33,627
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 30: | שורה 30: | ||
כשהגיעה מרת חנה לפולין, רצתה לשוב לרוסיה כדי לעמוד לצד בעלה במאסר, לסייע לשחרורו ולהיות לעזרתו לאחר השחרור. משפחתה התנגדה לכך בתוקף והוחלט לשאול את דעתו של [[אדמו"ר הריי"ץ]] (ששהה ב[[ארה"ב]]). מרת חנה שיגרה ל[[רבי]] מכתב באמצעות נוסע ל[[ניו יורק]]. תשובת הרבי הייתה (התוכן): "וואס דארף זי פארן אאין, אז ער וועט קומען א הער" [=מדוע היא צריכה לנסוע לשם, כאשר הוא זה שיגיע לפה]. המשפחה ראו בזה הבטחה מהרבי שהבעל יצליח לצאת. מאז קיבלה וקיימה על עצמה לצום כל יום שני וחמישי עד שבעלה יחזור{{הערה|פרטי המעשה מופיעים ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1394; ותשורה שמופיע ב"קישורים חיצונים".}}. | כשהגיעה מרת חנה לפולין, רצתה לשוב לרוסיה כדי לעמוד לצד בעלה במאסר, לסייע לשחרורו ולהיות לעזרתו לאחר השחרור. משפחתה התנגדה לכך בתוקף והוחלט לשאול את דעתו של [[אדמו"ר הריי"ץ]] (ששהה ב[[ארה"ב]]). מרת חנה שיגרה ל[[רבי]] מכתב באמצעות נוסע ל[[ניו יורק]]. תשובת הרבי הייתה (התוכן): "וואס דארף זי פארן אאין, אז ער וועט קומען א הער" [=מדוע היא צריכה לנסוע לשם, כאשר הוא זה שיגיע לפה]. המשפחה ראו בזה הבטחה מהרבי שהבעל יצליח לצאת. מאז קיבלה וקיימה על עצמה לצום כל יום שני וחמישי עד שבעלה יחזור{{הערה|פרטי המעשה מופיעים ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1394; ותשורה שמופיע ב"קישורים חיצונים".}}. | ||
שנתיים היה הרב גורביץ' במחנה עבודה, תוך שהוא שומר ב[[מסירות נפש]] על [[יהדות]]ו{{הערה|וכך מתאר הרב גורביץ' ברשימותיו את המאסר: "בימי הפסח הייתי רעב מאוד. כך עבר החג ברעב ובמצוק, ובעיקר העדר השתייה שהציקני מאוד. לא שתיתי, כי המים הובאו לאסירים באותם כלים שהובא בהם המרק. לאחר העברת המרק, לא הקפידו לנקות אותם ובמים נראו פירורים. לפי ידיעתי, היו אלה שרידי קטניות. התאפקתי עד אחרון של פסח, יום השמיני ולא שתיתי. באותו יום פגשתי אחד נושא שני כלים עם מים. היה קשה לי להוסיף ולסבול, ונזכרתי אז את ששמעתי פעם ש[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא באחרון של פסח "ב"ה שנפטרנו מאיסור 'משהו' בפסח" מזה הערכתי כי יכולים להקל בספק כזה. סימנתי לאיש אפוא שייתן לי לשתות ורווח לי".}}. מי שסייעה בידו ושלחה לו חבילות מזון ותפילין, הייתה מרת [[שרה קצנלבויגן]], שאף שיחדה את הפקידים ופעלה רבות למען שחרורו. במהלך המאסר שמר במסירות נפש על הנחת תפילין | שנתיים היה הרב גורביץ' במחנה עבודה, תוך שהוא שומר ב[[מסירות נפש]] על [[יהדות]]ו{{הערה|וכך מתאר הרב גורביץ' ברשימותיו את המאסר: "בימי הפסח הייתי רעב מאוד. כך עבר החג ברעב ובמצוק, ובעיקר העדר השתייה שהציקני מאוד. לא שתיתי, כי המים הובאו לאסירים באותם כלים שהובא בהם המרק. לאחר העברת המרק, לא הקפידו לנקות אותם ובמים נראו פירורים. לפי ידיעתי, היו אלה שרידי קטניות. התאפקתי עד אחרון של פסח, יום השמיני ולא שתיתי. באותו יום פגשתי אחד נושא שני כלים עם מים. היה קשה לי להוסיף ולסבול, ונזכרתי אז את ששמעתי פעם ש[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא באחרון של פסח "ב"ה שנפטרנו מאיסור 'משהו' בפסח" מזה הערכתי כי יכולים להקל בספק כזה. סימנתי לאיש אפוא שייתן לי לשתות ורווח לי".}}. מי שסייעה בידו ושלחה לו חבילות מזון ותפילין, הייתה מרת [[שרה קצנלבויגן]], שאף שיחדה את הפקידים ופעלה רבות למען שחרורו. במהלך המאסר שמר במסירות נפש על הנחת תפילין ועשה תחבולות רבות כדי שלא לחלל את השבת. עמידתו על עקרונותיו ויושרו ונאמנותו לדתו, הרשימו חלק ממפקדי המחנה והם מינו אותו לשומר על המחסנים. בכך לא נזקק לעשות מלאכות עבודה בשבת. | ||
כעבור שנה וחצי שוחרר מהמאסר והועבר לגבול הרוסי, שם הניחו אותו בעיר בריסק שבצד הפולני ואמרו לו "לך לאן שאתה רוצה"{{הערה|1=שבועיים לפני כן חלם הרב גורביץ' שנמצא בחדר עם [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"ץ]] "והנה האחד מתכונן לצאת מהחדר, אמרתי "רבי, איר לאזט מיר איבער?! (=אתם עוזבים אותי?!)" וענה: לא, אני הנני חוזר תכף, וכך היה, הוא תכף חזר וכשנכנס כל החדר הבהיק ונעשה כולו אור ואני אמרתי בקול רם מהתפעלות "רבי העלפט מיר" (=רבי עיזרו לי). ומתוך זה נתעוררתי, והיה לי הרגש שזה רמז והכנה לישועה"}}. הרקע לשחרור היה הסכם בין רוסיה לפולין כי אותם שנאסרו על הברחת הגבול ולא היה להם דרכון רוסי ואף לא פולני – ישוחררו ויעברו לפולין. היה זה הסכם שהתבטל כעבור זמן קצר. את קורותיו במאסר נמנע הרב גרוביץ לפרסם במשך שנים רבות, ורק לאחר עידוד מ[[הרבי]] והבנה שסיפור הדברים מביא תועלת חיובית לדור הצעיר, הסכים לפרסם את פרשת מאסרו (ראו מסגרת) {{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1280}}. | כעבור שנה וחצי שוחרר מהמאסר והועבר לגבול הרוסי, שם הניחו אותו בעיר בריסק שבצד הפולני ואמרו לו "לך לאן שאתה רוצה"{{הערה|1=שבועיים לפני כן חלם הרב גורביץ' שנמצא בחדר עם [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"ץ]] "והנה האחד מתכונן לצאת מהחדר, אמרתי "רבי, איר לאזט מיר איבער?! (=אתם עוזבים אותי?!)" וענה: לא, אני הנני חוזר תכף, וכך היה, הוא תכף חזר וכשנכנס כל החדר הבהיק ונעשה כולו אור ואני אמרתי בקול רם מהתפעלות "רבי העלפט מיר" (=רבי עיזרו לי). ומתוך זה נתעוררתי, והיה לי הרגש שזה רמז והכנה לישועה"}}. הרקע לשחרור היה הסכם בין רוסיה לפולין כי אותם שנאסרו על הברחת הגבול ולא היה להם דרכון רוסי ואף לא פולני – ישוחררו ויעברו לפולין{{הערה|מהלך השחרור היה רצוף ניסים והשגחות פרטיות. ראו קישור ל"תשורה" המופיע ב"קישורים חיצוניים".}}. היה זה הסכם שהתבטל כעבור זמן קצר. את קורותיו במאסר נמנע הרב גרוביץ לפרסם במשך שנים רבות, ורק לאחר עידוד מ[[הרבי]] והבנה שסיפור הדברים מביא תועלת חיובית לדור הצעיר, הסכים לפרסם את פרשת מאסרו (ראו מסגרת) {{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1280}}. | ||
===השליחות בצרפת=== | ===השליחות בצרפת=== | ||
[[קובץ:הרב גורביץ רוקד עם ר' ניסן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ' בריקוד חסידי עם ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]]]] | [[קובץ:הרב גורביץ רוקד עם ר' ניסן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ' בריקוד חסידי עם ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]]]] | ||
[[קובץ:הרב גורביץ'.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב גורביץ' בשיחה עם תלמידי ישיבת [[ברינוא]] ב[[נאות דשא]]]] | [[קובץ:הרב גורביץ'.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב גורביץ' בשיחה עם תלמידי ישיבת [[ברינוא]] ב[[נאות דשא]]]] | ||
הרב גורביץ' הגיע לוורשא ומשם המשיך ל[[לודז']]. בלודז' הפנה אותו אחד מאנ"ש לתמים פייבל גרינר שנתן לו את כתובתו של הרב [[יצחק גולדין]] מפריז. הרב גורביץ' הבריק לרב גולדין מברק בבקשה כי ימסור לרעייתו שהוא בחיים ושנמצא בפולין. בדעתו להשיג מסמכים כדי להגיע לגרמניה ומשם לצרפת. לדברי מרת גורביץ', היא התגוררה במלון | הרב גורביץ' הגיע לוורשא ומשם המשיך ל[[לודז']]. בלודז' הפנה אותו אחד מאנ"ש לתמים פייבל גרינר שנתן לו את כתובתו של הרב [[יצחק גולדין]] מפריז. הרב גורביץ' הבריק לרב גולדין מברק בבקשה כי ימסור לרעייתו שהוא בחיים ושנמצא בפולין. בדעתו להשיג מסמכים כדי להגיע לגרמניה ומשם לצרפת. לדברי מרת גורביץ', היא התגוררה במלון שקיבלו הפליטים מארגון ה[[ג'וינט]] והרב גולדין התגורר קומה אחת מעליה. מידי יום היה הרב גולדין מעודד את רוחה שבעלה ישוב ולמעשה הוא זה שזכה לספר לה את הבשורה הטובה על שחרור בעלה. | ||
ב[[חודש ניסן]] [[תש"ח]] הבריח הרב גורביץ' את הגבול הפולני לצ'כוסלובקיה אל העיר פראג, שם סודר לו דרכון רשמי של פליט. עקב בעיות גיאופוליטיות, נאלץ לנדוד דרך אוסטריה וגרמניה עד שלאחר תלאות הגיע ב[[חודש אדר]] [[תש"ט]], לפריז שבצרפת. שם שוב התאחד עם רעייתו, משפחתו ומשפחתה. בשנים הבאות עסק בהוראה ב[[תלמוד תורה]]. | ב[[חודש ניסן]] [[תש"ח]] הבריח הרב גורביץ' את הגבול הפולני לצ'כוסלובקיה אל העיר פראג, שם סודר לו דרכון רשמי של פליט. עקב בעיות גיאופוליטיות, נאלץ לנדוד דרך אוסטריה וגרמניה עד שלאחר תלאות הגיע ב[[חודש אדר]] [[תש"ט]], לפריז שבצרפת. שם שוב התאחד עם רעייתו, משפחתו ומשפחתה. בשנים הבאות עסק בהוראה ב[[תלמוד תורה]]. | ||
שורה 43: | שורה 43: | ||
בסביבות שנת [[תשי"ג]], מונה, בברכת [[הרבי]], למנהל בית ספר לבנות "[[בית רבקה]]" בעיירה יֶר הסמוכה לפריז. בתפקיד זה שימש במשך למעלה מחמישים שנה. תחילה כיהן כמנהל כללי של מוסדות התיכון והסמינר. בתקופה זו ביסס את רוח המקום והיה הדמות הרוחנית הדומיננטית במוסד. לאחר מכן, עקב התרחבות המוסד, דאג באופן אישי, יחד עם הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] בא כח הרבי לאירופה וצפון אפריקה, לאתר ולמנות מנהלי משנה כאשר הוא מתמקד בניהול בית הספר התיכון. | בסביבות שנת [[תשי"ג]], מונה, בברכת [[הרבי]], למנהל בית ספר לבנות "[[בית רבקה]]" בעיירה יֶר הסמוכה לפריז. בתפקיד זה שימש במשך למעלה מחמישים שנה. תחילה כיהן כמנהל כללי של מוסדות התיכון והסמינר. בתקופה זו ביסס את רוח המקום והיה הדמות הרוחנית הדומיננטית במוסד. לאחר מכן, עקב התרחבות המוסד, דאג באופן אישי, יחד עם הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] בא כח הרבי לאירופה וצפון אפריקה, לאתר ולמנות מנהלי משנה כאשר הוא מתמקד בניהול בית הספר התיכון. | ||
מדי שנה למסע גיוס משאבים עבור "[[בית רבקה]]" בארצות [[אירופה]], [[ארה"ב]] ו[[קנדה]]. במהלך עבודתו קיבל למעלה ממאה [[אגרות קודש]] מהרבי ובהן הוראות והדרכות רבות במגוון נושאי חינוך, כגון: העסקת התלמידות בימי [[ימי החופש|חופשת הקיץ]], סדר הלימוד ב[[תניא]] עם התלמידות המבוגרות, בחירת מקצועות מתאימות ללימוד, הגדלת מספר התלמידות, להמנע ככל האפשר מהוצאת תלמידה מהמוסד גם במצב קיצוני, בחירת מחנכים מתאימים, ועוד. חלק מהמכתבים ששלח הרבי לרב גורביץ' הודפסו בסדרת [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]. | |||
אלפי תלמידות קיבלו את [[חינוך|חינוכן]] אצל הרב גורביץ'. לא מעטות היו ילידות [[מרוקו]] שעלו לצרפת ללא הוריהם, והרב גורביץ' היה זה שדאג לכל מחוסרם, ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]. היו כאלו שהוא אף חיתן ודאג לכיסוי הוצאות [[חתונה|חתונתן]]. מגוריו של הרב גורביץ' היו בכל השנים בתוך מתחם בית רבקה וביתו היה פתוח לכל מי שהייתה צריכה דבר מה או להתייעץ. | אלפי תלמידות קיבלו את [[חינוך|חינוכן]] אצל הרב גורביץ'. לא מעטות היו ילידות [[מרוקו]] שעלו לצרפת ללא הוריהם, והרב גורביץ' היה זה שדאג לכל מחוסרם, ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]. היו כאלו שהוא אף חיתן ודאג לכיסוי הוצאות [[חתונה|חתונתן]]. מגוריו של הרב גורביץ' היו בכל השנים בתוך מתחם בית רבקה וביתו היה פתוח לכל מי שהייתה צריכה דבר מה או להתייעץ. | ||
שורה 52: | שורה 52: | ||
[[קובץ:יששכר דב גורביץ.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גורביץ' לעת זקנתו]] | [[קובץ:יששכר דב גורביץ.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גורביץ' לעת זקנתו]] | ||
לקראת חג הפסח הגיע לביקור בעיר ליאון שב[[צרפת]], שם מכהנים שנים מבניו בשליחות. ביום ראשון של [[חג הפסח]], [[ט"ו ניסן]] [[תשס"ח]] התמוטט ב[[מקוה]] ונפטר, והוא בן תשעים | לקראת חג הפסח הגיע לביקור בעיר ליאון שב[[צרפת]], שם מכהנים שנים מבניו בשליחות. ביום ראשון של [[חג הפסח]], [[ט"ו ניסן]] [[תשס"ח]] התמוטט ב[[מקוה]] ונפטר, והוא בן תשעים ושלוש שנים. הובא למנוחות בהר הזיתים בירושלים, לצד רעייתו. | ||
משפחתו ומכריו מספרים על אישיות שבלטו בה התכונות של ניצול כל רגע החל מהשכם לפנות בוקר עד מאוחר בלילה. רגע פנוי ממלאכת הקודש ב[[בית רבקה]], הוקדש ללימוד תורה בהתמדה או לפעילות עם מקורבים. מדי ערב היתה לו קביעות ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] בעיירה הסמוכה [[ברינוא]], ב[[גמרא]] ו[[שולחן ערוך]]. חי בפשטות ובצניעות. התמסר לעזרה למען הזולת, והקפיד לדבר אך טוב על כל אדם. היה ידוע כאיש אמת ישר וישיר, שגם הקפיד לרשום בפינקס מיוחד שנשא עימו כל פרוטה ממש שהשתמש בה וחשש כי היא מקופת המוסד. הרבה לעסוק בהשכנת שלום בין איש לאשתו ובקרב אנ"ש. הקפדתו על [[תפילה]] בציבור היתה מופלגת, ובשבתות וחגים צעד כמה קילומטרים לעיירה הסמוכה [[ברינוא]] בכל מזג אויר שיהיה כדי להתפלל במנין. היה [[מקושר]] לרבי בכל נימי נפשו והתמסר בכל לב לענייניו, ביניהם גם לעידוד הציפיה ל[[גאולה]] ו[[משיח]]. | משפחתו ומכריו מספרים על אישיות שבלטו בה התכונות של ניצול כל רגע החל מהשכם לפנות בוקר עד מאוחר בלילה. רגע פנוי ממלאכת הקודש ב[[בית רבקה]], הוקדש ללימוד תורה בהתמדה או לפעילות עם מקורבים. מדי ערב היתה לו קביעות ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] בעיירה הסמוכה [[ברינוא]], ב[[גמרא]] ו[[שולחן ערוך]]. חי בפשטות ובצניעות. התמסר לעזרה למען הזולת, והקפיד לדבר אך טוב על כל אדם. היה ידוע כאיש אמת ישר וישיר, שגם הקפיד לרשום בפינקס מיוחד שנשא עימו כל פרוטה ממש שהשתמש בה וחשש כי היא מקופת המוסד. הרבה לעסוק בהשכנת שלום בין איש לאשתו ובקרב אנ"ש. הקפדתו על [[תפילה]] בציבור היתה מופלגת, ובשבתות וחגים צעד כמה קילומטרים לעיירה הסמוכה [[ברינוא]] בכל מזג אויר שיהיה כדי להתפלל במנין. היה [[מקושר]] לרבי בכל נימי נפשו והתמסר בכל לב לענייניו, ביניהם גם לעידוד הציפיה ל[[גאולה]] ו[[משיח]]. |