545
עריכות
שורה 28: | שורה 28: | ||
{{ציטוטון|כאשר אומרים "אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים אי וו אגניע מי ניע סגארים", היינו - הן במים לא ניטבע והן באש לא נישרף, אין הכוונה לענין כפשוטו חס ושלום, כיוון שעניינים אלו כבר נעשו גם עבורנו על ידי היחידי סגולה ואנשי הסגולה ודור הסגולה, הן בדורנו והן בדורות שלפני זה, ולנו לא נותרו אלא הבירורים האחרונים, עד לנקודת העניינים כפי שהם בעבודה הרוחנית, שבזה יש לוודא ולהבטיח ש"במים לא ניטבע ובאש לא נישרף". "וכללות הענין הוא - של"[[רצוא]]" יהיה "[[שוב]]", ול"שוב" יהיה "רצוא"}}. | {{ציטוטון|כאשר אומרים "אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים אי וו אגניע מי ניע סגארים", היינו - הן במים לא ניטבע והן באש לא נישרף, אין הכוונה לענין כפשוטו חס ושלום, כיוון שעניינים אלו כבר נעשו גם עבורנו על ידי היחידי סגולה ואנשי הסגולה ודור הסגולה, הן בדורנו והן בדורות שלפני זה, ולנו לא נותרו אלא הבירורים האחרונים, עד לנקודת העניינים כפי שהם בעבודה הרוחנית, שבזה יש לוודא ולהבטיח ש"במים לא ניטבע ובאש לא נישרף". "וכללות הענין הוא - של"[[רצוא]]" יהיה "[[שוב]]", ול"שוב" יהיה "רצוא"}}. | ||
{{ציטוטון|ובפרטיות יותר: "[[מים]]" {{מונחון|קאי| | {{ציטוטון|ובפרטיות יותר: "[[מים]]" {{מונחון|קאי|עומד}} על ענין ה[[תורה]], "אין [[מים]] אלא תורה", ויהודי שחלקו בתורה ויש לו חשק בלימוד התורה, ויתירה מזו שמצליח בלימוד התורה, יכול לחשוב שעליו "להיטבע" שם, ולשאר {{מונחון|כל העניינים|הגשמיים}} לא תהיה שייכות כלל. וכדי לשלול סברא זו מבטיחים ל{{ה|קב"ה}}, ומתוך שירה וזמרה - "אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים", היינו שאף על פי שה"מים" דתורה הם [[מים]] טובים ומתוקים וכו', בכל זאת לא "ניטבע" בהם}}. | ||
{{ציטוטון|ובסגנון ד[[נגלה]] דתורה, לשון ה[[גמרא]] ב[[מסכת יבמות]] - "כל האומר אין לי אלא תורה, אזי חס ושלום - "אפילו תורה אין לו", כי אם כל רצונו הוא "לטבוע" במים של תורה, אזי "אפילו תורה אין לו", אלא צריך להיות "תורה ו[[גמילות חסדים]]"}}. | {{ציטוטון|ובסגנון ד[[נגלה]] דתורה, לשון ה[[גמרא]] ב[[מסכת יבמות]] - "כל האומר אין לי אלא תורה, אזי חס ושלום - "אפילו תורה אין לו", כי אם כל רצונו הוא "לטבוע" במים של תורה, אזי "אפילו תורה אין לו", אלא צריך להיות "תורה ו[[גמילות חסדים]]"}}. |
עריכות