עבודת השם: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 865 בתים ,  26 באפריל 2018
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
עבודת ה' היא מהציוויים הכלליים שבתורה.
עבודת ה' היא מהציוויים הכלליים שבתורה.


כלל גדול בעבודת ה' הוא שהעבודה שבאה בגלל ההבנה ש"קרבת אלקים לי טוב" אינה נקראת בשם עבודת עבד, כי עיקר העבודה היא לקבל עליו עול מלכות שמים שהיא למעלה מטעם ודעת המושג, וכמו שנאמר "שום תשים עליך מלך" וכמאמר רז"ל: "בטל רצונך מפני רצונו", שיהיה לו ביטול רצון וכאילו אין לו רצון אחר כלל רק לקיים מה שמצוה עליו הקב"ה. ובקבלה נקראת עבודה זו: "[[אתכפיא סטרא אחרא]] ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין".
כלל גדול בעבודת ה' הוא שהעבודה שבאה בגלל ההבנה ש"קרבת אלקים לי טוב" אינה נקראת בשם עבודת עבד, כי עיקר העבודה היא לקבל עליו עול מלכות שמים שהיא למעלה מטעם ודעת המושג, וכמו שנאמר "שום תשים עליך מלך" וכמאמר רז"ל: "בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ"{{הערה|[[מסכת אבות]] פרק ב' משנה ד'}} , שיהיה לו [[ביטול]] רצון כאילו אין לו רצון אחר כלל מלבד קיום מצוות הקב"ה. ובקבלה נקראת עבודה זו: "[[אתכפיא סטרא אחרא]] ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין".


בשם עבודה נתכנתה עבודת ה[[קרבנות]], שנקראת בשם עבודה והוא אחד מן העמודים שעליהם העולם עומד.
בשם עבודה נתכנתה עבודת ה[[קרבנות]], שנקראת בשם עבודה והוא אחד מן העמודים שעליהם העולם עומד.
שורה 18: שורה 18:


==עבודה והשכלה==
==עבודה והשכלה==
בחסידות חב"ד קיימות שתי דרכי עבודה מרכזיות:
* '''עבודה''' - כינוי לעבודת ה[[תפילה]] וההתבוננות בתפילה ב[[אחדות ה']] ופרטיה על פי החסידות שלמדו. חסידים שמשקעים בהורדת הדברים לפועל, תוך שימת דגש על כך בתפילה ועבודה על מידותיהם מכונים '''עובדים.'''
*'''השכלה''' - לימוד והעמקה ב[[תורת החסידות]] והחקירה האלוקית בתוך [[מאמר|מאמרי]] ודרושי חסידות חב"ד והבנת הסוגיות ב[[תורת הנסתר]] המופיעות בהן. חסידים המתמקדים בכך מכונים '''משכילים.'''


שתי שיטות עיקריות קיימות ב[[חסידות חב"ד]], שכל [[חסיד]] בוחר לילך באחת מהם.
הדרך האמתית והנכונה היא העבודה, ועל אף שהיא מתממשת רק על ידי הקדמה של השכלה, הרי השכלה לבדה ולכשעצמה אינה מטרה, וכפי שהתבטא על כך [[הצמח צדק]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=מובא על ידי [[הרבי הריי"צ]] בספר השיחות ה'ש"ת עמוד 165|תוכן=מי שעוסק בהשכלה של [[תורת החסידות|חסידות]] בלבד ואינו עוסק ב[[עבודת התפילה]] לפי ערך ואופן ידיעתו בהשכלה של חסידות - הינו עשיר הפורט את עשירותו למטבעות מזוייפות}}
השכלה בפני עצמה פועלת עניינים לא טובים, וכפי שהתבטא על כך [[הרבי הרש"ב]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=משיחתו בשנת [[תרס"ב]]. מובא על ידי [[הרבי הריי"צ]], לקוטי דיבורים חלק ג' עמודים 607-608|תוכן='משכיל' הולך על הראש, 'עובד' על הרגליים}}


השיטה הראשונה מכונה [[עבודה]], והשנייה מכונה [[השכלה]]. בעוד שהחסידים השמים דגש על ההשכלה (המכונים [[משכיל (תורת החסידות)|משכילים]] מתעסקים בעיקר בלימוד והעמקה ב[[תורת החסידות]] וב[[חקירה אלוקית]], הרי שהחסידים השמים דגש על [[עבודה]] (מכונים [[עובד]]ים), מתעסקים בעיקר בהורדת ענייני החסידות לעבודה בפועל, תוך שימת דגש על עניין התפילה.
כשכוונתו היא שה'משכיל' מגיע מנקודת הנחה כזו שכל מטרת החסידות היא ההשכלה שבה - ובמיוחד כשהוא מחדש בה משהוא, ומתוך כך הוא מסיק סברות לא נכונות בחסידות, ומגיע לידי [[גאווה]]. כיוון שכך הוא מכונה "הולך על הראש" - כי "הליכתו" - עבודתו והתקדמותו בעבודת השם היא רק סביב ההשכלה - הראש. [[הרבי הריי"צ]] אף התבטא כי: "העוסק בהשכלה ללא עבודה - הרי הוא מעמיד צלם בהיכל החסידות!"{{מקור}}.


===מעלת העבודה על ההשכלה===
לעומתו ה'עובד', מגיע מנקודת הנחה שמצבו אינו טוב, וכך הוא משתמש בחסידות כמינוף ודרך לשיפור מעשיו והנהגותיו, ולכן לא רק שדרכו הישרה אינה מחדירה בו [[גאווה]] אלא אף מכניסה בו [[ענווה]] ושיפלות, ולכן דרכו הנכונה והיציבה מכונה "הולך על הרגליים"{{הערה|1=[[הרבי הריי"צ]], [[לקוטי דיבורים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=87חלק ג' עמודים 607-608]}}. עם זאת, העבודה אינה פועלת שפלות, שכל עניינה הוא מרמור על המצב הקיים ללא שיפור, אלא פועלת שלאחר שהוא יודע את מצבו האמתי הנחות - הוא [[יגיעה|מתייגע]] על מנת לשפר אותו.  
 
====עובד הולך על הרגליים, משכיל הולך על הראש====
 
בשנת [[תרס"ב]] אמר [[אדמו"ר הרש"ב]]: עובד הולך על הרגליים, משכיל על הראש.
 
פירוש העניין הוא: כאשר עוסקים ב[[השכלה]], יכולים לצמוח סברות שכליות בחסידות, שאינם אמת. בנוסף לכך, עלולים סברות אלו לגרום למשכיל ל[[גאווה]], המכונה "הגבהה של שטות, שהולכים על הראש".
 
ה[[עובד]], עבודתו היא עבודה של [[אמת]], ויותר מזה, עבודתו עצמה פועלת עליו את עניין ה[[ענווה]], ולכן הוא מכונה "[[ענווה]] של אמת, שהולכים על הרגליים".
 
===השכלה בלי עבודה===
 
====דברי רבותינו====
 
רבותינו הק' דיברו רבות על הסכנה הגדולה הטמונה בהשכלה בלי עבודה.
 
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר פעם: העוסק ב[[השכלה]] ללא עבודה, הרי הוא מעמיד צלם בהיכל החסידות.
 
==עובד==
 
ה[[חסיד]] העוסק בעיקר ב[[עבודת ה']] מכונה '''עובד''', בניגוד ל[[משכיל (תורת החסידות)|משכיל]], העוסק בעיקר בלימוד [[תורת החסידות]].
 
===עובד - עניו===
על עובד להיות [[עניו]], ולא [[שפל]], בעוד ששפל עסוק כל הזמן בצער על מעמדו ומצבו, הרי שעניו, למרות שיודע ומכיר במצבו האמיתי, מנסה כל הזמן להתרומם יותר ב[[עבודת ה']], על ידי [[יגיעה]]. זהו עניינו של עובד, להכיר במצבו הרוחני, ועם זאת כל הזמן לנסות להתרומם מעלה מעלה ב[[עבודה]], מתוך [[יגיעה]].
 
==לקריאה נוספת==
 
*[[ליקוטי דיבורים]], חלק ג', עמ' 607 - 610.


==ראו גם==
*[[עבודת התפילה]]
*[[ביטול]]
*[[אתכפיא]]
*[[אתהפכא]]
*[[פנימי]]
*[[חיצון]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:חסידות]]

תפריט ניווט