214
עריכות
בית העלמין צפת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
חלוקת דולרים (שיחה | תרומות) מ (קטגוריה) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
בשנת [[תרפ"ט]] ערך [[אדמו"ר הריי"צ]] מסע ביקור מיוחד בארץ ישראל, במהלכו ביקר גם בבית העלמין בצפת והשתטח על הציונים של גדולי ישראל הפזורים בו, והתעכב שם שעה ארוכה כשרבים מבני העיר הגיעו לחזות במעמד ועל פי השמועה התבטא כי בבית עלמין זה קבורים נפטרים במספר של כפליים מיוצאי מצרים (דהיינו 1,200,000 איש). | בשנת [[תרפ"ט]] ערך [[אדמו"ר הריי"צ]] מסע ביקור מיוחד בארץ ישראל, במהלכו ביקר גם בבית העלמין בצפת והשתטח על הציונים של גדולי ישראל הפזורים בו, והתעכב שם שעה ארוכה כשרבים מבני העיר הגיעו לחזות במעמד ועל פי השמועה התבטא כי בבית עלמין זה קבורים נפטרים במספר של כפליים מיוצאי מצרים (דהיינו 1,200,000 איש). | ||
בתקופה שקדמה ל[[מלחמת העולם השניה]], השתלטו הערבים על דרכי הגישה ל[[חלקת חב"ד הר הזיתים|בית העלמין בהר הזיתים בירושלים]] שם ממוקמת חלקת חב"ד בה נהגו לטמון את חסידי חב"ד שנפטרו, ובעקבות כך הפך בית העלמין בצפת למקום הקבורה המרכזי של הקהילה החב"דית בארץ ישראל, מצב שנמשך שנים ארוכות. | |||
==תולדות בית העלמין== | ==תולדות בית העלמין== | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
לאורך הדורות, נהגו לקבור את הנפטרים במערות קבורה ורק באמצע האלף החמישי ליצירה החלו לקבור את הנפטרים בצורה המוכרת כיום. | לאורך הדורות, נהגו לקבור את הנפטרים במערות קבורה ורק באמצע האלף החמישי ליצירה החלו לקבור את הנפטרים בצורה המוכרת כיום. | ||
בשנת ה' אלפים ש"ל ליצירה, הגיע [[האר"י]] הקדוש לצפת, ובמשך השנתיים בהם חי ופעל במקום גילה באזור הגליל את מקום קבורתם של עשרות תנאים ונביאים, ובהוראתו הוקמו במקום מצבות. באזור בית העלמין בצפת, נמצאו כעשרה מערות קבורה של אישים מתקופת המקרא ומתקופת התנאים{{הערה|ביניהם:אביו של הנביא הושע בן בארי, | בשנת ה' אלפים ש"ל ליצירה, הגיע [[האר"י]] הקדוש לצפת, ובמשך השנתיים בהם חי ופעל במקום גילה באזור הגליל את מקום קבורתם של עשרות תנאים ונביאים, ובהוראתו הוקמו במקום מצבות. באזור בית העלמין בצפת, נמצאו כעשרה מערות קבורה של אישים מתקופת המקרא ומתקופת התנאים{{הערה|ביניהם:אביו של הנביא הושע בן בארי, , התנא [[רבי יהושע בן חנניה]], רבי פנחס בן יאיר, רבי שמעון בן חלפתא, ועוד.}}. | ||
בשנת ה'של"ב נפטר האריז"ל ונטמן במקום לצד מורו ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שנפטר שנתיים קודם לכן, תקופה קצרה לאחר הגעתו של [[האר"י]] לצפת.}}, ובשנים שלאחר מכן נטמנו במקום תלמידיו וממשיכי דרכו, ואישים נוספים שפעלו בצפת דוגמת רבי [[יוסף קארו]], רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי משה מטראני, ורבי [[משה אלשיך]]. | בשנת ה'של"ב נפטר האריז"ל ונטמן במקום לצד מורו ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שנפטר שנתיים קודם לכן, תקופה קצרה לאחר הגעתו של [[האר"י]] לצפת.}}, ובשנים שלאחר מכן נטמנו במקום תלמידיו וממשיכי דרכו, ואישים נוספים שפעלו בצפת דוגמת רבי [[יוסף קארו]], רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי משה מטראני, ורבי [[משה אלשיך]]. | ||
בשנים שלאחר מכן החלו רבים מתושבי העיר והאזור לטמון את קרוביהם שנפטרו בסמיכות למקום קבורתם של האישים הטמונים על צלע ההר, והמקום הפך לבית עלמין שהלך והתרחב עד שהגיע | בשנים שלאחר מכן החלו רבים מתושבי העיר והאזור לטמון את קרוביהם שנפטרו בסמיכות למקום קבורתם של האישים הטמונים על צלע ההר, והמקום הפך לבית עלמין שהלך והתרחב עד שהגיע להיקף של מאה וחמישים דונם. | ||
כיום פזורים במקום מליוני קברים ומצבות, אך רובם לא ניתנים לזיהוי בעקבות האסונות הרבים שפקדו את בית העלמין דוגמת רעידות אדמה תכופות, שריפות, וגלישת קרקע בעקבות צורתו המשופעת של ההר, שגרמה לתזוזתם של מצבות, ולאנדרלמוסיה שאינה מאפשרת רישום מסודר של הקברים המצויים בבית העלמין. | כיום פזורים במקום מליוני קברים ומצבות, אך רובם לא ניתנים לזיהוי בעקבות האסונות הרבים שפקדו את בית העלמין דוגמת רעידות אדמה תכופות, שריפות, וגלישת קרקע בעקבות צורתו המשופעת של ההר, שגרמה לתזוזתם של מצבות, ולאנדרלמוסיה שאינה מאפשרת רישום מסודר של הקברים המצויים בבית העלמין. | ||
==אתרים בבית העלמין== | ==אתרים בבית העלמין== | ||
[[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי יצחק לוריא ב[[בית עלמין |בית העלמין]] לצד רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי יוסף מטארני '[[המבי"ט]]']] | [[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי יצחק לוריא ב[[בית עלמין|בית העלמין]] לצד רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי יוסף מטארני '[[המבי"ט]]']] | ||
===מצבתו של רבי יצחק לוריא=== | ===מצבתו של רבי יצחק לוריא=== | ||
מצבתו של רבי יצחק לוריא הידוע בכינויו [[האריז"ל]], ממוקמת בדרום בית העלמין באמצע ההר, בסמוך למדריגות העיקריות הקרויות בשם 'מדריגות גורי האר"י' ומהוות את שביל הגישה הנוח ביותר למקום. | מצבתו של רבי יצחק לוריא הידוע בכינויו [[האריז"ל]], ממוקמת בדרום בית העלמין באמצע ההר, בסמוך למדריגות העיקריות הקרויות בשם 'מדריגות גורי האר"י' ומהוות את שביל הגישה הנוח ביותר למקום. | ||