7,240
עריכות
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←הספר ברשת) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אגרותבעלהתניאובני דורוjpg.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר 'אגרות בעל התניא ובני דורו']] | [[קובץ:אגרותבעלהתניאובני דורוjpg.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר 'אגרות בעל התניא ובני דורו']] | ||
הספר '''"אגרות בעל התניא ובני דורו"''', יצא לאור בשנת תשי"ג, על ידי הרב [[דוד צבי הילמן]] | הספר '''"אגרות בעל התניא ובני דורו"''', יצא לאור בשנת תשי"ג, על ידי הרב [[דוד צבי הילמן]]. | ||
הספר | ==מבנה הספר== | ||
בראש ההקדמה של הספר נכתב שהוא מכיל "בספרזה כונסו כל האגרות, התשובות והתעודות, שיש להן שייכות לאדמו"ר הזקן ר'שניאור זלמן מלאדי נ"ע בעל התניא והשולחן-ערוך, בין שנכתבו על ידו ובין שנכתבו ע"י בני דורו אליו או אודותיו. ". והוא ספר הראשון שמלקט את אגרות אדמו"ר הזקן שהגיעו לידיו{{הערה|בתניא נדפסו רק חלק, וחלק מהם לא באופן מלא, לפי החלטת כ"ק אדמו"ר האמצעי.}}. | |||
הספר בנוי בעיקרו ובכללו על הארכיון של הרב ברב"ש{{הערה|שם המשפחה ברב"ש הוא ר"ת בן רבי שניאור.}} נכדו של האדמו"ר ר' [[שמריה נח מבוברויסק]] שהגיע לידי הרב הילמן. | |||
חלק מהדברים שהתכוון להדפיס בחלק שני נדפסו ממקורות שונים בקובץ [[יגדיל תורה]], וחלקם | בספר הילמן מציין כי הספר שיצא הוא רק חלק ראשון, ובשל יוקר הדפוס נבצר ממנו להוציא את חלקו השני, שאמור לכלול עניינים נוספים הקשורים בבעל התניא, ובהם פסקי הלכה שלו וכן השמטות של מספר סימנים בשולחן ערוך הרב. הילמן מביע את תקוותו להוציא את החלק השני "בקרוב", אולם הוא לא יצא מעולם{{הערה|יש שטענו שחסידי חב"ד מנעו ממנו להדפיס זאת{{מקור}}, אך אין יסוד כלל לדבריהם.}}. והרבי ישתדל שידפיס החומר שבידו{{הבהרה|איזה רבי השתדל?}}. | ||
חלק מהדברים שהתכוון להדפיס בחלק שני נדפסו ממקורות שונים בקובץ [[יגדיל תורה]], וחלקם הוא הדפיס בעצמו בקובץ [[ישורון (קובץ)|ישורון]] תחת מדור "אגרות בעל התניא ובני דורו חלק ב". | |||
חלקו האחרון של הספר עוסק ב[[גניזה החרסונית]]. חלק נכבד מספרו ייחד הילמן להפרכת מהימנותם של המסמכים שנמצאו ב[[גניזה החרסונית]], והוא מנסה להוכיח שמסמכים אלו לא יכלו להיכתב על ידי אלו שנטען שכתבו אותם. במהלך השנים הוא אף החליט שלערכתו לשמו של הזייפן : נפתלי צבי (הירשלע) שפירא. טענותיו של הילמן הועלו בפני [[הרבי]], והוא האריך לענות עליהן ולהפריך טענותיו בכמה וכמה מכתבים. | חלקו האחרון של הספר עוסק ב[[גניזה החרסונית]]. חלק נכבד מספרו ייחד הילמן להפרכת מהימנותם של המסמכים שנמצאו ב[[גניזה החרסונית]], והוא מנסה להוכיח שמסמכים אלו לא יכלו להיכתב על ידי אלו שנטען שכתבו אותם. במהלך השנים הוא אף החליט שלערכתו לשמו של הזייפן : נפתלי צבי (הירשלע) שפירא. טענותיו של הילמן הועלו בפני [[הרבי]], והוא האריך לענות עליהן ולהפריך טענותיו בכמה וכמה מכתבים. | ||
שורה 12: | שורה 15: | ||
הספר נדפס שוב בברוקלין בשנת תשנ"ג | הספר נדפס שוב בברוקלין בשנת תשנ"ג | ||
הספר מהווה תשתית לאגרות קודש אדמו"ר הזקן שיצאו בשנים שלאחר מכן, וכל האגרות שבו נדפסו לאחר מכן על ידי הרב [[שלום דובער לוין] עם אגרות נוספות רבות, והערות רבות ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]], כמו שמצויין בשולי הגליון. | הספר מהווה תשתית לאגרות קודש אדמו"ר הזקן שיצאו בשנים שלאחר מכן{{מקור}}, וכל האגרות שבו נדפסו לאחר מכן על ידי הרב [[שלום דובער לוין]] עם אגרות נוספות רבות, והערות רבות ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]], כמו שמצויין בשולי הגליון. | ||
==ביקורת== | |||
{{פסקה חסרה}} | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== |