מסכתות בני"ך: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 164 בתים ,  27 באוגוסט 2018
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "מצריים" ב־"מצרים")
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת}}
{{בעבודה מתמשכת}}


בארבעה מקומות בש"ס מסתיימת המסכת בברייתא:
ארבעה מסכתות בש"ס מסתיימות בברייתא הדורשת את המילה "בניך" שבנבואת ישעיהו (נד, יג) "ורב שלום בניך". וזה לשון הברייתא:
'''"אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר "וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך", אל תקרי בניך אלא בוניך."'''


מסכתות אלו הן: [[מסכת ברכות]], [[מסכת נזיר]], [[מסכת יבמות]] ו[[מסכת כריתות]].
'''"אמר רבי אלעזר, אמר רבי חנינא, תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר "וכל בניך לימודי ה' ורב שלום '''בניך'''", אל תקרי בניך אלא בוניך."'''


בנוסף לכך שזהו הראשי תיבות של מסכתות אלו (בני"ך); גם הסיום הוא ב"ורב שלום '''בניך'''".
מסכתות אלו הן: [[מסכת ברכות|'''ב'''רכות]], [[מסכת נזיר|'''נ'''זיר]], [[מסכת '''י'''במות| יבמות]] ו[[מסכת כריתות|'''כ'''ריתות]].


==ההדרן==
מפרשי התלמוד גם הבחינו שראשי התיבות של מסכתות אלו הוא בני"ך.
בשנת [[תש"מ]] אמר [[הרבי]] הדרן על מסכתות אלו, החל ב[[יו"ד שבט]] והמשיכו ב[[התוועדות|התוועדויות]] שלאחריו. בהדרן זה מבאר [[הרבי]] את תוכנן הפנימי של מסכתות אלו ואת הקשר ביניהן.
 
==הדרן על מסכתות בני"ך==
בשנת [[תש"מ]] אמר [[הרבי]] [[הדרן]] על מסכתות אלו, החל ב[[יו"ד שבט]] והמשיכו ב[[התוועדות|התוועדויות]] שלאחריו. בהדרן ביאר [[הרבי]] את תוכנם הפנימי של מסכתות אלו ואת הקשר ביניהן.


הדרן זה יצא לאור "לקראת יום הבהיר, יום השלישי שהוכפל בו כי טוב פרשת שמיני, "יום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר", ש"הוא יתן מעדני מלך", התחלת [[שנת התשעים]] ל{{ה|רבי}}" - [[י"א ניסן]] [[תנש"א]].
הדרן זה יצא לאור "לקראת יום הבהיר, יום השלישי שהוכפל בו כי טוב פרשת שמיני, "יום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר", ש"הוא יתן מעדני מלך", התחלת [[שנת התשעים]] ל{{ה|רבי}}" - [[י"א ניסן]] [[תנש"א]].
שורה 15: שורה 16:
==תוכן ההדרן==
==תוכן ההדרן==
===השאלות===
===השאלות===
בתחילתו מביא הרבי את דברי ה[[מהרש"א]] אשר [[ברייתא]] זו קשורה לתוכן של כל מסכתא (בברכות הוא ענין קיום העולם, ביבמות שאפילו שתוכן המסכת נראה כעוקר דברי תורה, מכל מקום הוא אינו עוקר דבר מן התורה, ואדרבה בזה מביא לידי שלום. בנזיר ששמואל ושמשון הנזירים שפטו את ישראל והשכינו בהם שלום.
בתחילתו מביא הרבי את דברי ה[[מהרש"א]] אשר [[ברייתא]] זו קשורה לתוכן של כל מסכתא (בברכות, הוא ענין קיום העולם, ביבמות, שאפילו שתוכן המסכת נראה כעוקר דברי תורה, מכל מקום הוא אינו עוקר דבר מן התורה, ואדרבה בזה מביא לידי שלום. בנזיר, ששמואל ושמשון הנזירים שפטו את ישראל והשכינו בהם שלום.


לאחר מכן הובא ביאור ה"ערוך לנר" שהוא מחולק לשלום בין [[הקב"ה]] לאדם, בין אדם לחבירו, בין איש לאשתו ובין ה[[גוף]] וה[[נשמה]] (ברכות הוא בין האדם למקום. יבמות הוא לחבירו (כיון שהיבמה אינה אשתו). נזיר הוא בין איש לאשתו (שהרי הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין). וכריתות הוא בין ה[[נשמה]] לגוף, כיון שאדם העובר עבירה כזו שחייבים עליה כרת, מפריד בין נשמתו לגופו).
ה"ערוך לנר" לא מסתפק בביאור המהרש"א כיון שלביאורו אין קשר בין המסכתות; ולכן הוא מציע קשר תוכני בין ארבעת המסכתות - שכולן עניינן לעשות שלום, אך הם סוגים שונים של שלום: שלום בין [[הקב"ה]] לאדם, בין אדם לחבירו, בין איש לאשתו ובין ה[[גוף]] וה[[נשמה]].  


הסיבה שהערוך לנר אינו מבאר כמו המהרש"א היא מפני שלביאורו אין קשר בין המסכתות; אולם לפי ביאורו הוא, הרי ישנו קשר, שכולן עניינן לעשות שלום.
ברכות - בין אדם למקום. יבמות - בין אדם לחבירו (כיון שהיבמה אינה אשתו). נזיר - בין איש לאשתו (שהרי "הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין"). וכריתות - בין ה[[נשמה]] לגוף, כיון שאדם העובר עבירה כזו שחייבים עליה כרת, מפריד בין נשמתו לגופו.


אך עדיין קשה (א) מפני מה יש חילוק בעניני השלום של כל מסכת, הרי כולם באותו לשון? ו(ב) אם הסדר בש"ס הוא ברכות, יבמות, נזיר וכריתות, מפני מה הסדר הוא בני"ך - ברכות, נזיר, יבמות וכריתות?
אך עדיין קשה (א) מפני מה יש חילוק בעניני השלום של כל מסכת, הרי כולם באותו לשון? (ב) אם הסדר בש"ס הוא ברכות, יבמות, נזיר וכריתות, מפני מה הסדר הוא בני"ך - ברכות, נזיר, יבמות וכריתות?


ועוד, שהרי בסיומי מסכתות אלו כלל אין מדובר בענין של שלום (שבברכות מסתיים באמירת "לך בשלום" למת, וביבמות שדיני אשת איש הם כדיני נפשות, בנזיר גודל ענית אמן יותר מגיבור המנצח במלחמה ובכריתות גבי המעשה שמלכא ומלכתא היו יושבים בסעודה והתווכחו מה יותר טוב כבש או עז עד שהכהן הגדול אמר כבש שאותו מקריבים לתמיד ואמרו שלא למד, שהרי התורה אומרת במפורש "אם כבש אם עז")?
ועוד, שהרי בסיומי מסכתות אלו כלל אין מדובר בענין של שלום (ברכות מסתיים באמירת "לך בשלום" למת; ביבמות, בדיני אשת איש שהם כדיני נפשות; בנזיר, גודל ענית אמן יותר מגיבור המנצח במלחמה; בכריתות, גבי המעשה שמלכא ומלכתא היו יושבים בסעודה והתווכחו מה יותר טוב, כבש או עז, עד שהכהן הגדול אמר, כבש שאותו מקריבים לתמיד ואמרו שלא למד, שהרי התורה אומרת במפורש "אם כבש אם עז")?


===ד' חלוקות באופן השלום===
===ד' חלוקות באופן השלום===
נקודת הביאור היא שה"שלום" נעשה דוקא על ידי תורה, כיון שהעולם מצד עצמו הוא '''מנגד''' לאלקות, וישראל על ידי התורה עושים שלום בעולם. וד' המסכתות הינן ד' אופנים בשלום זה.
נקודת הביאור היא שה"שלום" נעשה דוקא על ידי תורה, כיון שהעולם מצד עצמו הוא '''מנגד''' לאלקות, וישראל על ידי התורה עושים שלום בעולם. וד' המסכתות הינן ד' אופנים בשלום זה.


תפריט ניווט