321
עריכות
אורות וכלים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
==השמות של הקב"ה באורות וכלים== | ==השמות של הקב"ה באורות וכלים== | ||
בשמותיו של הקב"ה ישנם שבע שמות שאינם נמחקים: [[ | בשמותיו של הקב"ה ישנם שבע שמות שאינם נמחקים: [[אדנ"י]], [[א"ל]], [[אלו"ה]], [[אלהי"ם]], [[אהי"ה]], [[שד"י]], [[צבאו"ת]]. הפירוש של שבעה שמות אלו הוא תיאור של תכונות ופעולות מסוימות בקב"ה (שם א"ל בחסד, שם אלוקים בגבורה), ושמות אלו הם ענין הכלים מכיון שהם מראים על הגבול שבאור אין סוף בתכונה מסוימת. מה שאין כן שם [[הוי']] הוא ענין האורות{{הערה|[[תורה אור]] ס, א.}}, שכן השם - הוי', אין לו שום פירוש{{הערה|בהמשך תרס"ו (עמ' תעו-ז) ביאר במה שכתוב ב[[שער היחוד והאמונה - פרק ד']] ששם הוי' הוא מלשון מהוה, שאין זה פירוש הנלמד מתוך המילה אלא שהעובדה היא שההתהות היא משם הוי' אבל באמת אי אפשר ללמוד זאת מהמילה עצמה שאין לה שום פירוש.}}, ואינו מתאר פעולה או תכונה מסוימת ולכן נקרא שם הוי' "שם העצם" משום שהוא ענין האורות שהם גילוי מהעצם, והגילוי של העצם הוא כמו העצם. | ||
דבר הנובע מכך הוא מה שמוצאים ששם הוי' מתלוה לשאר השבע שמות כגון "ביום עשות הוי' אלוקים ארץ ושמים"{{הערה|בראשית ב, ד.}}, "הוי' צבאות"{{הערה|שמואל א' ט"ו, ב.}}, שכן אותו האור פשוט מתלבש בכל הכלים. | דבר הנובע מכך הוא מה שמוצאים ששם הוי' מתלוה לשאר השבע שמות כגון "ביום עשות הוי' אלוקים ארץ ושמים"{{הערה|בראשית ב, ד.}}, "הוי' צבאות"{{הערה|שמואל א' ט"ו, ב.}}, שכן אותו האור פשוט מתלבש בכל הכלים. | ||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
ומה שבאורות יש ענין ששייך לכלים, הרי זה משום שגם אור ה[[קו]] ממנו באים האורות, נמשך ע"י הרשימו ולכן נכלל באורות בהעלם הכח של הרשימו והגבלה שזהו הכח של הכלים וזה נקרא ה'עביות שבאורות', אלא שבזמן שהוא עדיין באור יש לו הגדרות של אור שדבוק בתכלית, והתהוות הכלים היא כאשר האור מתעבה עוד יותר. | ומה שבאורות יש ענין ששייך לכלים, הרי זה משום שגם אור ה[[קו]] ממנו באים האורות, נמשך ע"י הרשימו ולכן נכלל באורות בהעלם הכח של הרשימו והגבלה שזהו הכח של הכלים וזה נקרא ה'עביות שבאורות', אלא שבזמן שהוא עדיין באור יש לו הגדרות של אור שדבוק בתכלית, והתהוות הכלים היא כאשר האור מתעבה עוד יותר. | ||
התהוות הכלים מהאורות הוא דבר חידוש - ובלשון החסידות [[יש מאין]], והכלל הוא שכל דבר שמציאותו היא מחודשת, התנאי לקיומו הוא שהדבר המחדש ימצא במתחדש, וגם בעניננו, באם האורות יסתלקו מהכלים יבטלו הכלים ממציאותם{{הערה|מאמר ד"ה ואל מי תדמיוני תרס"ה.}}. | |||
משל לדבר זה מתבאר מאותיות, שאף שהאותיות מושרשות ב[[עצם הנפש]], אף על פי כן המקור הגלוי של האותיות הוא מה[[כוחות הגלויים]] - שכל ומדות שכפי שנראה האותיות מבטאות את תוכן השכל ומדות, ואם כן נראה שנוצרו מהם, וזה משום שהשרש של האותיות בעצם הנפש אינו מספיק בשביל להיות מציאות גלויה של אותיות, ומה שמהשכל ומדות יכולים להתהוות אותיות בגילוי, זהו משום שבהם בהעלם ישנו ענין האותיות בו מתלבש הענין השכלי או רגשי קודם שמתגלה | משל לדבר זה מתבאר מאותיות, שאף שהאותיות מושרשות ב[[עצם הנפש]], אף על פי כן המקור הגלוי של האותיות הוא מה[[כוחות הגלויים]] - שכל ומדות שכפי שנראה האותיות מבטאות את תוכן השכל ומדות, ואם כן נראה שנוצרו מהם, וזה משום שהשרש של האותיות בעצם הנפש אינו מספיק בשביל להיות מציאות גלויה של אותיות, ומה שמהשכל ומדות יכולים להתהוות אותיות בגילוי, זהו משום שבהם בהעלם ישנו ענין האותיות בו מתלבש הענין השכלי או רגשי קודם שמתגלה | ||