מעלי קבצים, highauser
8,616
עריכות
ספירת הדעת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הדעת במערכת הספירות: הרחבה
(←דעת וכתר: הרחבה) |
(←הדעת במערכת הספירות: הרחבה) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
לעומת ספירות [[חכמה ובינה]], אשר קולטות את ההשכלה ומרחיבות אותו, תפקיד הדעת הוא לקשר ולחבר את ההבנה וההשגה שבמוחין למידות, כך שיהיו גם בהרגשה. | לעומת ספירות [[חכמה ובינה]], אשר קולטות את ההשכלה ומרחיבות אותו, תפקיד הדעת הוא לקשר ולחבר את ההבנה וההשגה שבמוחין למידות, כך שיהיו גם בהרגשה. | ||
==הדעת | ==הדעת ביחס לשאר הספירות== | ||
הדעת במערכת הספירות מקשרת בין ה[[חכמה]] וה[[בינה]], | הדעת במערכת הספירות מקשרת בין ה[[מוחין]], ה[[חכמה]] וה[[בינה]], לבין ה[[מידות]]. כלומר, על ידי הדעת מושפעים המידות מן המוחין. בשל כך, חלק מתכונותיה קשורות למוחין, וחלקן קשורות למידות. היא זו שנותנת תוקף הן להשכלת העניין שבמוח והן להרגשתו לאחר מכן בלב. | ||
===הדעת ביחס לחכמה ובינה=== | |||
* '''התקשרות''': כאשר הרעיון השכלי נמצא בחכמה ובינה, גם כאשר האדם מבינו היטב על בוריו, עדיין אינו מרגיש שייכות והזדהות עם הענין. כאשר הרעיון מגיע למוח הדעת הוא מרגיש ומכיר היטב שהענין הוא אכן כך (וזו הסיבה שמהדעת מתעורר הרגש, כדלהלן){{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15701&st=&pgnum=14 קונטרס התפלה, פרק ה]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=123&hilite= ספר המאמרים עת"ר, ע' קטו].}}. | |||
* '''הכרעה''': כאשר הרעיון השכלי נמצא בחכמה ובינה הוא עדיין אינו החלטי, ואפשר לשנות אותו על ידי סברות לכאן ולכאן - שזו למעשה כל מטרתו של הדיון השכלי והפלפול, להטות את השכל מצד לצד, ולחפש לכל סברא סברא נגדית. גם כאשר ישנה נטייה בחכמה ובינה לסברא מסויימת, אין זו '''הכרעה''' ברורה והחלטית כאחד הצדדים, אלא רק '''התגברות''' של צד אחד על הצד השני. אמנם כאשר הענין מגיע למוח הדעת וישנה הכרה ברורה בענין, אז לא שייכים סברות לכאן ולכאן, וההכרעה היא מוחצת כך שלא נותרת מקום לשקלא וטריא{{הערה|שם=הכרעה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=121 סה"מ שם, ע' קיג]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=125 ע' קיז] ואילך.}}. | |||
:זו הסיבה לכך שמוח הדעת כולל חסד וגבורה, ולכן הוא נחלק לשנים - חסד וגבורה{{הערה|כמרומז ב[[מצוות תפילין]] שיש בה ארבע פרשיות, כנגד ארבעת המוחין - חכמה, בינה, והדעת שנחלק לשתים - חסד וגבורה (סה"מ שם ע' קיב).}}: כאשר הסברא נמצאת עדיין בחכמה ובינה, החכמה והבינה נוטות או לחסד או לגבורה, אך הן אינן יכולות לכלול את שתיהן. רק הדעת, המכריעה, כוללת את שני הצדדים בשווה ומתוך שניהם מגיעה להכרעה{{הערה|שם=הכרעה}}. | |||
:הכח שיש בדעת להכריע בענין שבחכמה ובבינה עדיין היו שייכות בו נטיות לכאן ולכאן - נובע מכך שלדעת ישנו שורש גבוה ועמוק יותר מאשר לחכמה ולבינה. הדעת מושרשת ב[[רצון]], שעמוק יותר מהשכל, וממנו נמשך הכח לחלק את המידות לחסד וגבורה ולהכריע ביניהן (ובמושגי הקבלה - נמשכת בדעת הארה מ[[ספירת הכתר]], "[[קוצי דשערי]] ד[[אריך אנפין]]"){{הערה|1=דרך מצותיך, [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/3/13b.htm מצות גיד הנשה יג, ב]. [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/5/17b.htm מצות תפילין יז, ב]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=130 סה"מ שם, ע' קכב] ואילך.}}. | |||
*'''הבדלה''': מכח ההכרעה ההחלטית שישנו בדעת, מסתעף גם הכח לערוך '''הבדלה''' ולהפריד בצורה מוחלטת את ה[[טוב]] וה[[רע]]. [[חז"ל]] קבעו שהכח להבדיל תלוי בדעת: "אם אין דיעה, הבדלה מניין?"{{הערה|ירושלמי ברכות ה, ב.}}. כאשר הרעיון נמצא עדיין בחכמה והבינה, אי אפשר להבדיל לחלוטין בין טוב לרע, וניתן רק לערוך '''הבחנה''' שטעונה עדיין שיקול נוסף (וכנוסח הברכה "הנותן לשכוי בינה להבחין", ממנו משמע שהכח להבחין תלוי בבינה). אך ההכרעה המוחלטת, ההבדלה בין טוב לרע לאחר בחירה חופשית ברורה, תלויה בדעת דוקא{{הערה|סה"מ שם ע' קיג}}. | |||
* '''האם שייך בו לימוד''': הבדל נוסף הכרוך בהבדלים הקודמים, הוא - שאת החכמה ובינה ניתן ללמד לאדם שחסר לו; הן להחכים אדם בכלל, ולהרחיב את כלי שכלו, והן בנקודה פרטית, ללמד אותו סברא מסויימת. לעומת זאת את הדעת לא ניתן ללמד לאדם אחר שאין לו דעת - כיון שהדעת איננה סברא פרטית כיצד להבין את הענין, אלא הכרת והרגשת מהות הענין, ואי אפשר לקבל זאת מאדם אחר{{הערה|1=סה"מ שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=122 ע' קיד]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=124 ע' קטז].}}. | |||
===הדעת ביחס למידות=== | |||
{{להשלים}} | |||
חכמינו זכרונם לברכה אומרים כי "נשים - דעתן קלה", וזאת מפני שאצל הנשים, החיבור בין השכל לרגש נעשה יותר בקלות. | חכמינו זכרונם לברכה אומרים כי "נשים - דעתן קלה", וזאת מפני שאצל הנשים, החיבור בין השכל לרגש נעשה יותר בקלות. | ||