אורות וכלים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 392 בתים ,  5 באוגוסט 2018
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=אורות וכלים|אחר=פירושים נוספים באור|ראו=[[אור (פירושונים)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=אורות וכלים|אחר=פירושים נוספים באור|ראו=[[אור (פירושונים)]]}}


'''אורות וכלים''' - ה[[ספירות]] האלוקיות כלולות כולם מבחינת '''אור''' ומבחינת '''כלי'''.
'''אורות וכלים''' - ה[[ספירות]] האלוקיות כלולות כולם מ'''אור''' ומ'''כלי'''.


האור - הוא ההתגלות האלקית הנמשכת מ[[עצמות]] [[אור אין סוף]] ברוך הוא להאיר ולפעול את פעולתה בספירות, והכלי - ענינו להגדיר ולהגביל את האור בפעולתו ובצורתו וביחד משמשים הם ממוצע בין [[אור אין סוף]] לבין ה[[נבראים]] (המונח אור מיוחס בעיקר לאורות וכלים של עולם ה[[אצילות]] אך יש בו פרטים השייכים בכל סוגי האורות וכלים).
האור - הוא ההתגלות האלקית הנמשכת מ[[עצמות]] [[אור אין סוף]] ברוך הוא להאיר ולפעול את פעולתה על ידי הספירות, והכלי - ענינו להגדיר ולהגביל את האור בפעולתו ובצורתו ואף שכלים הם מציאות רוחנית, הם מכח הגבול של עצמות אור אין סוף. וביחד משמשים הם ממוצע בין ה[[אור אין סוף]] לבין ה[[נבראים]] (המונח אור מיוחס בעיקר לאורות וכלים של עולם ה[[אצילות]] אך יש בו פרטים השייכים בכל סוגי האורות וכלים).
 
אורות וכלים מסמלים שני הפכים, שכן אור במהותו הוא בלי גבול הן בהתפשטותו שאין לה סוף והן בתוכן מהותו - אין לו הגבלה הקובעת את אופן ציורו אלא הוא במהותו מופשט, ואף שיש בו ציור קצת שהרי יש אור ה[[ספירת החסד|חסד]] ואור ה[[ספירת הגבורה|גבורה]], מכל מקום אופן הגבלה זו אינה כמו ההגבלה בכלים וביחס לכלים נחשב פשוט (ועד ששייך שיהיה מצב של "[[אחליפו דוכתייהו]]" - שיתחלפו האורות בכלים שונים שזה מראה שהאור אינו באמת מצויר באופן אחד), אמנם הכלי מצד שני הוא מוגבל הן בהתפשטותו{{הערה|כמאמר רז"ל (בפרקי היכלות) "שיעור קומה של יוצר בראשית רל"ו אלפים רבבות פרסאות" ושיעור זה מדבר בכלים.}} והן בתוכן מהותו הוא מצויר ומוגבל.
 
ואור זה הבלתי מוגבל מתלבש בכלי - שהוא אמנם גם מציאות רוחנית, אבל הוא הכח המגביל והמגדיר, ולכן הוא מכסה ומסתיר את האור והחיות השופע, ומביאו לידי פעולה מוגדרת ומוגבלת.


==הדביקות של האורות ושל הכלים==
==הדביקות של האורות ושל הכלים==


המושג דביקות הוא קשר חיצוני של שני דברים נפרדים וזאת בשונה מהתקשרות שבה מתבטא קשר של הפנימיות{{הערה|ביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי תרומה מט, א, הובא גם בספר המאמרים עזר"ת עמ' פו.}}, אמנם בענין הדביקות מצינו שהובאו שני פסוקים, במקום אחד הובא{{הערה|מדרש ויקרא רבה פ"ב, ד.}} הפסוק{{הערה| ירמי' יג, יא.}} "כאשר ידבק האזור אל מתני איש" ובמקום אחר{{הערה|זהר ח"ב פו, א.}} הובא הפסוק{{הערה|ואתחנן ד, ד.}} "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם" ומבואר בזה{{הערה|[[המשך תרס"ו]] סוף ד"ה אדם כי יקריב מכם (סוף עמ' קצה ואילך(.}} ששני פסוקים אלו מדברים  בשני סוגי דביקויות - האחד דביקות של האורות ואחד דביקות של הכלים:  
המושג דביקות הוא קשר חיצוני של שני דברים נפרדים וזאת בשונה מהתקשרות שבה מתבטא קשר של הפנימיות{{הערה|ביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי תרומה מט, א, הובא גם בספר המאמרים עזר"ת עמ' פו.}}, אמנם בענין הדביקות מצינו שהובאו שני פסוקים, במקום אחד הובא{{הערה|מדרש ויקרא רבה פ"ב, ד.}} הפסוק{{הערה| ירמי' יג, יא.}} "כאשר ידבק האזור אל מתני איש" ובמקום אחר{{הערה|זהר ח"ב פו, א.}} הובא הפסוק{{הערה|ואתחנן ד, ד.}} "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם" ומבואר בזה{{הערה|[[המשך תרס"ו]] סוף ד"ה אדם כי יקריב מכם (סוף עמ' קצה ואילך).}} ששני פסוקים אלו מדברים  בשני סוגי דביקויות - האחד דביקות של האורות ואחד דביקות של הכלים:  


גם לאורות וגם לכלים יש יחס של דביקות למקורם{{הערה|ראה מאמר ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד נדפס בספר המאמרים מלוקט ג' עמ' קנא ואילך.}} אך ישנו הבדל בין היחס ודביקות של האורות למקורם לבין היחס ודביקות של הכלים למקורם (ראה לקמן שרש האורות וכלים) והוא, שהאורות הם דבר אחד ממש עם מקורם - אוא"ס, ( אמנם הסיבה לכך שנקרא דביקות ולא התקשרות היא משום שבסופו של דבר האור הוא התפשטות שיוצאת מהעצם{{הערה|ראה מאמר פתח רבי שמון הנ"ל עמ' קנד.}}) ועל יחוד זה נאמר "ואתם הדבקים בה'" שנעשים דבר אחד ממש{{הערה|ראה [[לקוטי שיחות]] חלק יד, עמ' 62 הערה 56, שמבאר מעלת הדביקות על התקשרות, שבדביקות נעשים שני הדברים דבר אחד, שבפרט זה יש מעלה בדביקות, באם היא דביקות בו נעשים מציאות אחת, וראה במאמר פתח רבי שמעון הנ"ל הערה *27.}} משא"כ בכלים הדביקות שלהם היא כשל שני דברים נפרדים הדבוקים זה בזה וגם אחרי ההידבקות הם שני דברים ולכן נאמר על זה הפסוק "כאשר ידבק האסור אל מתני איש" המבטא דבר זר שדבוק אל האדם אך נשאר דבר נפרד.
גם לאורות וגם לכלים יש יחס של דביקות למקורם{{הערה|ראה מאמר ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד נדפס בספר המאמרים מלוקט ג' עמ' קנא ואילך.}} אך ישנו הבדל בין היחס ודביקות של האורות למקורם לבין היחס ודביקות של הכלים למקורם (ראה לקמן שרש האורות וכלים) והוא, שהאורות הם דבר אחד ממש עם מקורם - אוא"ס, ( אמנם הסיבה לכך שנקרא דביקות ולא התקשרות היא משום שבסופו של דבר האור הוא התפשטות שיוצאת מהעצם{{הערה|ראה מאמר פתח רבי שמון הנ"ל עמ' קנד.}}) ועל יחוד זה נאמר "ואתם הדבקים בה'" שנעשים דבר אחד ממש{{הערה|ראה [[לקוטי שיחות]] חלק יד, עמ' 62 הערה 56, שמבאר מעלת הדביקות על התקשרות, שבדביקות נעשים שני הדברים דבר אחד, שבפרט זה יש מעלה בדביקות, באם היא דביקות בו נעשים מציאות אחת, וראה במאמר פתח רבי שמעון הנ"ל הערה *27.}} משא"כ בכלים הדביקות שלהם היא כשל שני דברים נפרדים הדבוקים זה בזה וגם אחרי ההידבקות הם שני דברים ולכן נאמר על זה הפסוק "כאשר ידבק האסור אל מתני איש" המבטא דבר זר שדבוק אל האדם אך נשאר דבר נפרד.
שורה 19: שורה 15:
===דביקות ניכרת ודביקות בלתי ניכרת===
===דביקות ניכרת ודביקות בלתי ניכרת===
בהגדרת הענין, מהו דביקות ניכרת ומהו דביקות שאינה ניכרת מצינו שני אופנים:
בהגדרת הענין, מהו דביקות ניכרת ומהו דביקות שאינה ניכרת מצינו שני אופנים:
*אופן אחד{{הערה|המשך ר"ה תש"ד פט"ו ואילך}}: ההדגשה במה שאומרים הדביקות היא בגודל הקרבה, ולכן הדביקות של האורות הוא דבר הניכר וגלוי, משום שהוא נדבק ונעשה דבר אחד ממש עם מקורו וניכר איפה שהוא דבוק, משא"כ הכלים הם אמנם דבוקים אבל מכיון שהם עדיין נשארים מציאויות נפרדות, לא ניכר בהם הדביקות (כמשל האבן ובן, שמראיה שטחית אינו ניכר היחס והדביקות ביניהם).
*אופן אחד{{הערה|[[המשך]] ר"ה תש"ד פט"ו ואילך.}}: ההדגשה במה שאומרים הדביקות היא בגודל הקרבה, ולכן הדביקות של האורות הוא דבר הניכר וגלוי, משום שהוא נדבק ונעשה דבר אחד ממש עם מקורו וניכר איפה שהוא דבוק, משא"כ הכלים הם אמנם דבוקים אבל מכיון שהם עדיין נשארים מציאויות נפרדות, לא ניכר בהם הדביקות (כמשל האבן ובן, שמראיה שטחית אינו ניכר היחס והדביקות ביניהם).
*אופן שני{{הערה|מאמר זה היום תש"ו פ"ו.}}: ההדגשה בדביקות היא עד כמה הם שני דברים מפרדים שצריכים את פעולת הדביקות בכדי להתייחד שבאורות, מכיון שהם דבר אחד ממש, לא ניכר בהם שהם שני דברים שדבוקים אלא הם נראים כדבר אחד, משא"כ הכלים מכיון שניכר שהם שני דברים נפרדים, לכן גם אחרי הייחוד שלהם ניכר שיש שני דברים הדבוקים.   
*אופן שני{{הערה|מאמר זה היום תש"ו פ"ו.}}: ההדגשה בדביקות היא עד כמה הם שני דברים מפרדים שצריכים את פעולת הדביקות בכדי להתייחד שבאורות, מכיון שהם דבר אחד ממש, לא ניכר בהם שהם שני דברים שדבוקים אלא הם נראים כדבר אחד, משא"כ הכלים מכיון שניכר שהם שני דברים נפרדים, לכן גם אחרי הייחוד שלהם ניכר שיש שני דברים הדבוקים.   


שורה 30: שורה 26:
==שרש האורות ושרש הכלים==
==שרש האורות ושרש הכלים==
===השרש הוא הגורם לחילוק של גילוי והעלם===
===השרש הוא הגורם לחילוק של גילוי והעלם===
אורות וכלים מסמלים שני הפכים, שכן אור במהותו הוא בלי גבול הן בהתפשטותו שאין לה סוף והן בתוכן מהותו - אין לו הגבלה הקובעת את אופן ציורו אלא הוא במהותו מופשט, ואף שיש בו ציור קצת שהרי יש אור ה[[ספירת החסד|חסד]] ואור ה[[ספירת הגבורה|גבורה]], מכל מקום אופן הגבלה זו אינה כמו ההגבלה בכלים וביחס לכלים נחשב פשוט (ועד ששייך שיהיה מצב של "[[אחליפו דוכתייהו]]" - שיתחלפו האורות בכלים שונים שזה מראה שהאור אינו באמת מצויר באופן אחד), אמנם הכלי מצד שני הוא מוגבל הן בהתפשטותו{{הערה|כמאמר רז"ל (בפרקי היכלות) "שיעור קומה של יוצר בראשית רל"ו אלפים רבבות פרסאות" ושיעור זה מדבר בכלים.}} והן בתוכן מהותו הוא מצויר ומוגבל.
הסיבה לחילוק בין האור שבמהותו הוא גילוי ובלתי מוגבל לבין הכלי שמעלים ומגביל, נובע מיחסם אל ה[[אוא"ס]]: האור הוא דבוק באוא"ס שאינו מוגבל, ומכיון שהאור דבוק באוא"ס בתכלית ואין לו שום מציאות משל עצמו אלא כל מציאותו היא גילויו והתפשטותו של אוא"ס המאור, ולכן הוא מעין המאור, וזו גם הסיבה שהאור אינו מוגבל.
הסיבה לחילוק בין האור שבמהותו הוא גילוי ובלתי מוגבל לבין הכלי שמעלים ומגביל, נובע מיחסם אל ה[[אוא"ס]]: האור הוא דבוק באוא"ס שאינו מוגבל, ומכיון שהאור דבוק באוא"ס בתכלית ואין לו שום מציאות משל עצמו אלא כל מציאותו היא גילויו והתפשטותו של אוא"ס המאור, ולכן הוא מעין המאור, וזו גם הסיבה שהאור אינו מוגבל.


שורה 52: שורה 50:
ומה שבאורות יש ענין ששייך לכלים, הרי זה משום שגם אור ה[[קו]] ממנו באים האורות, נמשך ע"י הרשימו ולכן נכלל באורות בהעלם הכח של הרשימו והגבלה שזהו הכח של הכלים וזה נקרא ה'עביות שבאורות', אלא שבזמן שהוא עדיין באור יש לו הגדרות של אור שדבוק בתכלית, והתהוות הכלים היא כאשר האור מתעבה עוד יותר.
ומה שבאורות יש ענין ששייך לכלים, הרי זה משום שגם אור ה[[קו]] ממנו באים האורות, נמשך ע"י הרשימו ולכן נכלל באורות בהעלם הכח של הרשימו והגבלה שזהו הכח של הכלים וזה נקרא ה'עביות שבאורות', אלא שבזמן שהוא עדיין באור יש לו הגדרות של אור שדבוק בתכלית, והתהוות הכלים היא כאשר האור מתעבה עוד יותר.


משל לדבר זה מתבאר מאותיות, שאף שהאותיות מושרשות ב[[עצם הנפש]], אף על פי כן המקור הגלוי של האותיות הוא מה[[כוחות הגלויים]] - שכל ומדות שכפי שנראה האותיות מבטאות את תוכן השכל ומדות, ואם כן נראה שנוצרו מהם, וזה משום שהשרש של האותיות בעצם הנפש אינו מספיק בשביל להיות מציאות גלויה של אותיות, ומה שמהשכל ומדות יכולים להתהוות אותיות בגילוי, זהו משום שבהם בהעלם ישנו ענין האותיות בו מתלבש הענין השכלי או רגשי קודם שמתגלה.
משל לדבר זה מתבאר מאותיות, שאף שהאותיות מושרשות ב[[עצם הנפש]], אף על פי כן המקור הגלוי של האותיות הוא מה[[כוחות הגלויים]] - שכל ומדות שכפי שנראה האותיות מבטאות את תוכן השכל ומדות, ואם כן נראה שנוצרו מהם, וזה משום שהשרש של האותיות בעצם הנפש אינו מספיק בשביל להיות מציאות גלויה של אותיות, ומה שמהשכל ומדות יכולים להתהוות אותיות בגילוי, זהו משום שבהם בהעלם ישנו ענין האותיות בו מתלבש הענין השכלי או רגשי קודם שמתגלה
 
דומה לכך הוא בהתהוות הכללית של הנבראים (בעולמות [[בי"ע]]) שעיקר ההתהוות של המציאות החדשה של נבראים נעשית ע"י ספירת ה[[מלכות]] משום שהיא מושרשת בעצמותו של ה', ולמרות זאת צריך לכח הגילוי של [[ז"א]] בשביל שיעורר את כח העצם שבמלכות, לפעול את פעולתה{{הערה|ראה בארוכה במאמר ד"ה לכל תכלה ראיתי תרנ"ט (ספה"מ תרנ"ט עמ' צח).}}  .


סיבה נוספת לכך שהכלים מתהווים מהאורות היא שמאחר וכל מטרת הכלים היא שיאירו בהם האורות בגילוי לכן צריך שיתהוו הכלים בעצמם מהאורות.         
סיבה נוספת לכך שהכלים מתהווים מהאורות היא שמאחר וכל מטרת הכלים היא שיאירו בהם האורות בגילוי לכן צריך שיתהוו הכלים בעצמם מהאורות.         
שורה 64: שורה 64:
*סיבה שניה:{{הערה|מאמר והוא עומד עליהם שם.}} טבע האור להיות בתנועה של [[רצוא]] והמשכות אל מקורו - המאור ולא לרדת ולהתגלות ולכן צריך שהכלי '''ימשיך''' את האור בכדי שהוא יתגלה (ראה לעיל פיסקה - שרש האורות ושרש הכלים).
*סיבה שניה:{{הערה|מאמר והוא עומד עליהם שם.}} טבע האור להיות בתנועה של [[רצוא]] והמשכות אל מקורו - המאור ולא לרדת ולהתגלות ולכן צריך שהכלי '''ימשיך''' את האור בכדי שהוא יתגלה (ראה לעיל פיסקה - שרש האורות ושרש הכלים).


החילוק שבין שני האופנים הוא, שלפי האופן הראשון לא מתגלה כל כך האור אל הנבראים אבל באופן השני האור אינו נמשך להתגלות כלל משום שהוא מתכלל במקורו.
החילוק שבין שני האופנים הוא, שלפי האופן הראשון לא מתגלה כל כך האור אל הנבראים אמנם יתכן שנמשך האור למטה אבל באופן השני האור אינו נמשך כלל משום שהוא מתכלל במקורו.


אף על פי שהאורות וכלים הם הפכיים זה מזה, מכל מקום התלבשות האורות בכלים הוא באופן פנימי, דבר זה הוא בדוגמת הנפש והגוף, שאף הם שני הפכים גמורים ובכל זאת הנפש מתלבש בגוף באופן פנימי.
אף על פי שהאורות וכלים הם הפכיים זה מזה, מכל מקום התלבשות האורות בכלים הוא באופן פנימי, דבר זה הוא בדוגמת הנפש והגוף, שאף הם שני הפכים גמורים ובכל זאת הנפש מתלבש בגוף באופן פנימי.
321

עריכות

תפריט ניווט