מילון חסידי:שפיץ חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מאין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


בשנים האחרונות נוסף פירוש נוסף למושג זה: אחד שמחקה את התנהגותו של הרבי בכל דבר, כולל בסגנון הלבוש{{הערה|בעבר היו קוראים לכך "מימוש'ניק".}}.
בשנים האחרונות נוסף פירוש נוסף למושג זה: אחד שמחקה את התנהגותו של הרבי בכל דבר, כולל בסגנון הלבוש{{הערה|בעבר היו קוראים לכך "מימוש'ניק".}}.
==הגדרת המושג==
המושג "שפיץ חב"ד" מתאר צורת התנהגות הדורשת שלימות בכל המעשים לפי הקריקטריונים החסידיים. ולדוגמא: [[הרבי]] פעם הזכיר שב[[ניקולייב]] פתחו בית כנסת חב"די שני שהיה נקרא הבית כנסת של ה"שפיץ חב"ד", מכיוון שארע שהגבאי הפסיק את [[חזרת דא"ח|אמירת המאמר]] שאמרו ב[[רעווא דרעווין (בשבת)|רעווא דרעווין]] מכיוון שהגיע זמן התפילה{{מקור|}}.
המשורר [[אברהם שלונסקי]] (קרוב משפחתו של הרבי), הגדיר את העיר קרמנצ'וג כ{{ציטוטון|עיר חסידית של "שפיץ חב"ד"}}.
בהזדמנות אחרת{{הערה|שיחה לילדי ישראל מכ"ף מנחם אב{{מקור}}.}}, הסביר הרבי: שכמו שבמחט, בכדי לחבר את שני חלקי הבגד - צריך שיהיה לה שפיץ; וכן צריך שיהיה לה חוט מחובר אליה. כך גם בנוגע לקיום המצוות, כמו לדוגמא במצוות ציצית, על ידי זה שיש חור בבגד (שמרמז על גשמיות העולם), שנעשה על ידי המחט, יכול לעבור החוט - ההמשכה של היהדות, התורה והמצוות.
ובכדי לעשות את החור הזה, צריך שיהיה תוקף יהודי, ולא להתפעל מהעולם והסביבה. ועל ידי זה שישנו ה"שפיץ" - התוקף היהודי, יכולים לעשות את העולם ל"בגד" של הקב"ה, בו הוא יכול "להתפאר".


==הנהגת שפיץ חב"ד==
==הנהגת שפיץ חב"ד==
שורה 13: שורה 22:


חסידים שמתנהגים בתור "שפיץ חב"ד" משתדלים להתנהג בכל ענינים כרבם, בספר "[[מעשה מלך]]" קיבצו וליקטו הנהגת הרבי בענינים רבים.
חסידים שמתנהגים בתור "שפיץ חב"ד" משתדלים להתנהג בכל ענינים כרבם, בספר "[[מעשה מלך]]" קיבצו וליקטו הנהגת הרבי בענינים רבים.
==הנקראים בשם "שפיץ חב"ד"==
הרבי סיפר שבניקאלייב - עיר הולדתו וילדותו - הי' ב' בתי כנסיות, חב"ד, ושפיץ חב"ד.
הטעם לפתיחת בית הכנסת הנוסף הוא מפני שפעם בעת אמירת חסידות ברעוא דרעווין התארך אמירת המאמר עד לאחר זמן מעריב, והגבאי דפק ואמר "מעריב", מספר חסידים שלא נחה דעתם ממעשה הגבאי שהפריע לאמירת חסידות פתחו בית כנסת נוסף בשם "שפיץ חב"ד.{{מקור}}
המשורר [[אברהם שלונסקי]] בן משפחתו וידיד נעורים של הרבי, מגדיר את מקום הולדתו: קריוקוב, פרבר של קרמנצ'וג, הוא ערש הולדתו של המשורר שהגדיר את העיר קרמנצ'וג בהגדרה קצרה וקולעת: "עיר חסידית של 'שפיץ' חב"ד".
==מזה שפיץ?==
בשיחה של הרבי מכ' מנחם אב, יום היארצייט של אביו תיאר הרבי לילדים באופן ציורי, מה זה "שפיץ" ואיך אפשר להשתמש בו:
מחט מתחילה עם '''שפיץ''', כדי לחבר במחט שני דברים ביחד, צריך לעשות חור קטן בכל אחד משני הדברים, ובשביל זה המחט צריכה שיהיה לה שפיץ. אבל השפיץ לבד, אם אין למחט חוט שזה הולך על "קו קצר –" על "הקו" שעל פי קבלה, כמדובר כמה פעמים, ובפשטות, זה הולך על כל מצוה, שהיא שליח ו"בגד" של הקב"ה. ובשעה שבא יהודי ומשתמש בתוקף שלו, שזה השפיץ שלו, ועושה חור קטן בגשמיות העולם, ומצד השני של המחט, בו יש חור קטן בו מכניסים את ה"קו קצר", החוט, שזה הולך על ציצית, כמדובר כמה פעמים, 
ורואים גם שבשעה שרואים ציצית, זה מזכיר את כל המצוות, וציצית מתבטאת בזה שהיא חלק מהבגד, ובשעה שמכניסים את הציצית בבגד, שלשם כך צריך לעשות חור קטן בבגד, ובתוכו למשוך את הציצית, שזה "המשכה" של יהדות, ושל תורה, ומצוותיה, 
אבל כדי לעשות את החור יהודי צריך לדעת שאסור לו "להתפעל" משום דבר, כי יכול להיות עולם גדול שקשור עם ענינים לא יהודיים, אבל יהודי אומר, שהיות שהוא ילד של הקב"ה, ושליח של הקב"ה לקשור ולתפור כל דבר ליהדות ועל ידי זה לקב"ה, הוא עושה את שליחותו, ועושה זאת באופן של "יצחק"  - בחיות ובתענוג. 
ואת זה עושה גם מחט שמצד אחד יש לה שפיץ, ובמילא יכולה לחדור ולעשות חור קטן בכל דבר גשמי, והחור הקטן מאפשר אחר כך למשוך דרכו, ע"י המחט, ולהכניס בו ציצית, שזה דוגמה ל "וזכרתם את כל מצוות הוי" ' עניין של מצוה, ואז – נהיה גם ש"מחט" שצריכה טהרה, כי זו "מחט יהודית", במילא היא צריכה להיות במקווה, ואז נהייה לגמרי טהור ב"מקווה ישראל הוי," ' שקושרים אותו עם הקב"ה, 
ואחר כך – הוא לוקח, עם המצווה של הקב"ה וזה נהיה חלק ממנו, וע"י השפיץ שלו, ע"י התוקף שלו, הוא עושה חור קטן בגשמיות העולם בסביבתו, ומושך ומכניס לשם מצווה של יהדות, וזה נהיה "בגד" של הקב"ה, בגד של פאר "להתפאר", כמדובר קודם.


==שלילת ה'שפיץ חב"ד'==
==שלילת ה'שפיץ חב"ד'==

תפריט ניווט