מנחם מנדל מרימנוב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏פעולותיו להבאת הגאולה ומלחמת נפוליון והסתלקותו: תיקון טעות כתיב 'זקן' במקום 'זקו')
 
(10 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרה"ק רבי '''מנחם מענדל מרימנוב''' (תק"ה- י"ט ב[[אייר]] תקע"ה) היה תלמידם של רבי שמעלקא מניקלשבורג ושל רבי אלימלך מליז'נסק ואחר כך נהיה אחד משלושת אבות החסידות בפולין יחד עם המגיד מקוזניץ והחוזה מלובלין נודע בשם הרבי רבי מענדלי.
הרה"ק רבי '''מנחם מענדל מרימנוב''' (תק"ה- י"ט ב[[אייר]] תקע"ה) היה תלמידם של רבי שמעלקא מניקלשבורג ושל רבי אלימלך מליז'נסק ואחר כך נהיה אחד משלושת אבות החסידות בפולין יחד עם המגיד מקוזניץ והחוזה מלובלין. נודע בשם הרבי רבי מענדלי.
 


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 21: שורה 20:
במשך 22 שנה דרש כל שבת ב'פרשת המן' על מנת להמשיך שפע פרנסה לכל ישראל ואת כל כספו חילק לעניים. מעולם לא עבר עליו חצות לילה בשינה, במהלך השעות שעד חצות לילה נרדם כל פעם למשך דקות ספורות כאשר התעורר נטל את ידיו ולמד כ-5 דקות במהירות ובעיון מעמיק, מיד ששכב נרדם ושוב התעורר נטל את ידיו ולמד כ-5 דקות עד שבחצות לילה היה שומע קול מן השמים קורא לו – ר' מנחם קום עמוד, מיד התעורר ושקד על לימוד התורה עד תפילת שחרית. כאשר בחש את הקפה בכפית כסף קטנה נהג ללמוד בעל פה את כל כתבי האר"י וספרי הקבלה של ר' חיים ויטאל. כל יום למד בקביעות 18 דפי גמרא עם פירוש רש"י ו'תוספות' וכאשר לא הספיק ללמוד את כל מכסת לימודיו, השלים ביום למחרת את החסר מלבד מכסת לימודיו הקבועה. אמר כי היה 100 פעמים בעולם ובזמן בית המקדש שימש בכהונה גדולה לכן בנוסח העבודה של יום הכיפורים נהג לומר "וכך הייתי אומר".
במשך 22 שנה דרש כל שבת ב'פרשת המן' על מנת להמשיך שפע פרנסה לכל ישראל ואת כל כספו חילק לעניים. מעולם לא עבר עליו חצות לילה בשינה, במהלך השעות שעד חצות לילה נרדם כל פעם למשך דקות ספורות כאשר התעורר נטל את ידיו ולמד כ-5 דקות במהירות ובעיון מעמיק, מיד ששכב נרדם ושוב התעורר נטל את ידיו ולמד כ-5 דקות עד שבחצות לילה היה שומע קול מן השמים קורא לו – ר' מנחם קום עמוד, מיד התעורר ושקד על לימוד התורה עד תפילת שחרית. כאשר בחש את הקפה בכפית כסף קטנה נהג ללמוד בעל פה את כל כתבי האר"י וספרי הקבלה של ר' חיים ויטאל. כל יום למד בקביעות 18 דפי גמרא עם פירוש רש"י ו'תוספות' וכאשר לא הספיק ללמוד את כל מכסת לימודיו, השלים ביום למחרת את החסר מלבד מכסת לימודיו הקבועה. אמר כי היה 100 פעמים בעולם ובזמן בית המקדש שימש בכהונה גדולה לכן בנוסח העבודה של יום הכיפורים נהג לומר "וכך הייתי אומר".
==פעולותיו להבאת הגאולה ומלחמת נפוליון והסתלקותו==
==פעולותיו להבאת הגאולה ומלחמת נפוליון והסתלקותו==
בויכוח הידוע בין הצדיקים אם להעדיף את נצחונו של נפוליון או נצחון מדינת רוסיא, סבר הרה"ק מרימנוב כי עדיף שנפוליון ינצח, ותלמידו רבי נפתלי מרופשיץ היה בדעתו כמו אדמו"ר הזקן כלומר נגד נפוליון, וביקש מרבו מרמינוב שירחם עליהם וידחה את המלחמה ורבו לא הסכים כי רצה שכבר תבוא הגאולה. באותה שנה ביקש הרבי מרמינוב במוסף של יום הכיפורים מתלמידו רבי נפתלי מרופשיץ שהיה השליח ציבור שיתפלל להצלחת נפוליון ותלמידו לא הסכים, ועשה הפוך ובמקום ורבו הקפיד עליו ואז רבי נפתלי נסע לחוזה מלובלין לשכנעו, לדעתו והחוזה אמר שאינו מתערב אבל הצליח לשכנע את המגיד מקוזניץ להיות נגד נפוליון - כדעת אדמו"ר הזקו. אחר כך בשנת תקע"ה ניסו שלשת הצדיקים הנ"ל להביא את הגאולה לא במלחמה אלא באופן אחר, אבל באותה שנה שלושתם הסתלקו המגיד מקוזניץ בי"ד תשרי, ואז החוזה מלובלין נפל מחלון ביתו והיה חולה ונשאר הרבי מרמינוב לבד בניסיונותיו להביא את הגאולה ואז חלה ואפסו כוחותיו ובי"ח אייר התכונן להסתלקותו, ובאו תלמידיו ובכו לפניו ואמר להם רבם {{ציטוטון| בעת שהתאמצתי בכל כחי להביא את הישועה בביאת המשיח ואתם מצד רחמנותכם לא החזקתם במעשה עבודתי, וכבר חלפה לה השעה וסיים בזה הלשון "עס וועט נאך אונוואקסען   גרינע ווערים מיט קיפערנע פיסקעס ביז משיח וועט קימען" (שכעט יתגדלו תולעים עם פיות של ברזל עד שיזכו לביאת המשיח)<ref>ספר ימות המשיח מונקאטש כל סיפור באריכות מעמוד ל"ג עד ל"ט ו האמרה הנ"ל בפניני תורה וחסידות עמוד 266</ref> ובי"ט אייר ל"ד בעומר הסתלק הרבי מרמינוב ואחר כך בתשעה באב הסתלק החוזה מלובלין.        
בויכוח הידוע בין הצדיקים אם להעדיף את נצחונו של נפוליון או נצחון מדינת רוסיא, סבר הרה"ק מרימנוב כי עדיף שנפוליון ינצח בכך שנפוליון יהיה גוג והצאר של רוסיה יהיה מגוג ותהיה מלחמה ואז תבוא הגאולה, ותלמידו רבי נפתלי מרופשיץ היה בדעתו כמו אדמו"ר הזקן כלומר נגד נפוליון, וביקש מרבו מרמינוב שירחם עליהם וידחה את המלחמה ורבו לא הסכים כי רצה שכבר תבוא הגאולה. באותה שנה ביקש הרבי מרמינוב במוסף של יום הכיפורים מתלמידו רבי נפתלי מרופשיץ שהיה השליח ציבור שיתפלל להצלחת נפוליון ותלמידו לא הסכים, ועשה הפוך ובמקום ורבו הקפיד עליו ואז רבי נפתלי נסע לחוזה מלובלין לשכנעו, לדעתו והחוזה אמר שאינו מתערב אבל הצליח לשכנע את המגיד מקוזניץ להיות נגד נפוליון - כדעת אדמו"ר הזקן. אחר כך בשנת תקע"ה ניסו שלשת הצדיקים הנ"ל להביא את הגאולה לא במלחמה אלא באופן אחר, אבל באותה שנה שלושתם הסתלקו המגיד מקוזניץ בי"ד תשרי, ואז החוזה מלובלין נפל מחלון ביתו והיה חולה ונשאר הרבי מרמינוב לבד בניסיונותיו להביא את הגאולה ואז חלה ואפסו כוחותיו ובי"ח אייר התכונן להסתלקותו, ובאו תלמידיו ובכו לפניו ואמר להם רבם {{ציטוטון| בעת שהתאמצתי בכל כחי להביא את הישועה בביאת המשיח ואתם מצד רחמנותכם לא החזקתם במעשה עבודתי, וכבר חלפה לה השעה וסיים בזה הלשון "עס וועט נאך אונוואקסען גרינע ווערים מיט קיפערנע פיסקעס ביז משיח וועט קימען" (שכעט יתגדלו תולעים עם פיות של ברזל עד שיזכו לביאת המשיח.)}}{{הערה|ספר ימות המשיח מונקאטש כל סיפור באריכות מעמוד ל"ג עד ל"ט ו האמרה הנ"ל בפניני תורה וחסידות עמוד 266}} ובי"ט אייר ל"ד בעומר הסתלק הרבי מרמינוב ואחר כך בתשעה באב הסתלק החוזה מלובלין.  


{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:אדמו"רים]]
[[קטגוריה:אדמו"רים]]
משתמש אלמוני

תפריט ניווט