321
עריכות
אורות וכלים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==[[איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]== | ==[[איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]== | ||
מאמר הזהר "[[איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]"{{הערה|[[תיקוני זהר]] בהקדמה (ג, סע"ב).}} בא לתאר את היחס שבין "איהו" לאורות (חיוהי) ולכלים (גרמוהי) שהוא יחס של אחדות ודביקות. | מאמר הזהר "[[איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]"{{הערה|[[תיקוני זהר]] בהקדמה (ג, סע"ב).}} בא לתאר את היחס שבין "איהו"(משמעותו של "איהו" יתבאר לקמן) לאורות (חיוהי) ולכלים (גרמוהי) שהוא יחס של אחדות ודביקות. | ||
===הדביקות של האורות וכלים במקורם והכלים באורות=== | |||
המושג דביקות הוא קשר חיצוני של שני דברים נפרדים וזאת בשונה מהתקשרות שבה מתבטא קשר של הפנימיות{{הערה|ביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי תרומה מט, א, הובא גם בספר המאמרים עזר"ת עמ' פו.}}, אמנם בענין הדביקות מצינו שהובאו שני פסוקים, במקום אחד הובא{{הערה|מדרש ויקרא רבה פ"ב, ד.}} הפסוק{{הערה| ירמי' יג, יא.}} "כאשר ידבק האזור אל מתני איש" ובמקום אחר{{הערה|זהר ח"ב פו, א.}} הובא הפסוק{{הערה|ואתחנן ד, ד.}} "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם" ומבואר בזה{{הערה|[[המשך תרס"ו]] סוף ד"ה אדם כי יקריב מכם (סוף עמ' קצה ואילך(.}} ששני פסוקים אלו מדברים בשני סוגי דביקויות - האחד דביקות של האורות ואחד דביקות של הכלים: | |||
אך | גם לאורות וגם לכלים יש יחס של דביקות למקורם{{הערה|ראה מאמר ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד נדפס בספר המאמרים מלוקט ג' עמ' קנא ואילך.}} אך ישנו הבדל בין היחס ודביקות של האורות למקורם לבין היחס ודביקות של הכלים למקורם (ראה לקמן שרש האורות וכלים) והוא, שהאורות הם דבר אחד ממש עם מקורם - אוא"ס, ( אמנם הסיבה לכך שנקרא דביקות ולא התקשרות היא משום שבסופו של דבר האור הוא התפשטות שיוצאת מהעצם{{הערה|ראה מאמר פתח רבי שמון הנ"ל עמ' קנד.}}) ועל יחוד זה נאמר "ואתם הדבקים בה'" שנעשים דבר אחד ממש{{הערה|ראה [[לקוטי שיחות]] חלק יד, עמ' 62 הערה 56, שמבאר מעלת הדביקות על התקשרות, שבדביקות נעשים שני הדברים דבר אחד, שבפרט זה יש מעלה בדביקות, באם היא דביקות בו נעשים מציאות אחת.}} משא"כ בכלים הדביקות שלהם היא כשל שני דברים נפרדים הדבוקים זה בזה וגם אחרי ההידבקות הם שני דברים ולכן נאמר על זה הפסוק "כאשר ידבק האסור אל מתני איש" המבטא דבר זר שדבוק אל האדם אך נשאר דבר נפרד. | ||
אמנם בנוסף לחילוק שבין האורות לכלים ישנו הבדל בכלים עצמם, בין היחס של הכלים לאורות לבין היחס של הכלים למקורם, היחס שבין הכלים לאורות שבם הוא כמו נפש וגוף שהם אמנם שני דברים נפרדים אך מתייחדים לגמרי{{הערה| ראה במאמר ביוהשמע"צ שם.}} (ואין זה בסתירה לכך שהם עדיין שתי דברים נפרדים כנ"ל), משא"כ היחס שבין הכלי למקורו הוא כשל אב ובן שנשארים שתי מציאויות שנפרדות אף שיש ביניהם דביקות{{הערה|מאמר ד"ה תקעו תרס"ד.}}. | |||
*אופן אחד: ה"איהו" הראשון הולך על אוא"ס ביחס אל האורות וה"איהו" השני הולך על האורות ביחס אל הכלים והסיבה לכפילות הוא משום שאין זה אותו דרגה של דביקות ויחוד. | ===שני ביאורים בכפילות לשון הזהר=== | ||
והנה מכפילות הלשון שהוצרך לומר פעמיים איהו ופעמיים חד במקום לכתוב "איהו וחיוהי וגרמוהי חד" נראה שהזהר מדבר בשני דרגות שונות של אחדות ודביקות, ודבר זה מתבאר בשני אופנים: | |||
*אופן אחד: ה"איהו" הראשון הולך על [[אוא"ס]] ביחס אל האורות וה"איהו" השני הולך על האורות ביחס אל הכלים והסיבה לכפילות הוא משום שאין זה אותו דרגה של דביקות ויחוד. | |||
*אופן שני: ה"איהו" הראשון הולך על היחס בין מקור האורות עם האורות וה"איהו" השני הולך על היחס שבין מקור הכלים עם הכלים שאין זה אותו יחוד כנ"ל (וראה עוד לקמן שלאורות וכלים יש שרשים נפרדים). | *אופן שני: ה"איהו" הראשון הולך על היחס בין מקור האורות עם האורות וה"איהו" השני הולך על היחס שבין מקור הכלים עם הכלים שאין זה אותו יחוד כנ"ל (וראה עוד לקמן שלאורות וכלים יש שרשים נפרדים). | ||
| שורה 31: | שורה 35: | ||
אמנם חילוק זה עצמו נובע מחילוק שישנו בשרשם של האורות וכלים: | אמנם חילוק זה עצמו נובע מחילוק שישנו בשרשם של האורות וכלים: | ||
כשעלה{{הערה|ראה ערך [[צמצום הראשון]]}} ברצונו של ה' לברוא את העולם היה אוא"ס מלא כל החלל, ואז סילק ה' את האור ונשאר מקום פנוי, ואז חזר והמשיך [[קו]], ממנו בסוף נשתלשלו העולמות [[אבי"ע]]. אמנם ע"י הסילוק של האור הבל"ג נשאר ונגלה ה[[רשימו]] שהוא כח הגבול והעלם, מה שבכח ה' להעלים את האוא"ס. | כשעלה{{הערה|ראה ערך [[צמצום הראשון]].}} ברצונו של ה' לברוא את העולם היה אוא"ס מלא כל החלל, ואז סילק ה' את האור ונשאר מקום פנוי, ואז חזר והמשיך [[קו]], ממנו בסוף נשתלשלו העולמות [[אבי"ע]]. אמנם ע"י הסילוק של האור הבל"ג נשאר ונגלה ה[[רשימו]] שהוא כח הגבול והעלם, מה שבכח ה' להעלים את האוא"ס. | ||
והמשכת האורות הוא מהקו, שענינו כח הגילוי ולכן היחס שלו לאוא"ס הוא שהם גילוי של אוא"ס משא"כ הכלים נמשכים מהרשימו שענינו כח ההעלם והגבול ולכן עניננו שאינו מורגש בו האוא"ס. | והמשכת האורות הוא מהקו, שענינו כח הגילוי ולכן היחס שלו לאוא"ס הוא שהם גילוי של אוא"ס משא"כ הכלים נמשכים מהרשימו שענינו כח ההעלם והגבול ולכן עניננו שאינו מורגש בו האוא"ס. | ||