חסידות סלונים: הבדלים בין גרסאות בדף

''''חסידות סלונים''' קמה בשנת ה'תרי"ח (1858), כאשר לאחר פטירתו של רבי [[משה מקוברין]] (כ"ט ב[[ניסן]] ה'תרי"ח), התאחדו חסידים רבים תחת הנהגתו של תלמידו הרב [[אברהם וינברג (הראשון)]] (1804-1883) ומינוהו לאדמו"ר. מאחר שמקום מגוריו היה בעיר סלונים נקראה החסידות שבהנהגתו בשם זה. בדרך כלל הוא מכונה על שם ספרו הידוע, [[יסוד העבודה]], העוסק ביסודות ועיקרי ה[[חסידות]]. חיבר כמה חיבורים נוספים בנגלה ובנסתר כגון באר אברהם על התורה, חסד לאברהם, העוסק בענייני [[קבלה]], באר אברהם על ה[[מכילתא]] ועוד. נפטר ב[[י"א בחשוון]] ה'[[תרמ"ד]] (1883).

לאחר פטירתו המשיכו את דרכו שני בניו, רבי ישכר לייב (נפטר תרפ"ח), ממשיך דרכו היה רבי אברהם יהושע העשיל וינברג{{הערת שוליים|אשר עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ה (1935) והתיישב בתל אביב.}} והאח השני רבי אברהם וינברג (השני) בעל הבית אברהם (נפטר תרצ"ג), ממשיך דרכו היה רבי שלמה דוד יהושע וינברג, שנרצח בשואה.