6,031
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 21: | שורה 21: | ||
בשעה שהבר מצוה עולה לתורה האבא מברך ברכת "ברוך שפטרני" ובספר המנהגים "מברכים בלא שם ומלכות, ומברכים אותה גם ביום ב' וה', בראש חודש ולאו דוקא בשבת"<ref>ספר המנהגים עמוד 74.</ref>. | בשעה שהבר מצוה עולה לתורה האבא מברך ברכת "ברוך שפטרני" ובספר המנהגים "מברכים בלא שם ומלכות, ומברכים אותה גם ביום ב' וה', בראש חודש ולאו דוקא בשבת"<ref>ספר המנהגים עמוד 74.</ref>. | ||
==עליה לתורה של אדמו"ר האמצעי== | |||
על העלי' לתורה בבר מצוה של כ"ק אדמו"ר האמצעי סיפר כ"ק אדמו"ר הקודם (להלן מספר קטעים) סיפור שמבאר את הזמנים שבהם ראוי לחתן בר מצוה, לעלות לתורה בפעם הראשונה.:<ref>לקוטי דיבורים כרך ב. עמודים 506-רנד, רסד-רסח. נדפס בספר התולדות אדמו"ר האמצעי עמוד 33-35. ראה שם באריכות</ref> | |||
בשבת פרשת ויצא אמר רבינו הזקן תורה שלוש פעמים, בתפלת מנחה של אותה שבת קרא רבינו הזקן בעצמו בתורה, וצוה שבנו הבר מצוה יעלה לתורה לשלישי. | |||
שיחה הלכתית עמוקה התפתחה בין הלמדנים הגדולים שחקרו לפרש דבר, מדוע דחה רבנו הזקן את עליתו לתורה שלח חתן הבר מצוה עד לשבת ולא ביום החמישי<ref>פלפלו בענין שאיש הוא בן י"ג שנה ויום אחד, ביום הבר מצוה הוא רק בן י"ג שנה, כן שוחחו בענין מקצת היום ככולו. </ref>. | |||
סברותיהם של הלומדים הובנו היטב אך הי' מוקשה להם מדוע לא עלה לתורה בשבת בבוקר ורק בשבת בשעת תפלה מנחה, טעמו של דבר לא ידע אף אחד. | |||
רבי [[חיים אברהם]] בנו של רבנו הזקן, הי' אז ילד קטן כבן שש או שבע והי' רגיל להיכנס כל פעם לבית המדרש להאזין לסיפורי החסידים. רבי חיים אברהם הי' אף בילדותו מיושב מאוד בדעתו ולא אהב להשתובב. | |||
כשנכנס רבי חיים אברהם לבית המדרש ניגשו אליו כמה אברכים, ושאלו אם שמע הטעם מדוע הורה רבנו הזקן שחתן הבר מצוה יעלה לתורה בתפלת מנחת שבת ולא בשבת בבקר. | |||
רבי חיים אברהם סיפר שבליל שבת למד רבינו הזקן עם אחיו - חתן הבר מצוה בספר הזהר. אני - מספר רבי חיים אברהם לא הבנתי כלום, אך אחי הבין היטב. | |||
מסיימו ללמוד אמר אבי לאחי: הסבא - הבעש"ט אמר למורי - המגיד ממזריטש - שיש להשתדל שבר מצוה עולה לתורה בפעם הראשונה תהא זו בימי הקריאה של יום שני או יום חמישי או בתפלה שמנחה של שבת קודש. | |||
הסבא (הבעש"ט) - המשיך רבינו הזקן לומר לחתן הבר מצוה - אמר שהקריאה בתורה בימי שני וחמישי היא שעת רצון למעלה, כמו הזמן של מנחת שבת בכללו, והקריאה של מנת שבת היא הדרגה העליונה ביותר ושעת [[רעוא דכל רעוין]]. | |||
אני - מספר רבי חיים אברהם - לא הבנתי מה שדיבר אבי עם אחי הדבר נגד לליבי והתחלתי לבכות. אחי סיפר לאבי שאני בוכה ואבי קראני אליו ושאל אותי לסיבת בכייתי, ואז פרצתי בבכיה גדולה יותר בטענה שלא הבנתי כלום ממה שאבא אמר לאחי. אמר לי אבי כשאפסיק לבכות יאמר לי. | |||
הפסקתי לבכור ואבי אמר לי שבעריל - חתן הבר מצוה - שאלתי מדוע יעלה לתורה במנחת שבת ולא בשבת בבוקר ועניתי לו שמפני שבמנחת שבת (בעת פתיחת ארון הקודש) אומרים "ואני תפלתי לך ה' עת רצון"<ref>תהלים סט, ידץ</ref>, הזמן של תפלת מנחה הוא זמן של עת רצון. | |||
שאלתי את אבי : כל זמן שמתפללים בו הוא זמן טוב ומדוע דוקא בעת שעת תפלה מנחה? | |||
ענה לי אבי: | |||
- אצל המלך יש זמן מיוחד בכל יום לקבל בקשות, אך ישנם מקורבים כאלו שיודעים מתי הוא עת הרצון אצל המלך ואלה שיש להם מקורב למלך, הרי מגישים את הבקשה למלך בשעת עת הרצון. | |||
עד גיל שלוש עשרה שנה - אמר אבי - נקיים מחטא, כשמתמלאות שלוש עשרה שנה נהיים לבר מצוה ואז בא היצר טוב. היצר הטוב מקורב למלך מלכי המלכים הקב"ה, שהוא שליח השם יתברך לעורר את האדם לעשות מצוות ומעשים טובים ומשום כך עולה הבר מצוה לתורה בפעם הראשון בשעם הרצון של תפלת המנחה. | |||
==התוועדות לכבוד הבר מצוה== | ==התוועדות לכבוד הבר מצוה== |
עריכות