משתמש:Men770/יחזקאל שרגא הלברשטאם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדותיו
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
==תולדותיו== | ==תולדותיו== | ||
רבי יחזקאל שרגא נולד ב[[טרנוגרוד]], עוד שאמו הייתה בהריונה הגיעה לקבל ברכה מהחוזה מלובלין שעמד בפניה ואמר לה שהולד שבבטנה עתיד להאיר את העולם. מילדותו עבד את ה' במסירות נפש והתייגע בלימוד ובתפילה באופן מבהיל בגיל חמש-עשרה נישא לבתו של רבי [[אריה לייב ליפשיץ]] בעל ספר "אריה דבי עילאי"{{הערה|מייסד [[חסידות וישניצא]]}}, ועבר לגור ליד חותן חמיו, רבי [[משה טייטלבוים (הראשון)|משה טייטלבוים]] בעיירה [[אויהל]] ב[[הונגריה]] שממנו למד הרבה בעיקר לא לזוז נימה מפסקי השולחן ערוך וגם צפייה יום יומית לגאולה. כשנפטרה אשתו, לאחר תשע שנים נישא לאחייניתה, ממנה התאלמן לאחר שבע שנים. אחר כך הלך ללמוד חסידות ועבודת ה' אצל רבי אשר ישעיה מרופשיץ ואצל רבי צבי הירש מרמינוב ורבי שלום מבעלז, למרות שהיה מבקר אצל הרב צדיקים ומחשיב את כולם בעיקר החשיב את השלושה הנ"ל ובעיקר את השר שלום מבעלז אותו ראה כרבו ולא היה זז | רבי יחזקאל שרגא נולד ב[[טרנוגרוד]], עוד שאמו הייתה בהריונה הגיעה לקבל ברכה מהחוזה מלובלין שעמד בפניה ואמר לה שהולד שבבטנה עתיד להאיר את העולם. מילדותו עבד את ה' במסירות נפש והתייגע בלימוד ובתפילה באופן מבהיל בגיל חמש-עשרה נישא לבתו של רבי [[אריה לייב ליפשיץ]] בעל ספר "אריה דבי עילאי"{{הערה|מייסד [[חסידות וישניצא]]}}, ועבר לגור ליד חותן חמיו, רבי [[משה טייטלבוים (הראשון)|משה טייטלבוים]] בעיירה [[אויהל]] ב[[הונגריה]] שממנו למד הרבה בעיקר לא לזוז נימה מפסקי השולחן ערוך וגם צפייה יום יומית לגאולה. כשנפטרה אשתו, לאחר תשע שנים נישא לאחייניתה, ממנה התאלמן לאחר שבע שנים. אחר כך הלך ללמוד חסידות ועבודת ה' אצל רבי אשר ישעיה מרופשיץ ואצל רבי צבי הירש מרמינוב ורבי שלום מבעלז, למרות שהיה מבקר אצל הרב צדיקים ומחשיב את כולם בעיקר החשיב את השלושה הנ"ל ובעיקר את השר שלום מבעלז אותו ראה כרבו ולא היה זז מהנהגותיו. | ||
כיהן כ[[רב]] ב[[רודניק על נהר הסן|רודניק]] אחר כך התחתן עם ביתו של רבי יהודה צבי מראזדלא שם למד מחותנו את חכמת הקבלה באופן מעמיק ובשנת [[ה'תר"ח|תר"ח]] ([[1848]]) מונה לרב ב[[רוזדול]]. לאחר מכן שימש כ[[רב]] בשינובה, אחר כך התחתן עם חנה רחל קורבת משפחתו של השר שלום מבעלז ואחר כך התמנה לרב ב[[סטרופקוב]] בשנת [[ה'תרכ"ט|תרכ"ט]] ביקר ב[[ארץ ישראל]] ושהה ב[[צפת]] וב[[ירושלים]]. בצפת יסד [[בית כנסת]] ו[[מקוה]] שקיים עד היום, וידוע כבית הכנסת צאנז. בשנת [[ה'תרל"א|תרל"א]] חזר לגליציה{{הערה|על ביקורו זה ראו '''מרכבת יחזקאל''', [[כולל חבת ירושלים]], [[ברוקלין]] שבט תשע"ה.}}.לאחר פטירת אביו היה לרב בצאנז למשך שנה ואז ויתר לאחיו. לאחר מכן חזר לשינובה וכיהן בה באדמו"רות ונודע כראש צדיקי גלציה ואחד מגדולי צדיקי הדור שהיו ואלפים ורבבות חסידים היו לו כולל גאונים ואדמור"ים התפרסם הן בגדלותו בתורה בנגלה ובנסתר ובעיקר בהיותו פוסק ובעיקר בעבודתו ותפילתו בקדושה ובטהרה שאלפים כולל גאונים וצדיקים התעוררו מתפילתו גם נודע כבעל רוח הקודש ובעל מופתים וכמתקן נשמות ומוציא דיבוקים הרבה עדויות היו על פעולתו בענין זה בעיקר שהיה מקדש על היין בליל שבת קודש. | כיהן כ[[רב]] ב[[רודניק על נהר הסן|רודניק]] אחר כך התחתן עם ביתו של רבי יהודה צבי מראזדלא שם למד מחותנו את חכמת הקבלה באופן מעמיק ובשנת [[ה'תר"ח|תר"ח]] ([[1848]]) מונה לרב ב[[רוזדול]]. לאחר מכן שימש כ[[רב]] בשינובה, אחר כך התחתן עם חנה רחל קורבת משפחתו של השר שלום מבעלז ואחר כך התמנה לרב ב[[סטרופקוב]] בשנת [[ה'תרכ"ט|תרכ"ט]] ביקר ב[[ארץ ישראל]] ושהה ב[[צפת]] וב[[ירושלים]]. בצפת יסד [[בית כנסת]] ו[[מקוה]] שקיים עד היום, וידוע כבית הכנסת צאנז. בשנת [[ה'תרל"א|תרל"א]] חזר לגליציה{{הערה|על ביקורו זה ראו '''מרכבת יחזקאל''', [[כולל חבת ירושלים]], [[ברוקלין]] שבט תשע"ה.}}.לאחר פטירת אביו היה לרב בצאנז למשך שנה ואז ויתר לאחיו. לאחר מכן חזר לשינובה וכיהן בה באדמו"רות ונודע כראש צדיקי גלציה ואחד מגדולי צדיקי הדור שהיו ואלפים ורבבות חסידים היו לו כולל גאונים ואדמור"ים התפרסם הן בגדלותו בתורה בנגלה ובנסתר ובעיקר בהיותו פוסק ובעיקר בעבודתו ותפילתו בקדושה ובטהרה שאלפים כולל גאונים וצדיקים התעוררו מתפילתו גם נודע כבעל רוח הקודש ובעל מופתים וכמתקן נשמות ומוציא דיבוקים הרבה עדויות היו על פעולתו בענין זה בעיקר שהיה מקדש על היין בליל שבת קודש. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
רבי יחזקאל הוציא לאור את הספרים 'אור החמה' (פירוש ל[[ספר הזוהר|זוהר]] המהווה חלק שני מספר 'קריית ארבע' של ר' [[אברהם אזולאי]]) בשנת [[תרנ"ז]] ו'זהרי חמה' (ספר של ר' אברהם אזולאי המהווה קיצור של פירוש הזוהר של ר' [[אברהם גאלאנטי]]) בשנת [[תרמ"א]]. בסוף חנוכה תרנ"ט חלה בשיתוך במוחו וב[[ו' בטבת]] [[תרנ"ט]] הסתלק על רגעי הסתלקותו כותבים בניו "ואשר ראו עיננו את העבודות והמסירות נפש והדבקות שהיה לו בעת פטירתו אי אפשר לעלות על הכתב ועליו בצדק נאמר קדוש מבואו ועד צאתו". | רבי יחזקאל הוציא לאור את הספרים 'אור החמה' (פירוש ל[[ספר הזוהר|זוהר]] המהווה חלק שני מספר 'קריית ארבע' של ר' [[אברהם אזולאי]]) בשנת [[תרנ"ז]] ו'זהרי חמה' (ספר של ר' אברהם אזולאי המהווה קיצור של פירוש הזוהר של ר' [[אברהם גאלאנטי]]) בשנת [[תרמ"א]]. בסוף חנוכה תרנ"ט חלה בשיתוך במוחו וב[[ו' בטבת]] [[תרנ"ט]] הסתלק על רגעי הסתלקותו כותבים בניו "ואשר ראו עיננו את העבודות והמסירות נפש והדבקות שהיה לו בעת פטירתו אי אפשר לעלות על הכתב ועליו בצדק נאמר קדוש מבואו ועד צאתו". | ||
== על אדמו"ר הזקן וספר התניא == | == על אדמו"ר הזקן וספר התניא == | ||