6,031
עריכות
←תולדות חיים
| שורה 12: | שורה 12: | ||
בצעירותו כתב לרבי ואף נהג לבקש ברכה מהרבי. | בצעירותו כתב לרבי ואף נהג לבקש ברכה מהרבי. | ||
בצעירותו ביקר הרבה המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]] | בצעירותו ביקר הרבה המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]] באותה תקופה למד בישיבת פוניבז', ונמנה עם עשרים הבחורים הראשונים שלה, וגם בזקנתו זכר לטובה את המשפיע, ואף התראיין לרב [[מנחם מענדל קסטל]] לספר עליו. | ||
היה תלמיד של הגאון הרב [[חיים נאה]] שאף מצטט אותו בכבוד גדול<ref>שיעור מקוה (ירושלים תשי"א) עמ' קסח "העירני ע"ז ידידי הב' החו"ב נפלא עדיו לגאון מו"ה דוד צבי הילמן שליט"א" </ref>, ואף כתב לו מכתבי ידידות, אך כשחש שסטה מדרך חסידות חב"ד לדרך המתנגדים, גער בו שאין דרך חסידים לדבר בשבח ובמעלות עצמו. | היה תלמיד של הגאון הרב [[חיים נאה]] שאף מצטט אותו בכבוד גדול<ref>שיעור מקוה (ירושלים תשי"א) עמ' קסח "העירני ע"ז ידידי הב' החו"ב נפלא עדיו לגאון מו"ה דוד צבי הילמן שליט"א" </ref>, ואף כתב לו מכתבי ידידות, אך כשחש שסטה מדרך חסידות חב"ד לדרך המתנגדים, גער בו שאין דרך חסידים לדבר בשבח ובמעלות עצמו. | ||
[[קובץ:מכתב1חייםנאהלהילמן|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הגאון הרב [[חיים נאה] לרב דוד צבי הילמן - חלק א]] | |||
עם השנים התקרב יותר ויותר לחוגי ה[[חזון איש]] ועזב את דרך החסידות ואף נהפך להיות שונא לדרך החסידים. | עם השנים התקרב יותר ויותר לחוגי ה[[חזון איש]] ועזב את דרך החסידות ואף נהפך להיות שונא לדרך החסידים. | ||
הרבי התבטא עליו ועל הרב שלמה ברמן שכואב לו שיהודי שמגיע מגזע חסידים לא | הרבי התבטא עליו ועל הרב שלמה ברמן שכואב לו שיהודי שמגיע מגזע חסידים לא לומדים חסידות, ומסיתים נגדה. | ||
[[קובץ:מכתב2חייםנאהלהילמן|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הגאון הרב [[חיים נאה] לרב דוד צבי הילמן - חלק ב]] | |||
היה בעל כשרונות גדולים ונחשב לחריף ובקי עצום. אך עיקר כוחו וגדולתו של בההדרת כת"י ובענייני גרסאות ומנהגים ולשונות ספרים וכדומה. היה נוהג להגיה מסברא ולהשלים חסרונות שנשמטו מפני הדומות. היינו ששני משפטים סמוכים המסתיימים באותה מילה, המעתיק/מדפיס השמיט בשגגה אחד מהם, בד"כ מפני שהדמיון הטעהו לחשוב במבט ראשון שמשפט אחד שנכפל יש לפניו, וכך דילג עליו הבחור הזעצער הלאה, והרבה הגהה מפני סברתו. | היה בעל כשרונות גדולים ונחשב לחריף ובקי עצום. אך עיקר כוחו וגדולתו של בההדרת כת"י ובענייני גרסאות ומנהגים ולשונות ספרים וכדומה. היה נוהג להגיה מסברא ולהשלים חסרונות שנשמטו מפני הדומות. היינו ששני משפטים סמוכים המסתיימים באותה מילה, המעתיק/מדפיס השמיט בשגגה אחד מהם, בד"כ מפני שהדמיון הטעהו לחשוב במבט ראשון שמשפט אחד שנכפל יש לפניו, וכך דילג עליו הבחור הזעצער הלאה, והרבה הגהה מפני סברתו. | ||