321
עריכות
אורות וכלים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
אמנם בענין הדביקות מצינו שהובאו שני פסוקים, במקום אחד{{הערה|זהר ח"ב פו, א.}} הובא הפסוק{{הערה|ואתחנן ד, ד.}} "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם" ובמקום אחר הובא{{הערה|מדרש ויקרא רבה פ"ב, ד.}} הפסוק{{הערה| ירמי' יג, יא.}} "כאשר ידבק האזור אל מתני איש" ומבואר בזה{{הערה|[[המשך תרס"ו]] סוף ד"ה אדם כי יקריב מכם (סוף עמ' קצה ואילך).}} ששני פסוקים אלו מדברים בשני סוגי דביקויות שונות - האחד דביקות של האורות ואחד דביקות של הכלים: | אמנם בענין הדביקות מצינו שהובאו שני פסוקים, במקום אחד{{הערה|זהר ח"ב פו, א.}} הובא הפסוק{{הערה|ואתחנן ד, ד.}} "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם" ובמקום אחר הובא{{הערה|מדרש ויקרא רבה פ"ב, ד.}} הפסוק{{הערה| ירמי' יג, יא.}} "כאשר ידבק האזור אל מתני איש" ומבואר בזה{{הערה|[[המשך תרס"ו]] סוף ד"ה אדם כי יקריב מכם (סוף עמ' קצה ואילך).}} ששני פסוקים אלו מדברים בשני סוגי דביקויות שונות - האחד דביקות של האורות ואחד דביקות של הכלים: | ||
גם לאורות וגם לכלים יש יחס של דביקות למקורם{{הערה|ראה מאמר ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד נדפס בספר המאמרים מלוקט ג' עמ' קנא ואילך.}} אך ישנו הבדל בין היחס ודביקות של האורות למקורם לבין היחס ודביקות של הכלים למקורם (ראה לקמן שרש האורות וכלים) והוא, שהאורות הם דבר אחד ממש עם מקורם - אוא"ס, ( אמנם הסיבה לכך שנקרא דביקות ולא התקשרות היא משום שבסופו של דבר האור הוא התפשטות שיוצאת מהעצם{{הערה|ראה מאמר פתח רבי שמון הנ"ל עמ' קנד.}}) ועל יחוד זה נאמר "ואתם הדבקים בה'" שנעשים דבר אחד ממש{{הערה|ראה [[לקוטי שיחות]] חלק יד, עמ' 62 הערה 56, שמבאר מעלת הדביקות על התקשרות, שבדביקות נעשים שני הדברים דבר אחד, שבפרט זה יש מעלה בדביקות, באם היא דביקות בו נעשים מציאות אחת, וראה במאמר פתח רבי שמעון הנ"ל הערה *27.}} משא"כ בכלים הדביקות שלהם היא כשל שני דברים נפרדים הדבוקים זה בזה וגם אחרי ההידבקות הם שני דברים ולכן נאמר על זה הפסוק "כאשר ידבק | גם לאורות וגם לכלים יש יחס של דביקות למקורם{{הערה|ראה מאמר ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד נדפס בספר המאמרים מלוקט ג' עמ' קנא ואילך.}} אך ישנו הבדל בין היחס ודביקות של האורות למקורם לבין היחס ודביקות של הכלים למקורם (ראה לקמן שרש האורות וכלים) והוא, שהאורות הם דבר אחד ממש עם מקורם - אוא"ס, (אמנם הסיבה לכך שנקרא דביקות ולא התקשרות היא משום שבסופו של דבר האור הוא התפשטות שיוצאת מהעצם{{הערה|ראה מאמר פתח רבי שמון הנ"ל עמ' קנד.}}) ועל יחוד זה נאמר "ואתם הדבקים בה'" שנעשים דבר אחד ממש{{הערה|ראה [[לקוטי שיחות]] חלק יד, עמ' 62 הערה 56, שמבאר מעלת הדביקות על התקשרות, שבדביקות נעשים שני הדברים דבר אחד, שבפרט זה יש מעלה בדביקות, באם היא דביקות בו נעשים מציאות אחת, וראה במאמר פתח רבי שמעון הנ"ל הערה *27.}} משא"כ בכלים הדביקות שלהם היא כשל שני דברים נפרדים הדבוקים זה בזה וגם אחרי ההידבקות הם שני דברים ולכן נאמר על זה הפסוק "כאשר ידבק האזור אל מתני איש" המבטא דבר זר שדבוק אל האדם אך נשאר דבר נפרד. | ||
אמנם בנוסף לחילוק שבין האורות לכלים ישנו הבדל בכלים עצמם, בין היחס של הכלים לאורות לבין היחס של הכלים למקורם, היחס שבין הכלים לאורות שבם הוא כמו נפש וגוף שהם אמנם שני דברים נפרדים אך מתייחדים לגמרי{{הערה| ראה במאמר ביוהשמע"צ שם.}} (ואין זה בסתירה לכך שהם עדיין שתי דברים נפרדים כנ"ל וראה לקמן בענין דביקות שאינה ניכרת), משא"כ היחס שבין הכלי למקורו הוא כשל אב ובן שנשארים שתי מציאויות שנפרדות אף שיש ביניהם דביקות{{הערה|מאמר ד"ה תקעו תרס"ד.}}. | אמנם בנוסף לחילוק שבין האורות לכלים ביחס אל מקורם ישנו הבדל בכלים עצמם, בין היחס של הכלים לאורות לבין היחס של הכלים למקורם, היחס שבין הכלים לאורות שבם הוא כמו נפש וגוף שהם אמנם שני דברים נפרדים אך מתייחדים לגמרי{{הערה| ראה במאמר ביוהשמע"צ שם.}} (ואין זה בסתירה לכך שהם עדיין שתי דברים נפרדים כנ"ל וראה לקמן בענין דביקות שאינה ניכרת), משא"כ היחס שבין הכלי למקורו הוא כשל אב ובן שנשארים שתי מציאויות שנפרדות אף שיש ביניהם דביקות{{הערה|מאמר ד"ה תקעו תרס"ד.}}. | ||
===דביקות ניכרת ודביקות בלתי ניכרת=== | ===דביקות ניכרת ודביקות בלתי ניכרת=== | ||
בהגדרת הענין, מהו דביקות ניכרת ומהו דביקות שאינה ניכרת מצינו שני אופנים: | בהגדרת הענין, מהו דביקות ניכרת ומהו דביקות שאינה ניכרת מצינו שני אופנים: | ||
*אופן אחד{{הערה|[[המשך]] ר"ה תש"ד פט"ו ואילך.}}: ההדגשה במה שאומרים - "דביקות" היא בגודל הקרבה. ועל זה נאמר שהדביקות של האורות הוא דבר הניכר וגלוי, משום שהוא נדבק ונעשה דבר אחד ממש עם מקורו וניכר איפה שהוא דבוק, משא"כ הכלים הם אמנם דבוקים אבל מכיון שהם עדיין נשארים מציאויות נפרדות, לא ניכר בהם הדביקות (כמשל | *אופן אחד{{הערה|[[המשך]] ר"ה תש"ד פט"ו ואילך.}}: ההדגשה במה שאומרים - "דביקות" היא בגודל הקרבה. ועל זה נאמר שהדביקות של האורות הוא דבר הניכר וגלוי, משום שהוא נדבק ונעשה דבר אחד ממש עם מקורו וניכר איפה שהוא דבוק, משא"כ הכלים הם אמנם דבוקים אבל מכיון שהם עדיין נשארים מציאויות נפרדות, לא ניכר בהם הדביקות (כמשל האב ובן, שמראיה שטחית אינו ניכר היחס והדביקות ביניהם). | ||
*אופן שני{{הערה|מאמר זה היום תש"ו פ"ו.}}: ההדגשה במה שאומרים - "דביקות" היא עד כמה שני הדברים נפרדים וצריכים את פעולת הדביקות בכדי להתייחד. ועל זה נאמר שבאורות, מכיון שהם דבר אחד ממש, לא ניכר בהם שהם שני דברים שדבוקים אלא הם נראים כדבר אחד, משא"כ הכלים מכיון שניכר שהם שני דברים נפרדים, לכן גם אחרי הייחוד שלהם ניכר שיש שני דברים הדבוקים. | *אופן שני{{הערה|מאמר זה היום תש"ו פ"ו.}}: ההדגשה במה שאומרים - "דביקות" היא עד כמה שני הדברים נפרדים וצריכים את פעולת הדביקות בכדי להתייחד. ועל זה נאמר שבאורות, מכיון שהם דבר אחד ממש, לא ניכר בהם שהם שני דברים שדבוקים אלא הם נראים כדבר אחד, משא"כ הכלים מכיון שניכר שהם שני דברים נפרדים, לכן גם אחרי הייחוד שלהם ניכר שיש שני דברים הדבוקים. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
==שרש האורות ושרש הכלים== | ==שרש האורות ושרש הכלים== | ||
אורות וכלים מסמלים שני הפכים, שכן אור במהותו הוא בלי גבול הן בהתפשטותו שאין לה סוף והן בתוכן מהותו - אין לו הגבלה הקובעת את אופן ציורו אלא הוא במהותו מופשט, ואף שיש בו ציור קצת שהרי יש אור ה[[ספירת החסד|חסד]] ואור ה[[ספירת הגבורה|גבורה]], מכל מקום אופן הגבלה זו אינה כמו ההגבלה בכלים וביחס לכלים נחשב פשוט (ועד ששייך שיהיה מצב של "[[אחליפו דוכתייהו]]" - שיתחלפו האורות בכלים שונים שזה מראה שהאור אינו באמת מצויר באופן אחד), אמנם הכלי מצד שני הוא מוגבל הן בהתפשטותו{{הערה|כמאמר רז"ל (בפרקי היכלות) "שיעור קומה של יוצר בראשית רל"ו אלפים רבבות פרסאות" ושיעור זה מדבר בכלים.}} והן בתוכן מהותו הוא מצויר ומוגבל. | אורות וכלים מסמלים שני הפכים, שכן אור במהותו הוא בלי גבול הן בהתפשטותו שאין לה סוף והן בתוכן מהותו - אין לו הגבלה הקובעת את אופן ציורו אלא הוא במהותו מופשט, ואף שיש בו ציור קצת שהרי יש אור ה[[ספירת החסד|חסד]] ואור ה[[ספירת הגבורה|גבורה]], מכל מקום אופן הגבלה זו אינה כמו ההגבלה בכלים וביחס לכלים נחשב פשוט (ועד ששייך שיהיה מצב של "[[אחליפו דוכתייהו]]" - שיתחלפו האורות בכלים שונים שזה מראה שהאור אינו באמת מצויר באופן אחד), אמנם הכלי מצד שני הוא מוגבל הן בהתפשטותו{{הערה|כמאמר רז"ל (בפרקי היכלות) "שיעור קומה של יוצר בראשית רל"ו אלפים רבבות פרסאות" ושיעור זה מדבר בכלים.}} והן בתוכן מהותו הוא מצויר ומוגבל. | ||
בכללות, דבר זה מבטא שני קווים - האורות הם קו הגילוי והכלים הם קו ההעלם (אמנם יש מקומות שמבואר שהאור הוא קו ההעלם משום שטבע האור לעלות לשרשו ומקורו ולא להתגלות והכלי הוא קו הגילוי משום שטבעו לרדת ולגלות את מה שבתוכו). | |||
===השרש הוא הגורם לחילוק של גילוי והעלם=== | |||
הסיבה לחילוק בין האור שבמהותו הוא גילוי ובלתי מוגבל לבין הכלי שמעלים ומגביל, נובע מיחסם אל ה[[אוא"ס]]: האור הוא דבוק באוא"ס שאינו מוגבל, ומכיון שהאור דבוק באוא"ס בתכלית ואין לו שום מציאות משל עצמו אלא כל מציאותו היא גילויו והתפשטותו של אוא"ס המאור, ולכן הוא מעין המאור, וזו גם הסיבה שהאור אינו מוגבל. | הסיבה לחילוק בין האור שבמהותו הוא גילוי ובלתי מוגבל לבין הכלי שמעלים ומגביל, נובע מיחסם אל ה[[אוא"ס]]: האור הוא דבוק באוא"ס שאינו מוגבל, ומכיון שהאור דבוק באוא"ס בתכלית ואין לו שום מציאות משל עצמו אלא כל מציאותו היא גילויו והתפשטותו של אוא"ס המאור, ולכן הוא מעין המאור, וזו גם הסיבה שהאור אינו מוגבל. | ||
| שורה 35: | שורה 37: | ||
אמנם חילוק זה עצמו נובע מחילוק שישנו בשרשם של האורות וכלים: | אמנם חילוק זה עצמו נובע מחילוק שישנו בשרשם של האורות וכלים: | ||
כשעלה{{הערה| | כשעלה{{הערה|ע"ח, וראה ערך [[צמצום הראשון]].}} ברצונו של ה' לברוא את העולם היה אוא"ס מלא כל החלל, ואז סילק ה' את האור ונשאר מקום פנוי, ואז חזר והמשיך [[קו]], ממנו בסוף נשתלשלו העולמות [[אבי"ע]]. אמנם ע"י הסילוק של האור הבל"ג נשאר ונגלה ה[[רשימו]] שהוא כח הגבול והעלם, מה שבכח ה' להעלים את האוא"ס. | ||
והמשכת האורות הוא מהקו, שענינו כח הגילוי ולכן היחס שלו לאוא"ס הוא שהם גילוי של אוא"ס משא"כ הכלים נמשכים מהרשימו שענינו כח ההעלם והגבול ולכן עניננו שאינו מורגש בו האוא"ס. | והמשכת האורות הוא מהקו, שענינו כח הגילוי ולכן היחס שלו לאוא"ס הוא שהם גילוי של אוא"ס משא"כ הכלים נמשכים מהרשימו שענינו כח ההעלם והגבול ולכן עניננו שאינו מורגש בו האוא"ס{{הערה|ע"ח, הובא במאמר ד"ה לולב וערבה תרנ"ט.}}. | ||
===השרש מכריח את האור לירד בכלי=== | ===השרש מכריח את האור לירד בכלי=== | ||