שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אולם במשך הדורות הוטלו ספיקות רבים באמיתת הספר. ההוכחה המרכזית היא אי-התאמתו לדברי [[חז"ל]] בגמרא ובמדרשים, ומלבד זאת מעובד אי היותו של הספר נמנה על ספרי הקודש, סביר להניח הרשו לעצמם המעתיקים הרבים להוסיף בו סיפורים שונים מדעתם או לשנות פרטים כדי שיתאימו לקהל אליו ברצונם לייעד את הספר. ואכן ישנם פרקים שלמים בספר שנמצאים בנוסח אחד של הספר ובנוסח אחר חסרים.
אין תקציר עריכה
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{בעבודה}}
[[קובץ:כתיק יוסיפון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבה קורין היוסיפון - ונמצא בבית כו"כ.
הדעות ע"ד [יוסיפון] ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה. ובכלל: רוב המבקרים החפשים משמיצים אותו ורוב היראים משבחים אותו (ראה צמח דוד, סדה"ד ועוד), ומתרצים מש"כ בשבח הרומאים וכו' - מפני שהי' בשבי שלהם וחשוב בעיניהם ורצה לבטל גזירות על היהודים וכיו"ב]]
'''יוסיפון''' (או '''ספר מלחמות היהודים''') הינו ספר המיוחס ל'''יוסף בן גוריון הכהן''' (או '''יוספוס פלביוס''') הסוקר את היסטוריית [[עם ישראל]] על רקע קורות העמים הקדמונים, ובייחוד היונים והרומיים, ומתרכז בעיקר בתקופת מתקופת מפלת בבל ביד [[כורש]] ו[[דריוש]], ועד ל[[חורבן הבית]] על ידי [[טיטוס]].
==תוכן הספר==
ספר יוסיפון מחולק ששה ספרים, כשכל אחד מן הספרים מתחלק לכמה פרקים. סה"כ ישנם 97 פרקים בספר.
==יחס חכמי ישראל לספרמחבר הספר==חכמי ישראל הקדמונים האמינו כי יוסיפון נכתב בידי במשך הדורות הספר נתייחס ל'''יוסף בן גוריון בנו של הכהן''', כשהכוונה כנראה ל'''יוסף בן מתתיהו ה[[כהן]]. כך מזכירו רהכהן''' (המכונה '''יוספוס פלאוויוס''' נתן בעל הערוך{{מקור}}) שחי בזמן החורבן וחיבר ספרי היסטוריה של עם ישראל ביוונית.
רבים מהראשונים הזכירו את הספר, ביניהם בעל [[הערוך]]{{הערה|בערך איסתירא ("כמאמר יוסיפון").}}, [[רש"י]] בפירושיו על {{הערה|[[ספר דניאל|דניאל]]{{הערה|פרק י"א פסוק ב'("ספר יוסף בן גוריון הכהן").}} מצטט , בעל ה'מדרש לקח טוב'{{הערה|בין השאר על הפסוק 'בראות המלך את אסתר' מובא סיפור ארוך בלי ציון מקור, ועל כך העיר ר' שלמה אלקבץ בספרו 'מנות הלוי'(דף קמ"ד.) שמקורם של הדברים הם ב"ספר 'יוסף דברי הימים ליוסף בן גוריון ה[[כהן]]'הכהן".}} ועוד.
בכל אלו אין ראיה ברורה שחשבו שמחבר הספר ב'מדרש לקח טוב' [[לשון הקודש]] הוא יוסף בן גוריון מתקופת הבית השני, שכן יתכן והתכוונו לספר כפי שהיה נקרא או שכיוון שהספר לוקט מכתבי יוסף בן מתתיהו - נקרא גם הספר בלשון הקודש על שמו. כיום מקובל בין החוקרים, על הפסוק 'בראות המלך את אסתר' מובא סיפור ארוך בלי ציון מקורפי כתבי יד, שהספר בלשון הקודש לא חובר בידי יוסף בן מתתיהו עצמו, אלא שמחבר אחד בזמן ה[[גאונים]] ליקט ותירגם חלקים מספריו ביוונית וליקטם לספר אחד, כשהוא מצרף קטעים מספרים נוספים, ובמשך השנים יוחס בטעות ליוסף בן גוריון עצמו. וכן כתב גם [[הרבי]], שהספר לא נכתב במקורו בלשון הקודש, ועל כך העיר ר' שלמה אלקבץ בספרו 'מנות הלוי'אלא נעתק ללשון הקודש{{הערה|דף קמראה להלן.}}, ובמקום אחר כתב: {{ציטוטון|הדעות ע"דיוסיפון ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה}}. ==סמכות הספר==לספר מצויין ב[[מאמר|מאמרי]] ו[[שיחות]] [[רבותינו נשיאנו]] פעמים רבות. [[הצמח צדק]] {{הערה|[[אור התורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31655&st=&pgnum=81&hilite= שמות ח"ג ע' תשצד].}} שמקורם של הדברים הם במביא ראיה מדברי הספר{{הערה|פ"ספר דברי הימים ליוסף בן גוריון הכהןג.}} {{ציטוטון|שכך היה מקובל אצלם, שהקורא בתורה ה' מדבר עמו}}. [[הרבי]] כתב ש{{ציטוטון|ידוע שכמה שינויים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע}}{{הערה|אגרת מ[[ח' תמוז]] [[תשי"ז]].}}.
הרב [[דוד גנז]], תלמידם של [[הרמ"א]] ו[[המהר"ל]], מסכם את ידיעות בני זמנו על ספר יוסיפון:
{{ציטוט|תוכן="יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שב[[ירושלים]] ו[[משוח מלחמה]]. הוא חבר את ספרו אחר [[חורבן הבית]] ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש [[צדיק]] וישר והוא קודם ב[[זמן]] מ[[חכמי הגמרא]] כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה." |מקור="צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט}}
==דעת רבותינו נשיאינו==
