מכונית: הבדלים בין גרסאות בדף

בכמה מקהילות הספרדים נהוג שבכל פעם בה נוסעים עם הרכב נסיעה משמעותית מחוץ לעיר, מברכים ברכת הגומל, משום הדין שהדרכים בחזקת סכנה.

היוצא מחוץ לעיר למרחק של פרסה,{{הערה|3.840 ק"מ, 2.385 מיל.}} בדרך שאינה מיושבת, עליו לומר את נוסח "תפילת הדרך" בשם ומלכות. ולכתחילא יאמרו בפרסה הראשונה.

הנוהג ברכבו אסור לו להתפלל תוך כדי נהיגה, ואף אם יפספס זמן תפילה מפני שנהג חייב להיות מרוכז בנהיגה שלא יבוא ח"ו לסכנת נפשות{{הערה|בשם הגרש"ז אויערבאך, פסקי תשובות לסימן צ"ד סעיף ח'.}}.

בשנת [[תנש"א]] התריע [[הרבי]] על הפירצה בה בת ואשה נוסעים עם נהג גבר במונית (טעקסי) בה עוברים לפעמים על איסור ד[[אורייתא]] של יחוד. שהרי בשעה שהמונית עוברת במקומות שוממים שאין שם אנשים, נחשבת שהיית הגבר והאשה במונית לאיסור יחוד, הכרוך בעונש חמור.

גדולי הפוסקים מתייחסים לנושא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=919&hilite=cf615a7c-739e-473b-88cf-28138fa81446&st=%u05d9%u05d7%u05d5%u05d3&pgnum=148 שו"ת אגרות משה חלק ה' סימן פ"ב]}} וקובעים כי אם נוסעים במקום שאין עוברים בו רבים, עוברים על איסור יחוד. לא זאת בלבד, אלא פוסקים אלו קובעים כי יש להחמיר גם בדרך שעוברים בה רבים, אם הוא באופן שקשה לראות מבעד לחלון את הנעשה במונית. בשעת הדחק יש להקל באופן האחרון, אך אין שום היתר לנסוע עם נהג מונית גבר במקומות מרוחקים מישוב בני אדם.