יוסף יצחק קירש: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 516 בתים ,  22 ביולי 2018
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:
נולד ב[[כ"ב אלול]] [[תשכ"ב]] בעיר [[בני ברק]] לאביו הרב [[שלמה קירש]], ששימש אז כ[[מגיד שיעור]] ב[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת|ישיבת תומכי תמימים קרית גת]], ולאמו מרת תמרה קירש (בן שני להוריו).
נולד ב[[כ"ב אלול]] [[תשכ"ב]] בעיר [[בני ברק]] לאביו הרב [[שלמה קירש]], ששימש אז כ[[מגיד שיעור]] ב[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת|ישיבת תומכי תמימים קרית גת]], ולאמו מרת תמרה קירש (בן שני להוריו).


כשהיה בגיל 11 הגרו הוריו לדרום אפריקה  
כשהיה בגיל 11 הגרו הוריו לדרום אפריקה שם חי וגר עם משפחתן על לתחילת לימודיו ב[[כפר חב"ד]]


בבחרותו למד בישיבת [[כפר חב"ד]] ו[[מגדל העמק]] , ובשנת ה'[[תשמ"ב]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
בבחרותו למד בישיבת [[כפר חב"ד]] ולפני שנת ה[[קבוצה]] למש שנה נוספת בישיבת [[מגדל העמק]] , ובשנת ה'[[תשמ"ב]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר שנת הלימודים ב[[קבוצה]] יצא לשליחות בישיבת [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]] שבקנדה


בשנת [[תשמ"ה]] הוסמך לרבנות
בשנת [[תשמ"ה]] הוסמך לרבנות ע"י הרב [[יצחק הנדל]]


בשנת [[תשמ"ז]] נישא לבת זגותו מרת רחל ביתו של הרה"ח [[אשר לעמיל כהן]] אחי נישואיו גר כשנה במנצ'סטר ושימש שם כר"מ בישיבה.  
בשנת [[תשמ"ז]] נישא לבת זגותו מרת רחל ביתו של הרה"ח [[אשר לעמיל כהן]] לאחר נישואיו גר כשנה במנצ'סטר ושימש שם כר"מ בישיבה.  
בשנת תשנ"ב החל את שליחתו בישוב צור הדסה שבהרי ירושלים.
 
בשנת [[תשנ"א]] חזר לארץ והתיישב בעיר ביתר עילית סמוך לחמיו הרה"ג [[אשר לעמיל כהן]] ששימש כרב קהילת חב"ד
 
בשנת [[תשנ"ב]] החל את שליחתו בישוב צור הדסה שבהרי ירושלים.


בשנים ראשונות לשליחותו חווה התנגדות מצד תושבים בישוב, בטענה של כפיה דתית ושינוי צביון הישוב. בהמשך אף פעלו בדרכים עקיפים למנוע את פעילותו בקרב תושבי הישוב. ההתנגדות של מיעוט התושבים התבטא בעיקר בתהליך בניית [[מקווה]] נשים בצור הדסה, המתנגדים פתחו עצומה אך לא זכו למענה ורק 200 אנשים נרשמו לעצומה מול כ5,000 משפחות בישוב.
בשנים ראשונות לשליחותו חווה התנגדות מצד תושבים בישוב, בטענה של כפיה דתית ושינוי צביון הישוב. בהמשך אף פעלו בדרכים עקיפים למנוע את פעילותו בקרב תושבי הישוב. ההתנגדות של מיעוט התושבים התבטא בעיקר בתהליך בניית [[מקווה]] נשים בצור הדסה, המתנגדים פתחו עצומה אך לא זכו למענה ורק 200 אנשים נרשמו לעצומה מול כ5,000 משפחות בישוב.
45

עריכות

תפריט ניווט