6,031
עריכות
אליעזר ננס: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תקופת מאסרו
| שורה 33: | שורה 33: | ||
הוא נשלח למאסר בשנת תרצ"ו, בהיותו בגיל 40, וחזר מ[[סיביר]] בשנת [[תשט"ו]] בהיותו בן 60. | הוא נשלח למאסר בשנת תרצ"ו, בהיותו בגיל 40, וחזר מ[[סיביר]] בשנת [[תשט"ו]] בהיותו בן 60. | ||
==סיפור לדוגמא== | |||
סיפור על ר' לייזר ננס במחנה עבודה בסיביר: | |||
שבת במגדל השמירה | |||
בליל שישי , ערב השבת הראשונה של ר' לייזר וחברו שמואל במחנה, שכבו הם על דרגשי העץ בצריף וחשבו בדאגה על יום השבת המתקרב, כיצד יצליחו לשמור עליו בלי לחללו. | |||
לבסוף החליטו לשלוח בקשה לנצ'לניק (הממונה). במכתב כתבו הם שהינם יהודים המקפידים על שמירת שבת, וביקשו שבמקום לעבוד יכניסו אותם לצינוק למשך כל השבת. אך בקשתם נדחתה. "כאן במחנה עובדים בלי מנוחה, ואין זה משנה האם שבת או לא". | |||
בשבת בבוקר נשארו ר' לייזר וחברו בצריף. כאשר נכנס האחראי ומצא אותם, התחיל לקללם על כך שלא אמרו מראש שהם מרגישים לא טוב. הוא החליט לקחת אותם לעבודה קלה יותר. ר' לייזר וחברו הסבירו לו שהם מרגישים טוב, אך כיוון שהיום שבת ואסור לעבוד, החליטו להשאר בצריף. האחראי שמע את דבריהם ובצער אמר כי אין לו ברירה אלא להביאם לנצ'לניק שהוא יחליט מה לעשות איתם. | |||
כאשר הובאו למשרדי ההנהלה שם ישבו הנצלניק ומספר קצינים, הסתכלו הם עליהם כעל יצורים מהירח. הנצ'לניק התחיל לדבר דברים קשים על כך שאין הם יכולים לעשות כרצונם החופשי, ועצם מעשה זה יכול להביא עליהם עונש מוות. לאחר מכן הוסיף שכיוון שהוא במצב רוח טוב היום הוא לא יענישם אלא ישלח אותם לבריגדה שלהם (קבוצת העבודה). | |||
ר' לייזר לא הסכים לכך. הוא הודה לנצ'לניק על טוב ליבו, אך הבהיר לו שהם לא מחפשים עבודות קלות וכי בקשתם היחידה היא לא לעבוד בשבת. דבריו של ר' לייזר הכעיסו מאוד את הנצ'לניק והוא יצא מהחדר. אחרי דקות אחדות הגיעו שני חיילים שלקחו אותם לבריגדה שלהם. | |||
אך גם שם עמדו ר' לייזר וחברו שמואל בתוקף על כך שהיום שבת והם לא מוכנים לחללה. | |||
מנהל העבודה כעס מאוד וציוה על נציגו היהודי להפשיט את ר' לייזר וחבירו שמואל מבגדיהם, לתלות על צווארם שלט שעליו כתוב "סובוטא"-שבת, וכך להעמידם בקור המקפיא ערומים בראש המגדל. | |||
מזג האויר היה קר מאוד, קפוא. אפילו השומרים שהיו לבושים היטב עם מעילים בעלי בטנה עבה, התחלפו כל 3 שעות בגלל הקור הנורא. הבריגדר ניגש מספר פעמים וצעק אליהם: "טפשים! רדו מהמגדל והתחילו לעבוד. הרי עלולים אתם לגווע מכפור!" אך שום דבר לא הזיז אותם. | |||
שני יהודים גיבורים שהחליטו לעמוד בתוקף על יהדותם, עומדים בקור המקפיא ללא בגדים לגופם, והרוח צולפת בהם ללא רחמים. | |||
כך עמדו זמן שהיה נראה כמו נצח, גופם כבר החל לאבד תחושה.. | |||
ופתאום הגיע חייל בריצה ולחש משהו לבריגדר. מיד אסף הוא את כל האסירים ויצאו משם במהירות. לפני שהלך אמר לנם הבריגדר שלא יעיזו לזוז ממקומם עד שיחזור. | |||
לאחר מספר דקות עלה משהו במדרגות המגדל. היה זה הממונה היהודי שהגיע כדי להורידם מהמגדל. בכוחות עצמם לא הצליחו לרדת כיוון שהיו כבר קפואים למחצה. | |||
"נס קרה לכם!" אמר, "לא רחוק מכאן נפרץ סכר מים וכל הבריגדה שלכם הוזעקה כדי לעצור את הזרם. נצלתי את המקרה ובאתי לשחרר אתכם. אם הייתם נשארים כאן עד הערב, לא היה כבר את מי להוריד!" | |||
הוא הביא אותם לחדרו, שם נתן להם תה חם שיתחממו ויחזרו לעצמם, ולאחר מכן שכבו לנוח. השעה הלכה והתאחרה והממונה היהודי הגיע להעירם ולהחזירם שוב לראש המגדל כדי לא לעורר חשד. | |||
שוב עלו ר' לייזר ושמואל ערומים לראש המגדל ועמדו שם במשך זמן שהיה נראה כנצח. | |||
בסופו של היום הגיע הבריגדר. כאשר ראה אותם, פנה אליהם בתדהמה: "האם אתם עדיין חיים? בטוח הייתי שקפאתם כבר מזמן למוות, אי אפשר להפטר מכם!" | |||
==ירושלים== | ==ירושלים== | ||