46
עריכות
ליובאוויטשער (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 27: | שורה 27: | ||
[[הצמח צדק]] {{הערה|1=[[אור התורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31655&st=&pgnum=81&hilite= שמות ח"ג ע' תשצד].}} מביא ראיה מדברי הספר{{הערה|פ"ג.}} {{ציטוטון|שכך היה מקובל אצלם, שהקורא בתורה ה' מדבר עמו}}. | [[הצמח צדק]] {{הערה|1=[[אור התורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31655&st=&pgnum=81&hilite= שמות ח"ג ע' תשצד].}} מביא ראיה מדברי הספר{{הערה|פ"ג.}} {{ציטוטון|שכך היה מקובל אצלם, שהקורא בתורה ה' מדבר עמו}}. | ||
וכך גם הרבי מצטט את דבריו בנוגע לקני המנורה (האם היו באלכסון או בעיגול): יש אומרים אשר המנורות שנשבו על ידי טיטוס היו מהעשר מנורות שעשה שלמה{{הערה|ראה יוסיפון פצ"ה - הוצאת הומינר}}. | |||
וכן ב[[ליקוטי שיחות]] הרבי מביאו כמקור לדבריו בנוגע לסיפור ההרג במודיעין, אך מציין "...לעת עתה לא מצאתים מוזכרים בספרי פוסקי ישראל מלבד פעם א..."{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמוד 368 הערה 17}}. | |||
במענה לשאלה על סמכות הספר, כתב הרבי: | |||
{{ציטוט| ובענין ספר היוסיפון – ידוע שכמה שינויים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראת חז"ל היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי{{הערה|במקום להעלות ירק - ניתן להעלות בשר ודגים.}} (שבת קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא.|אגרת מ[[ח' תמוז]] [[תשי"ז]]{{הערה|נדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל' עמ' 277.}}}} | |||
אך אף על פי כן נראה כי במקום בו אין לחשש לזיוף, ניתן לסמוך עליו. לדוגמא במקומות ש'מסיח לפי תומו', כלומר דברים שאמר לא בשביל עיקר הסיפור אלא כפרטים הנלווים אליו. | |||
==סמכות יוסף בן גוריון== | |||
הרב [[דוד גנז]], תלמידם של [[הרמ"א]] ו[[המהר"ל]], מסכם את ידיעות בני זמנו על ספר יוסיפון: | הרב [[דוד גנז]], תלמידם של [[הרמ"א]] ו[[המהר"ל]], מסכם את ידיעות בני זמנו על ספר יוסיפון: | ||
{{ציטוט|תוכן="יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שב[[ירושלים]] ו[[משוח מלחמה]]. הוא חבר את ספרו אחר [[חורבן הבית]] ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש [[צדיק]] וישר והוא קודם ב[[זמן]] מ[[חכמי הגמרא]] כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה." |מקור="צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט}} | {{ציטוט|תוכן="יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שב[[ירושלים]] ו[[משוח מלחמה]]. הוא חבר את ספרו אחר [[חורבן הבית]] ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש [[צדיק]] וישר והוא קודם ב[[זמן]] מ[[חכמי הגמרא]] כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה." |מקור="צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט}} | ||
במקום אחר מעיר [[הרבי]], שמעולם לא ראה שכינו את מחבר הספר בתואר "'''רבי''' יוסף".{{הערה|הוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך כ"ג, בהוספות לחג השבועות (עמוד 345).}} | |||
==הקריאה בו== | |||
[[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך הרב]] על האיסור לקרוא בספרי הדיוטות ב[[שבת]], ומפרט בדיוק אילו ספרים מותר לקרוא ואילו אסור, כותב כך: | [[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך הרב]] על האיסור לקרוא בספרי הדיוטות ב[[שבת]], ומפרט בדיוק אילו ספרים מותר לקרוא ואילו אסור, כותב כך: | ||
{{ציטוט|תוכן="...אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים '''כגון ספר יוסיפון''' וכיוצא בו מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)" |מקור=[[שולחן ערוך הרב]] על [[אורח חיים]], סימן ש"ז, סוף סעיף ל' (הדגש לא במקור)}} | {{ציטוט|תוכן="...אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים '''כגון ספר יוסיפון''' וכיוצא בו מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)" |מקור=[[שולחן ערוך הרב]] על [[אורח חיים]], סימן ש"ז, סוף סעיף ל' (הדגש לא במקור)}} | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== |
עריכות