הכנסה ל'חדר': הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 9: שורה 9:
בתחילה, היה נהוג לקיים את המנהג בחג השבועות עצמו{{הערה|רוקח סימן רצו; ר' אפרים מבונא; ספר האסופות; מנהגי מהר"ם מרוטנבורג; ועוד.}}, אך ברבות השנים השתנה המנהג והחלו לקיים את טקס הכנסת הילד לתורה בימות החול{{הערה|אלי' רבה או"ח תצב, ג. קב הישר פע"ב.}}, כאשר הכניסו את הילד בפועל ללמוד בחיידר.
בתחילה, היה נהוג לקיים את המנהג בחג השבועות עצמו{{הערה|רוקח סימן רצו; ר' אפרים מבונא; ספר האסופות; מנהגי מהר"ם מרוטנבורג; ועוד.}}, אך ברבות השנים השתנה המנהג והחלו לקיים את טקס הכנסת הילד לתורה בימות החול{{הערה|אלי' רבה או"ח תצב, ג. קב הישר פע"ב.}}, כאשר הכניסו את הילד בפועל ללמוד בחיידר.


בספרות ההלכתית מופיעים דיונים בנוגע לפרטים שונים בטקס כאשר הוא מתקיים בשבת ומועד{{הערה|1={{קישור התקשרות צאח|2132|13015|1174|מנהג מבטל הלכה?|הרב מרדכי מנשה לאופר}}}}, ויש הטוענים כי בעיות הלכתיות אלו היוו את הגורם העיקרי לכך שהפיסוק לקיים את הטקס בחג השבועות והחלו לקיים אותו בימות החול.
בספרות ההלכתית מופיעים דיונים בנוגע לפרטים שונים בטקס כאשר הוא מתקיים בשבת ומועד{{הערה|1={{קישור התקשרות צאח|2132|13015|1174|מנהג מבטל הלכה?|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}}}, ויש הטוענים כי בעיות הלכתיות אלו היוו את הגורם העיקרי לכך שהפסיקו לקיים את הטקס בחג השבועות והחלו לקיים אותו בימות החול.


==מנהגי הכנסה לחיידר==
==מנהגי הכנסה לחיידר==
שורה 17: שורה 17:
האבא עוטף את הילד ב[[טלית]] כאשר מוליך את בנו לראשונה לחיידר כדי לשמור עליו מ[[עין הרע]]{{הערה|1=נזכר בשיחת יום שמחת תורה תש"כ: "בכל הדורות נהגו בני ישראל לעטוף בטלית את הילד שמכניסים לחדר, כדי שלא תשלוט בו עין רעה חס ושלום".}}, גם כדי לשמור על עיניו מראיית דברים לא טהורים.
האבא עוטף את הילד ב[[טלית]] כאשר מוליך את בנו לראשונה לחיידר כדי לשמור עליו מ[[עין הרע]]{{הערה|1=נזכר בשיחת יום שמחת תורה תש"כ: "בכל הדורות נהגו בני ישראל לעטוף בטלית את הילד שמכניסים לחדר, כדי שלא תשלוט בו עין רעה חס ושלום".}}, גם כדי לשמור על עיניו מראיית דברים לא טהורים.


כאשר מגיעים לחיידר, מושיבים את הילד בשולחן חגיגי על יד ה[[מלמד]] שקורא איתו את [[אותיות האל"ף בי"ת]] מתוך הדף הראשון של [[ספר התניא]]{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 476. ספר השיחות תשמ"ט חלק ב' עמוד 620. התבאר גם בהתוועדויות תשמ"ג חלק ב' עמוד 792 ובחלק ג' עמוד 1501.}}, ולאחר מכן הוא מלקק את הדבש שמורחים לו מעל לאותיות{{הערה|1=ספר השיחות תשמ"ז חלק א' עמוד 326.}}, וכן נותנים בידיו ספר תורה הכתוב על נייר וכיוצא בזה{{הערה|1=שיחות קודש תשנ"ב עמוד 343.}}.
כאשר מגיעים לחיידר, מושיבים את הילד בשולחן חגיגי על יד ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] שקורא איתו את [[אותיות האל"ף בי"ת]] מתוך הדף הראשון של [[ספר התניא]]{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 476. ספר השיחות תשמ"ט חלק ב' עמוד 620. התבאר גם בהתוועדויות תשמ"ג חלק ב' עמוד 792 ובחלק ג' עמוד 1501.}}, ולאחר מכן הוא מלקק את הדבש שמורחים לו מעל לאותיות{{הערה|1=ספר השיחות תשמ"ז חלק א' עמוד 326.}}, וכן נותנים בידיו ספר תורה הכתוב על נייר וכיוצא בזה{{הערה|1=שיחות קודש תשנ"ב עמוד 343.}}.


בהמשך, הילד מחלק מטבעות צדקה לילדים ומסתובב עם [[קופת צדקה|קופה]] בין כולם כדי שיתנו [[צדקה]].
בהמשך, הילד מחלק מטבעות צדקה לילדים ומסתובב עם [[קופת צדקה|קופה]] בין כולם כדי שיתנו [[צדקה]].
שורה 25: שורה 25:
הילד אוכל ביצה קשה עליה כתוב הפסוק "ויאמר אליי, בן-אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא, את המגילה הזאת, אשר אני נותן אליך; ואוכלה, ותהי בפי כדבש למתוק"{{הערה|יחזקאל ג, ג.}}, והאבא קורא את המכתב של הרבי להכנסה לחיידר.
הילד אוכל ביצה קשה עליה כתוב הפסוק "ויאמר אליי, בן-אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא, את המגילה הזאת, אשר אני נותן אליך; ואוכלה, ותהי בפי כדבש למתוק"{{הערה|יחזקאל ג, ג.}}, והאבא קורא את המכתב של הרבי להכנסה לחיידר.


על יסוד מנהגו של [[אדמו"ר הזקן]], זורקים על הילד סוכריות ואומרים לו שאלו סוכריות שהמלאך מיכאל זרק עליו{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 129.}} ובכמה שיחות{{הערה|1=ראו לדוגמא שיחת ליל שמחת תורה תש"כ ובשיחות קודש תשל"ד ח"ב עמוד 291.}} התבאר שאין זה רק שכך אומרים לו, אלא שכן הוא באמת.
על יסוד מנהגו של [[אדמו"ר הזקן]], זורקים על הילד סוכריות ואומרים לו שאלו סוכריות שהמלאך מיכאל זרק עליו{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 129.}} ובכמה שיחות{{הערה|1=ראו לדוגמה שיחת ליל שמחת תורה תש"כ ובשיחות קודש תשל"ד ח"ב עמוד 291.}} התבאר שאין זה רק שכך אומרים לו, אלא שכן הוא באמת.


==גיל ההכנסה לחיידר==
==גיל ההכנסה לחיידר==
שורה 32: שורה 32:
אצל החסידים שכתבו לרבי על ההכנסה לחיידר של בנם בקירוב לגיל חמש הזכיר הרבי במכתב הברכה שלו{{הערה|1=כך כתב הרבי באגרת ששיגר לרב [[חיים הלל אזימוב]]: ב"ה, ד' אלול, השי"ת{{ש}}הרה"ח הוו"ח אי"א וכו'{{ש}}מוהר"ר חיים הלל שי'
אצל החסידים שכתבו לרבי על ההכנסה לחיידר של בנם בקירוב לגיל חמש הזכיר הרבי במכתב הברכה שלו{{הערה|1=כך כתב הרבי באגרת ששיגר לרב [[חיים הלל אזימוב]]: ב"ה, ד' אלול, השי"ת{{ש}}הרה"ח הוו"ח אי"א וכו'{{ש}}מוהר"ר חיים הלל שי'
שלום וברכה{{ש}}במענה על מכתבו שביום ב' ר"ח אלול ימלאו לבנו שמואל שי' חמש שנים ומחנכים אותו לחדר תורה ויראה, הנה כפי בקשתו אזכירו על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בשעת הכושר, ואשלח פה ברכותי, אשר יזכו לגדלו לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה, ועל פי מאמר המשנה בן חמש שנים למקרא ומבואר בלקו"ת (ביאור דולא תשבית) אשר פנימיות התורה בכלל מקרא (ועיין ג"כ בהל' ת"ת לאדמו"ר הזקן פ"ב סוף סימן א'), הנה יגדלוהו לתורה ולהמאור שבתורה היא פנימיות התורה, אשר זהו תורת חסידות חב"ד שהנחילונו נשיאי חב"ד, ולנו בפרט – נשיאנו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ.{{ש}}בברכת כתיבה וחתימה טובה לו ולכל ב"ב שיחיו{{ש}}מנחם שניאורסאהן.}} את מאמר חז"ל במסכת אבות 'בן חמש שנים למקרא', היות ואז הוא התחלת הלימוד, אך ברוב המענות הדריך הרבי לערוך את הטקס קרוב ככל האפשר לחגיגת ה[[תספורת]], אף אם הילד נותר במעון וכיוצא בזה, היות והחל מגיל 3 צריכים ללמד אותו את [[אותיות האל"ף בי"ת]]{{מקור}}
שלום וברכה{{ש}}במענה על מכתבו שביום ב' ר"ח אלול ימלאו לבנו שמואל שי' חמש שנים ומחנכים אותו לחדר תורה ויראה, הנה כפי בקשתו אזכירו על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בשעת הכושר, ואשלח פה ברכותי, אשר יזכו לגדלו לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה, ועל פי מאמר המשנה בן חמש שנים למקרא ומבואר בלקו"ת (ביאור דולא תשבית) אשר פנימיות התורה בכלל מקרא (ועיין ג"כ בהל' ת"ת לאדמו"ר הזקן פ"ב סוף סימן א'), הנה יגדלוהו לתורה ולהמאור שבתורה היא פנימיות התורה, אשר זהו תורת חסידות חב"ד שהנחילונו נשיאי חב"ד, ולנו בפרט – נשיאנו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ.{{ש}}בברכת כתיבה וחתימה טובה לו ולכל ב"ב שיחיו{{ש}}מנחם שניאורסאהן.}} את מאמר חז"ל במסכת אבות 'בן חמש שנים למקרא', היות ואז הוא התחלת הלימוד, אך ברוב המענות הדריך הרבי לערוך את הטקס קרוב ככל האפשר לחגיגת ה[[תספורת]], אף אם הילד נותר במעון וכיוצא בזה, היות והחל מגיל 3 צריכים ללמד אותו את [[אותיות האל"ף בי"ת]]{{מקור}}
ב[[ספר הזכרונות]]{{הערה|פרק י'. בלשון הקודש - עמוד 43.}} מסופר שר' [[שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן פוזנר]] סבו של [[אדמו"ר הזקן]] הכניס את בנו [[ישראל ברוך פוזנר|ברוך]] ל'חדר' בגיל 4.


==אצל רבותינו נשיאינו==
==אצל רבותינו נשיאינו==
כאשר הכניסו את [[אדמו"ר האמצעי]] ל'חדר' הוא קרא למלמד ואמר לו שברצונו להחליף איתו מצווה במצוה. המלמד יקח על עצמו את האחריות לקיים את המצווה של אדמו"ר הזקן לחנך את בנו, ואילו אדמו"ר הזקן ייקח על עצמו את המצווה של המלמד לפרנס את משפחתו. באותה הזדמנות הסביר גם אדמו"ר הזקן שהאות אל"ף היא נקודה למעלה ונקודה למטה ובאמצע קו{{הערה|שיחת י"ב תמוז תרצ"ב. הובא והתבאר גם בלקוטי שיחות חלק ב' עמוד 615 ואילך.}}.
כאשר הכניסו את [[אדמו"ר האמצעי]] ל'חדר' הוא קרא למלמד ואמר לו שברצונו להחליף איתו מצווה במצוה. המלמד יקח על עצמו את האחריות לקיים את המצווה של אדמו"ר הזקן לחנך את בנו, ואילו אדמו"ר הזקן ייקח על עצמו את המצווה של המלמד לפרנס את משפחתו. באותה הזדמנות הסביר גם אדמו"ר הזקן שהאות אל"ף היא נקודה למעלה ונקודה למטה ובאמצע קו{{הערה|שיחת י"ב תמוז תרצ"ב. הובא והתבאר גם בלקוטי שיחות חלק ב' עמוד 615 ואילך.}}.


בערב [[ראש השנה]] [[תקנ"ג]] מלאו שלוש שנים מלידתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. למחרת ראש השנה, ב[[צום גדליה]] נפטרה אמו [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]], וב[[י"א תשרי]] התקיימה ה'הכנסה לחיידר' שלו על ידי סבו [[אדמו"ר הזקן]] שדאג לזרוק עליו סוכריות מבלי שיראה מי הזורק, ואמר לו שהמלאך מיכאל זרק עליו סוכריות{{הערה|1=ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ קיץ ה'ש"ת עמ' 67.}}. באותו מעדמ הורה אדמו"ר הזקן למלמד ללמוד עם הצמח צדק מתוך ספר ויקרא{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 1. ולהעיר שאף שמהשיחה שם משמע שהתחיל ללמדו מ'''תחילת''' הספר שלכן לאחר מכן הצמח צדק שאל מדוע האות אל"ף בפסוק הראשון היא [[אות זעירא]], הרי שבהתוועדויות תש"נ חלק ג' עמוד 179 הזכיר זאת הרבי וציין שמתחילים ללמוד עמו קרוב ל'''סיומו''' של הספר.}} על פי דברי חז"ל במדרש תנחומא{{הערה|1=צו יד: למה הן מתחילין תינוקות של בית רבן ללמוד בספר ויקרא? אלא מפני שכל הקרבנות כתובים בו ומפני שהם טהורים עד עכשיו ואינם יודעים מהו חטא ועוון לפיכך אמר הקב"ה שיהו מתחילין בסדר הקרבנות. יבואו טהורים ויתעסקו במעשה טהורים.}}.
בערב [[ראש השנה]] [[תקנ"ג]] מלאו שלוש שנים מלידתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. למחרת ראש השנה, ב[[צום גדליה]] נפטרה אמו [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]], וב[[י"א תשרי]] התקיימה ה'הכנסה לחיידר' שלו על ידי סבו [[אדמו"ר הזקן]] שדאג לזרוק עליו סוכריות מבלי שיראה מי הזורק, ואמר לו שהמלאך מיכאל זרק עליו סוכריות{{הערה|1=ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ קיץ ה'ש"ת עמ' 67.}}. באותו מעמד הורה אדמו"ר הזקן למלמד ללמוד עם הצמח צדק מתוך ספר ויקרא{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 1. ולהעיר שאף שמהשיחה שם משמע שהתחיל ללמדו מ'''תחילת''' הספר שלכן לאחר מכן הצמח צדק שאל מדוע האות אל"ף בפסוק הראשון היא [[אות זעירא]], הרי שבהתוועדויות תש"נ חלק ג' עמוד 179 הזכיר זאת הרבי וציין שמתחילים ללמוד עמו קרוב ל'''סיומו''' של הספר.}} על פי דברי חז"ל במדרש תנחומא{{הערה|1=צו יד: למה הן מתחילין תינוקות של בית רבן ללמוד בספר ויקרא? אלא מפני שכל הקרבנות כתובים בו ומפני שהם טהורים עד עכשיו ואינם יודעים מהו חטא ועוון לפיכך אמר הקב"ה שיהו מתחילין בסדר הקרבנות. יבואו טהורים ויתעסקו במעשה טהורים.}}.


ההכנסה לחיידר של [[אדמו"ר הרש"ב]] התקיימה בהיותו בגיל שלוש וחצי שנים{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ה' עמוד 86.}}, ואילו אצל אדמו"ר הריי"צ ההכנסה לחיידר התקיימה כשהיה קרוב לגיל ארבע, בשנת תרמ"ד{{הערה|1=ספר המאמרים תשי"א עמוד 168. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/688-91/7/2/145 ספר השיחות תרצ"א עמוד 145].}}.
ההכנסה לחיידר של [[אדמו"ר הרש"ב]] התקיימה בהיותו בגיל שלוש וחצי שנים{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ה' עמוד 86.}}, ואילו אצל אדמו"ר הריי"צ ההכנסה לחיידר התקיימה כשהיה קרוב לגיל ארבע, בשנת תרמ"ד{{הערה|1=ספר המאמרים תשי"א עמוד 168. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/688-91/7/2/145 ספר השיחות תרצ"א עמוד 145].}}.
שורה 42: שורה 44:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Likut%20Hachnassat%20Heder%20-%20Amar%20-%2018%20Adar%20ll%205776.pdf לקט בנושא הכנסת הילד לחדר]''', [[תשורה]] מטקס ההכנסה לחדר של החייל ב[[צבאות ה']] מנחם מענדל עמר, תשע"ו
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Likut%20Hachnassat%20Heder%20-%20Amar%20-%2018%20Adar%20ll%205776.pdf לקט בנושא הכנסת הילד לחדר]''', [[תשורה]] מטקס ההכנסה לחדר של החייל ב[[צבאות ה']] מנחם מענדל עמר, תשע"ו
*'''[[שמירת השמחות]]''' עמ' 99-104


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8038&CategoryID=1547 זמן הכנסה לחיידר]''', בתוך [[גליון התקשרות]]
*[[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8038&CategoryID=1547 זמן הכנסה לחיידר]''', בתוך [[גליון התקשרות]]


{{אירועים יהודיים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]
[[קטגוריה:חינוך]]
[[קטגוריה:חינוך]]
3,930

עריכות

תפריט ניווט