|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:האדמו"ר מבישטנא פ"ת.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האדמו"ר מבישטנא פ"ת ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] המרכזית ב[[כפר חב"ד]]]] | | [[קובץ:האדמו"ר מבישטנא פ"ת.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האדמו"ר מבישטינא רבי [[יששכר בער לייפר]] ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] המרכזית ב[[כפר חב"ד]]]] |
| [[קובץ:בישטינא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מבישטניא פ"ת רוכש ספרי קה"ת]] | | [[קובץ:בישטינא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[יששכר בער לייפר]] רוכש ספרים המכילים את [[תורת חסידות חב"ד]] ב[[סניף קה"ת כפר חב"ד]]]] |
| '''חסידות בישטינא''' היא חסידות שמקורה מהעיר בישטינא השוכנת בחבל מרמרוש שבמדינת רומניה. | | '''חסידות בישטינא''' היא חסידות שמקורה מהעיר בישטינא השוכנת בחבל מרמרוש שבמדינת רומניה. |
|
| |
|
| שורה 11: |
שורה 11: |
| == רבי מרדכי לייפר מבישטינא == | | == רבי מרדכי לייפר מבישטינא == |
| | | |
| בנו ר' מרדכי לייפר. בהגיעו לפרקו, עוד קודם המלחמה, [[נישואין|נשא]] את זוגתו בת הרה"צ ר' ברוך יהודה לעבאוויטש זצ"ל (שהי' חתן הרה"ק ר' שרגא שמואל שניצלער מטשאבא) הוא היה לעזר לאביו בהנהגת הבית הוראה ובהשבת תשובות לשואלים. ר' מרדכי ניצל מהמלחמה ועבר לדור ב[[ברוקלין]] שב[[ארה"ב]]. ברב ענוותנותו וצניעותו לא רצה לקבל עליו שום משרה רבנית או אדמו"רית, למרות שבביתו לא נותר מאומה ואף פת לאכול. גם בקשותיו של האדמו"ר [[אהרן רוקח]] מ[[בעלזא]] כמה וכמה פעמים להמשיך את הנהגת אבותיו באדמו"רות לא נענו. למרות שהאדמו"ר מ[[בלז]] הבטיח לו, שאם יקבל על עצמו את האדמו"רות תהיה לו עדה של עשרות יהודים בבית מדרשו, ותהיה לו פרנסה ברווח, הוא העדיף לשבת בצנעה על התורה והעבודה, למרות שזה היה כרוך ב[[מסירות נפש]] של ממש מאין כסף. בסוף ימיו כשקשתה עליו היציאה מהבית נעתר לבקשת חסידיו ומעריציו ובביתו נפתח בית המדרש דחסידי בישטינא בבורו פרק שב[[ארה"ב]]. | | בנו היה ר' מרדכי לייפר. בהגיעו לפרקו, עוד קודם המלחמה, [[נישואין|נשא]] את זוגתו בת הרה"צ ר' ברוך יהודה לעבאוויטש זצ"ל (שהיה חתן הרה"ק ר' שרגא שמואל שניצלער מטשאבא) הוא היה לעזר לאביו בהנהגת הבית הוראה ובהשבת תשובות לשואלים. ר' מרדכי ניצל מהמלחמה ועבר לדור ב[[ברוקלין]] שב[[ארה"ב]]. ברב ענוותנותו וצניעותו לא רצה לקבל עליו שום משרה רבנית או אדמו"רית, למרות שבביתו לא נותר מאומה ואף פת לאכול. גם בקשותיו של רבי [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]] כמה וכמה פעמים להמשיך את הנהגת אבותיו באדמו"רות לא נענו. למרות שרבי אהרן הבטיח לו, שאם יקבל על עצמו את האדמו"רות תהיה לו עדה של עשרות יהודים בבית מדרשו, ותהיה לו פרנסה ברווח, הוא העדיף לשבת בצנעה על התורה והעבודה, למרות שזה היה כרוך ב[[מסירות נפש]] של ממש מאין כסף. בסוף ימיו כשקשתה עליו היציאה מהבית נעתר לבקשת חסידיו ומעריציו ובביתו נפתח בית המדרש דחסידי בישטינא ב[[בורו פארק]] שב[[ארה"ב]]. |
|
| |
|
| ר' מרדכי לייפר מבישטינא נפטר ב[[כ"ה טבת]] [[תשנ"ב]] ועל פי בקשתו הובא למנוחות ב[[ארץ ישראל]] ב[[בית הקברות]] העתיק שבעיר [[טבריה]] לא הרחק מציוניהם של תלמידי [[הבעל שם טוב]]. | | ר' מרדכי לייפר מבישטינא נפטר ב[[כ"ה טבת]] [[תשנ"ב]] ועל פי בקשתו הובא למנוחות ב[[ארץ ישראל]] ב[[בית הקברות]] העתיק שבעיר [[טבריה]] לא הרחק מציוניהם של תלמידי [[הבעל שם טוב]]. |
|
| |
|
| ==רבי יששכר בער מבישטינא== | | ==רבי יששכר בער מבישטינא== |
|
| | {{ערך מורחב|ערך=[[יששכר בער לייפר]]}} |
| בנו של ר' מרדכי הוא רבי יששכר בער לייפר. למד בישיבתו של האדמו"ר מקרעטשניף ר' צבי הירש רוזנבוים, ומשם שאף את תחילת התקשרותו לתורת חב"ד, כידוע שהיו לומדים שם חסידות חב"ד, | | בנו של ר' מרדכי הוא רבי יששכר בער לייפר. הוא מכהן כהאדמו"ר מבישטינא ב[[פתח תקווה]] ומקורב גדול ל{{ה|רבי}}, ל[[חסידות חב"ד]], ל[[תורת חסידות חב"ד|תורתה ולמשנתה]]. |
| | |
| לאחר פטירת אביו קיבל עליו את המשך האדמו"רות. בתחילה דר ב[[בני ברק]] ובשנת [[תשנ"ט]] העתיק את ביתו לשכונת [[עמישב]] שבפאתי העיר [[פתח תקווה]]. שם פתח את בית מדרשו אשר מהוה מוקד משיכה לכל דורש ומבקש השם. גם נודע הוא כאוהב ישראל גדול ובזכות זה מאחד הוא בבית מדרשו יהודים מכל החוגים, ורבים הוא משיב מעוון. ייחוד בית המדרש בישטינא ב[[פתח תקווה]] מהווה בכך שמאכלס בתוכו את כל גוני היהדות, [[יהדות ספרד|ספרדים]], אשכנזים, [[חסידים]], [[חסידי חב"ד]], ליטאים ואף כאלה שעדיין לא שומרים תורה ומצוות.
| |
| | |
| ר' יששכר בער הינו בזיו"ר חתנו של ר' נפתלי מוסקוביץ ממעליץ באשדוד. בזיו"ש הינו חתנו של ר' משה חיים מקובר - מחשובי חסידי [[אלכסנדר]].
| |
| | |
| ר' יששכר בער אדוק ומקושר ברבותיו. למרות שהיה גם מקושר לאדמו"ר ר' משולם פייש לוי מ[[טאש]], ורבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרטשניף, הוא ידוע במיוחד בהתקשרותו לרבי. כמו רבו האדמו"ר מקרעטשניף שהיה עוסק רבות בתורת חב"ד.
| |
| | |
| מידי שנה בשנה עולים רבים וחוגגים את חג הגאולה [[י"ט כסלו]] במחיצתו של האדמו"ר מבישטינא, הנמנה על חשובי מפיצי החסידות בדורנו. רבים משחרים לבית מדרשו בפרט בימי שלישי בהם הוא מוסר שיעור בספר '[[דרך מצוותיך]]' ובימי חמישי בהם מוסר שיעור בספר ה'[[תניא]]' או ב'[[לקוטי תורה]]' לסירוגין.
| |
| | |
| לצד החסידים השונים מצויים גם רבים מאנ"ש חסידי חב"ד ב[[פתח תקווה]] המגיעים להתוועד עד השעות הקטנות של הלילה. בשנת [[תשס"ז]] לאחר סיום ה[[התוועדות]] בבישטינא בשעה 3:00 לפנות בוקר נסע האדמו"ר ירושלימה - יחד עם רבים מאנ"ש - להשתתף ב[[התוועדות]] שערך הרב ה[[משפיע]] ר' [[חיים שלום דייטש]].{{הערת שוליים|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20781 שטורם].}}
| |
|
| |
|
| בשנת [[תשס"ח]] השתתפו ב[[התוועדות]] הרב [[שמואל הבר]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[קראון הייטס]] שנאם על חובת הדור בלימוד החסידות, ה[[משפיע]] הרב [[חיים פרוס]] מ[[כפר חב"ד]] וה[[משפיע]] הרב [[זאב סלאווין]] מ[[כפר חב"ד]]. ראשון הנואמים היה האדמו"ר מבישטינא שקרא לכל חסידיו ומעריציו הרבים להוסיף ב[[לימוד החסידות]] ולהשתתף בשיעורים ב[[תורת החסידות]] המתקיימים בבית מדרשו ואף ייסד באותו הזדמנות שיעור נוסף והוא בספר [[דרך מצותיך]]. גם השתתפו הרב שניאורסאהן מ[[כפר חב"ד]], והרב [[אשר דייטש]] [[שליח]] [[הרבי]] ל[[פתח תקווה]]. לקראת סוף ה[[התוועדות]] אמר האדמו"ר מבישטינא את המאמר המפורסם "פדה בשלום נפשי".
| |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| {{חצרות}} | | {{חצרות}} |
| [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] |