הערה|פנימיות הרצון.}} המכונה [[עתיק יומין]], וחיצוניות הכתר{{הערה|חיצוניות הרצון}} המכונה [[אריך אנפין]].

==פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר==

באופן כללי יש בספירת הכתר שני עניינים, פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר. פנימיות הכתר הוא הסיבה לרצון ונקרא עולם ה[[תענוג]]{{הערה|או בהקשרים מסויימים פרצוף[[עתיק יומין]]}}, וחיצוניות הכתר הוא ה[[רצון]] עצמו. מאחר וחיצוניות הכתר היא הרצון הכללי בבריאת העולמות {{הערה|ורצון הקב"ה בבריאה הוא כמאמר רז"ל "נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים", דהיינו, שיהיה עולם ששומרים בו תורה ומצוות}} היא כוללת בתוכה שלושה עניינים: שורש התורה, שורש המצוות ושורש העולמות. שורש התורה כולל שלושה עניינים: מוחא סתימאה, אויר ושערות. שורש המצוות כולל שני עניינים: גולגלתא ותריג ארחין דגולגלתא, ושורש העולמות הוא אריך אנפין.