1,023
עריכות
(הוספה אודות הפולמוס בדבר תאריך הסתלקותו) |
|||
שורה 50: | שורה 50: | ||
[[אדמו"ר הזקן]] אמר, שהבעש"ט חיבב ביותר את היהודים הפשוטים. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר, שהבעל שם טוב היה מסודר מאוד. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר שאין לשער את האהבת ישראל של הבעל שם טוב. | [[אדמו"ר הזקן]] אמר, שהבעש"ט חיבב ביותר את היהודים הפשוטים. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר, שהבעל שם טוב היה מסודר מאוד. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר שאין לשער את האהבת ישראל של הבעל שם טוב. | ||
==תורתו== | |||
תורתו של הבעש"ט לא נרשמה על ידו. דברי התורה מובאים בשמו בספרי תלמידיו. אפילו צוואתו המפורסמת שנדפסה בשם [[צוואת הריב"ש]]" לא נכתבה על ידו, אלא על ידי תלמידו - רבי ישעיה מיאנוב. התוכן בספר זה אמיתי, אולם אין זו לשון הבעש"ט. עיקר תורתו של הבעש"ט ודעותיו הובאו בספרי תלמידו המובהק - רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה, אולם גם בספרי תלמידיו האחרים ונכדיו. לאחר מכן, רוכזו התורות שבספרים אלה לספר אחד: "[[כתר שם טוב]]". בדורות האחרונים כונסו התורות האלה ומוינו לפי נושאים בספר "בעל שם טוב" ב-2 כרכים גדולים. | |||
בדורות האחרונים התגלו כתבי "[[הגניזה החרסונית]]" ובה כתבי יד רבים של הבעל שם טוב. | |||
==הסתלקותו== | ==הסתלקותו== | ||
בספר [[שבחי הבעש"ט]] מתואר | ===תיאור הסתלקותו=== | ||
בספר [[שבחי הבעש"ט]] מתואר: בימי הפסח של שנת [[תק"כ]] חלה הבעש"ט בקיבתו. הוא נעשה כחוש וקולו כמעט שלא נשמע. | |||
בליל חג השבועות התאספו כל בני החבורה. הבעש"ט אמר לפניהם תורה. בבקר שלח לקרוא לאנשי ה"חברא קדישא" והורה להם כיצד יתעסקו בקבורתו. לאחר מכן התחזק מעט והתפלל בעצמו לפני התיבה בביתו. לאחר התפילה, יצא תלמידו רבי נחמן מהורודנקא, כדי לשפוך תפילה על שלום רבו. אמר הבעש"ט: לחינם הוא מרעיש בתפילה. אם היה יכול להכנס באותו פתח שבו הייתי נכנס אנכי, היה פועל. לאחר מכן שמעוהו מלחש: "אני מוחל לך אותן שתי שעות. אל תענה אותי!". משבאו בני העיר לברכו בברכת החג, אמר לפניהם דברי תורה. אחר שוב אמר דברי תורה לתלמידיו המקורבים "על עמוד שעולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליון". אחר נפרד מבני העיר באומרו: "עד כאן גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו אתי חסד". | בליל חג השבועות התאספו כל בני החבורה. הבעש"ט אמר לפניהם תורה. בבקר שלח לקרוא לאנשי ה"חברא קדישא" והורה להם כיצד יתעסקו בקבורתו. לאחר מכן התחזק מעט והתפלל בעצמו לפני התיבה בביתו. לאחר התפילה, יצא תלמידו רבי נחמן מהורודנקא, כדי לשפוך תפילה על שלום רבו. אמר הבעש"ט: לחינם הוא מרעיש בתפילה. אם היה יכול להכנס באותו פתח שבו הייתי נכנס אנכי, היה פועל. לאחר מכן שמעוהו מלחש: "אני מוחל לך אותן שתי שעות. אל תענה אותי!". משבאו בני העיר לברכו בברכת החג, אמר לפניהם דברי תורה. אחר שוב אמר דברי תורה לתלמידיו המקורבים "על עמוד שעולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליון". אחר נפרד מבני העיר באומרו: "עד כאן גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו אתי חסד". | ||
שורה 60: | שורה 66: | ||
ב[[ו' סיון תק"כ]] - יום רביעי ראשון ל[[חג השבועות]], כשהוא בן ששים ואחת שנה, שמונה חדשים ושמונה עשרה יום נסתלק הבעש"ט לבית עולמו. ומנוחתו כבוד במז'יבוז'. | ב[[ו' סיון תק"כ]] - יום רביעי ראשון ל[[חג השבועות]], כשהוא בן ששים ואחת שנה, שמונה חדשים ושמונה עשרה יום נסתלק הבעש"ט לבית עולמו. ומנוחתו כבוד במז'יבוז'. | ||
===ביום הרביעי נטלו המאורות=== | |||
ביום רביעי כ' בכסלו תקנ"ט, אמר על כך [[אדמו"ר הזקן]], שהיה נכדו הרוחני: "ביום הרביעי נ'''ט'''לו המאורות", כלומר - שביום הרביעי נלקחו ונסתלקו המאורות. | ביום רביעי כ' בכסלו תקנ"ט, אמר על כך [[אדמו"ר הזקן]], שהיה נכדו הרוחני: "ביום הרביעי נ'''ט'''לו המאורות", כלומר - שביום הרביעי נלקחו ונסתלקו המאורות. | ||
===תאריך הסתלקותו=== | |||
בדורות האחרונים התעורר פולמוס בנוגע ליום המדויק בו הסתלק הבעש"ט - האם ביום הראשון של חג השבועות (ו' סיון) או ביום השני של חג השבועות (ז' סיון). | |||
בספר "[[שמועות וסיפורים]]" מובא הסיפור, כי בשנה אחת בחג השבועות התארח [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ודיברו ביניהם אודות הסתלקות הבעל שם טוב, ור' לוי יצחק הזכיר אודות הדעה כי הבעל שם טוב הסתלק בז' סיון. | |||
ויאמר אדמו"ר הרש"ב בפסקנות, כי הבעש"ט הסתלק בו' סיון, ודוד המלך הסתלק בז' סיון. | |||
וישאל ר' לוי יצחק, אם כן יום הקבורה של הבעש"ט היה ביום טוב, ובקבורתו יכלו להתעסק רק הגויים! והאם אכן ראוי כי בקבורת גופו הקדוש יתעסקו אינם יהודים?! | |||
ויענהו אדמו"ר הרש"ב, כי גופו הקדוש של הבעש"ט לא היה צריך התעסקות כלל וכלל... | |||
ואכן, בספר "[[היום יום]]" בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועות, נכתב: "הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה"ש תק"ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש". | |||
==צאצאיו== | |||
הבעש"ט השאיר אחריו בן אחד - [[רבי צבי]] ואת בתו [[הרבנית אדל]]. | הבעש"ט השאיר אחריו בן אחד - [[רבי צבי]] ואת בתו [[הרבנית אדל]]. | ||
{{סדרה|הקודם=-|הבא=[[המגיד ממזריטש]]}} | {{סדרה|הקודם=-|הבא=[[המגיד ממזריטש]]}} |
עריכות