33,627
עריכות
יששכר דב גורביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הרחבה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב גורביץ'.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב גורביץ בשיחה עם תלמידיו]] | [[קובץ:הרב גורביץ'.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב גורביץ בשיחה עם תלמידיו]] | ||
הרב '''יששכר דב הלוי | הרב '''יששכר דב גורביץ''' (שמו המלא '''יששכר דוב (בערל) הלוי הורביץ''' או '''גורביטש''') ([[תרע"ה]]-[[תשס"ח]]) היה מנהל מוסד החינוך הגבוה לנערות '[[בית רבקה פריז|בית רבקה]]' ב[[פריז]], ו[[משפיע]] בישיבת חב"ד המקומית. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב יששכר דב גורביץ נולד בשנת [[תרע"ה]] בעיר [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]], לאביו הרב [[שלום גורביץ]] | הרב יששכר דב גורביץ נולד בשנת [[תרע"ה]] בעיר [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]], לאביו הרב [[שלום גורביץ]], חסיד [[קאפוסט]] ומצאצאי השל"ה, שהיה מלמד שהכין את התלמידים לקראת המעבר ל[[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש]]. בבחרותו נשלח הרב גורביץ' ללמוד בישיבת תומכי תמימים, שהתקיימה אז במחתרת ונדדה ממקום למקום. במשך עשר שנים למד ונדד בסניפים שונים, כאשר בשנת תר"צ (בערך), באחד הנדודים, למד אצל הרב [[שלמה יוסף זווין]] שכיהן כרב העיירה ולימד במקביל בסניף תומכי תמימים המחתרתי שבעירו. | ||
הרב גורביץ הצטיין בלימודי הנגלה והחסידות ואף בהנהגתו החסידית. עדות לכך נמצא בדו"ח ששלחה הנהלת הישיבה בשנת תרצ"ב אל אדמו"ר הריי"ץ (ששהה באותה עת בפולין), בה מופיעה הערכה קצרה של הנהלת הישיבה על כל תלמיד. ליד שמו של התמים גורביץ מופיעה מילה אחת: "יקר"{{הערה|צילום הדו"ח מופיע בספר "[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]"}}. | הרב גורביץ הצטיין בלימודי הנגלה והחסידות ואף בהנהגתו החסידית. עדות לכך נמצא בדו"ח ששלחה הנהלת הישיבה בשנת תרצ"ב אל אדמו"ר הריי"ץ (ששהה באותה עת בפולין), בה מופיעה הערכה קצרה של הנהלת הישיבה על כל תלמיד. ליד שמו של התמים גורביץ מופיעה מילה אחת: "יקר"{{הערה|צילום הדו"ח מופיע בספר "[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]"}}. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
בשנות מלחמת העולם השניה גויס לצבא האדום, שם שירת בחזית, נפצע בקרבות ורק בנס נשאר בחיים. לאחר תום המלחמה קבעו הרשויות כי הוא חייב לשרת שנתיים נוספים. בהשתדלותם של בני משפחת רסקין הצליח להשיג מסמכים שפטרו אותו מחובה זו. לאחר השירות הצבאי, בשנת [[תש"ה]], עבר הרב גורביץ' ל[[סמרקנד]], שם שהו חסידים רבים. | בשנות מלחמת העולם השניה גויס לצבא האדום, שם שירת בחזית, נפצע בקרבות ורק בנס נשאר בחיים. לאחר תום המלחמה קבעו הרשויות כי הוא חייב לשרת שנתיים נוספים. בהשתדלותם של בני משפחת רסקין הצליח להשיג מסמכים שפטרו אותו מחובה זו. לאחר השירות הצבאי, בשנת [[תש"ה]], עבר הרב גורביץ' ל[[סמרקנד]], שם שהו חסידים רבים. | ||
ביום [[ט"ו במנחם אב]] שנת[[ תש"ו]] | ביום [[ט"ו במנחם אב]] שנת[[ תש"ו]] (בהיותו בן 28), נשא במסרמקנד את רעייתו, מרת חנה לבית פויזנר. מיד לאחר החתונה עברו בני הזוג לעיר לבוב על מנת להבריח את הגבול ולצאת מרוסיה, במסגרת הסכם החזרת פליטים בין רוסיה לפולין (העשאלונים). הוועד שארגן את הדרכונים הפולנים, הצליח לסדר רק עבור אשתו ואילו עבורו הובטח שיקבל תוך כדי נסיעה. באותה רכבת בוצעה בדיקת דרכונים מיד עם הכניסה לרכבת ור' יששכר שהיה ללא מסמכים הואשם בניסיון בריחה מרוסיה. בכך, נאלץ להיפרד מאשתו זמן קצר לאחר החתונה. החסידים ששהו ברכבת – ר' שמריהו ששונקין, ר' בצלאל וילשאנסקי, ר' זלמן שמעון דבורקין – רצו לסדר על המקום גט על תנאי, מחשש שהזוג הטרי מעולם לא ייפגש שוב. למעשה, עקב לחץ הזמן לא בוצע הדבר והכלה הטרייה המשיכה לפולין בעוד בעלה הולך לרצות עונש מאסר שסופו לא ידוע. כשהגיעה מרת חנה לפולין, שיגרה שאלה לאדמו"ר הריי"ץ ששהה בארצה"ב: האם לחזור לרוסיה, כפי רצונה, כדי לאתר את בעלה? התשובה שקיבלה: "יותר מתאים שהוא יבוא אליה מאשר שהיא תבוא אליו". | ||
שנתיים היה ר' יששכר במחנה עבודה, תוך שהוא שומר על יהדותו {{הערה|וכך מתאר ר' יששכר ברשימותיו את המאסר: "בימי הפסח הייתי רעב מאוד. כך עבר החג ברעב ובמצוק, ובעיקר העדר השתייה שהציקני מאוד. לא שתיתי, כי המים הובאו לאסירים באותם כלים שהובא בהם המרק. לאחר העברת המרק, לא הקפידו לנקות אותם ובמים נראו פירורים. לפי ידיעתי, היו אלה שרידי קטניות. התאפקתי עד אחרון של פסח, יום השמיני ולא שתיתי. באותו יום פגשתי אחד נושא שני כלים עם מים. היה קשה לי להוסיף ולסבול, וחשבתי שבאחרון של פסח יכולים להקל בספק כזה. ביקשתי אפוא שייתן לי לשתות ורווח לי".}}. כעבור שנתיים שוחרר מהמאסר והועבר לגבול הרוסי, שם הניחו אותו בצד הפולני ואמרו לו לך לאן שאתה רוצה{{הערה|1=שבועיים לפני כן חלם ר' יששכר שנמצא בחדר עם אדמו"ר הרש"ב ובנו אדמו"ר הריי"ץ והוא מבקש "רבי העלפט מיר" (=רבי עיזרו לי)}}. הרקע לשחרור היה הסכם בין רוסיה לפולין שאותם שנאסרו על הברחת הגבול שאין להם לא דרכון רוסי ולא פולני – ישוחררו ויעברו לפולין. היה זה הסכם ללא הרבה הגיון שהתבטל כעבור זמן קצר. | שנתיים היה ר' יששכר במחנה עבודה, תוך שהוא שומר על יהדותו {{הערה|וכך מתאר ר' יששכר ברשימותיו את המאסר: "בימי הפסח הייתי רעב מאוד. כך עבר החג ברעב ובמצוק, ובעיקר העדר השתייה שהציקני מאוד. לא שתיתי, כי המים הובאו לאסירים באותם כלים שהובא בהם המרק. לאחר העברת המרק, לא הקפידו לנקות אותם ובמים נראו פירורים. לפי ידיעתי, היו אלה שרידי קטניות. התאפקתי עד אחרון של פסח, יום השמיני ולא שתיתי. באותו יום פגשתי אחד נושא שני כלים עם מים. היה קשה לי להוסיף ולסבול, וחשבתי שבאחרון של פסח יכולים להקל בספק כזה. ביקשתי אפוא שייתן לי לשתות ורווח לי".}}. כעבור שנתיים שוחרר מהמאסר והועבר לגבול הרוסי, שם הניחו אותו בצד הפולני ואמרו לו לך לאן שאתה רוצה{{הערה|1=שבועיים לפני כן חלם ר' יששכר שנמצא בחדר עם אדמו"ר הרש"ב ובנו אדמו"ר הריי"ץ והוא מבקש "רבי העלפט מיר" (=רבי עיזרו לי)}}. הרקע לשחרור היה הסכם בין רוסיה לפולין שאותם שנאסרו על הברחת הגבול שאין להם לא דרכון רוסי ולא פולני – ישוחררו ויעברו לפולין. היה זה הסכם ללא הרבה הגיון שהתבטל כעבור זמן קצר. | ||