חסידות סלונים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
לאחר [[השואה]] התלכדו חסידי סלונים בארץ ישראל והכתירו כרבם את רבי מרדכי חיים קסטלניץ מסלונים אשר כונה "רבי מוטל דיין". הוא סירב לשמש כאדמו"ר אך בפועל הנהיג את העדה עד לפטירתו ב[[י"ב בטבת]] ה'[[תשי"ד]]. | לאחר [[השואה]] התלכדו חסידי סלונים בארץ ישראל והכתירו כרבם את רבי מרדכי חיים קסטלניץ מסלונים אשר כונה "רבי מוטל דיין". הוא סירב לשמש כאדמו"ר אך בפועל הנהיג את העדה עד לפטירתו ב[[י"ב בטבת]] ה'[[תשי"ד]]. | ||
לאחר פטירתו בחרו החסידים לאדמו"ר את רבי [[אברהם וינברג]] השלישי, בנו של רבי נח וינברג (שהיה אחיו של האדמו"ר רבי שמואל) ונינו של מייסד השושלת. הוא כיהן כאדמו"ר 27 שנים, בהן שיקם את החסידות. היה מבוני החינוך ה[[חרדים|חרדי]] בארץ ישראל ושימש כחבר [[מועצת גדולי התורה]]. | לאחר פטירתו בחרו החסידים לאדמו"ר את רבי [[אברהם וינברג]] השלישי (ה"ברכת אברהם"), בנו של רבי נח וינברג (שהיה אחיו של האדמו"ר רבי שמואל) ונינו של מייסד השושלת. הוא כיהן כאדמו"ר 27 שנים, בהן שיקם את החסידות. היה מבוני החינוך ה[[חרדים|חרדי]] בארץ ישראל ושימש כחבר [[מועצת גדולי התורה]]. | ||
לאחר פטירתו מונה חתנו [[רבי שלום נח ברזובסקי]] שכיהן בעברו כראש ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בתל אביב, לאדמו"ר מסלונים. הוא היה ידוע בספריו "נתיבות שלום". | לאחר פטירתו מונה חתנו [[רבי שלום נח ברזובסקי]] שכיהן בעברו כראש ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בתל אביב, לאדמו"ר מסלונים. הוא היה ידוע בספריו "נתיבות שלום". | ||