בוצינא דקרדוניתא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''בוצינא דקרדוניתא''' - ביטוי מספר ה[[זוהר]] המובא רבות בספרי [[חסידות]] ופרושו '''קו המידה''' - היינו שתפקידו למדוד ולצמצם את ה[[אור אין סוף]], ועל ידו מתאפשר ל[[אור]] לרדת ולהתלבש ב[[עולמות]].  
'''בוצינא דקרדוניתא''' - ביטוי מספר ה[[זוהר]] המובא רבות בספרי [[חסידות]] ופרושו '''קו המידה'''{{הערה|ירמיהו לא, לח}} - היינו שתפקידו למדוד ולצמצם את ה[[אור אין סוף]], ועל ידו מתאפשר ל[[אור]] לרדת ולהתלבש ב[[עולמות]].  


==פירוש מילולי==
==פירוש מילולי==
פירוש המילה '''בוצינא''' הוא נר. לגבי פירוש המילה '''קורדוניתא''' ישנם כמה אופנים לפרש:
פירוש המילה '''בוצינא''' הוא נר. למילה '''קורדוניתא''' ישנם כמה פירושים:
* מלשון "חיטי קרדנייתא{{הערה|פסחים ז,א. כא, ב.}}" דהיינו (חיטים) קשים וחזקים, ופירושו נר חזק.
* מלשון "חיטי קרדנייתא{{הערה|פסחים ז,א. כא, ב.}}" דהיינו (חיטים) קשים וחזקים, ופירושו נר חזק.
* מלשון "קדרות ושחרות"{{הערה|תורה אור מקץ, לט, שם מובא בחדא מחתא גם הפירוש הקודם.}} דהיינו חושך, ופרושו נר של חושך.
* מלשון "קדרות ושחרות"{{הערה|תורה אור מקץ, לט, שם מובא בחדא מחתא גם הפירוש הקודם.}} דהיינו חושך, ופרושו נר של חושך.
שורה 12: שורה 12:
במאמר הפותח את ספר הזוהר כתוב: "[[בריש הורמנותא דמלכא|בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה בוצינא דקרדוניתא]]" [= בתחילת (לפני) רצונו של המלך, חקק חקיקה באור העליון, (ועשהו) קו המידה].
במאמר הפותח את ספר הזוהר כתוב: "[[בריש הורמנותא דמלכא|בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה בוצינא דקרדוניתא]]" [= בתחילת (לפני) רצונו של המלך, חקק חקיקה באור העליון, (ועשהו) קו המידה].


דהיינו כאשר [[הקב"ה]] ברא את העולם, על ידי השפעת האור שלו להחיות את העולמות העליונים והתחתונים, הוצרך (כביכול) לצמצם את אורו הגדול המכונה [[אור אין סוף]], על מנת שיוכל להתצמצם ולרדת להיות דרגה פחותה, ולאחר מכן להתצמצם ולרדת עוד להיות דרגה עוד יותר פחותה, וכן הלאה כל [[סדר השתלשלות]] עד שאחרי ירידות וצמצומים רבים נברא העולם הזה הגשמי.
כלומר, כש[[הקב"ה]] ברא את העולם, על ידי השפעת האור שלו להחיות את העולמות העליונים והתחתונים, הוצרך (כביכול) לצמצם את אורו הגדול המכונה [[אור אין סוף]], על מנת שיוכל להתצמצם ולרדת להיות דרגה פחותה, ולאחר מכן להתצמצם ולרדת עוד להיות דרגה עוד יותר פחותה, וכן הלאה כל [[סדר השתלשלות]] עד שאחרי ירידות וצמצומים רבים נברא העולם הזה הגשמי.


הכח הזה המצמצם את האור נקרא "בוצינא דקרדוניתא" שכנ"ל פירושו המילולי (העיקרי) הוא נר החושך. היינו שמטרתו לקבוע היכן נגמר האור ומתחיל החושך.
הכח הזה המצמצם את האור נקרא "בוצינא דקרדוניתא", שכנ"ל פירושו המילולי (העיקרי) הוא נר החושך. היינו שמטרתו לקבוע היכן מסתיים האור ומתחיל החושך.


==השורש הראשון למידת הגבורה==
==השורש הראשון למידת הגבורה==
אל אף שבמקורו נאמר הביטוי "בוצינא דקרדוניתא" על הצמצום וקו המידה שב[[אור אין סוף]], בחסידות מובא בדרך כלל כ"[[גבורה]] ([[ה' גבורות]]) ד[[עתיק יומין]]" (או גבורה עילאה דעתיק יומין) היינו כח המצמצם וקו המידה שב[[כתר]] (בכתר ישנם שתי בחינות: חיצוניות הכתר - [[אריך אנפין]] ופנימיות הכתר - [[עתיק יומין]]){{הערה|תניא [[שער היחוד והאמונה]] פרק ד'}}.
על אף שבמקורו נאמר הביטוי "בוצינא דקרדוניתא" על הצמצום וקו המידה שב[[אור אין סוף]], בחסידות מובא בדרך כלל כ"[[גבורה]] ([[ה' גבורות]]) ד[[עתיק יומין]]" (או גבורה עילאה דעתיק יומין) היינו כח המצמצם וקו המידה שב[[כתר]] (בכתר ישנם שתי בחינות: חיצוניות הכתר - [[אריך אנפין]] ופנימיות הכתר - [[עתיק יומין]]){{הערה|תניא [[שער היחוד והאמונה]] פרק ד'}}.


כל הספירות שבכתר הינם שורש ומקור לאותם [[ספירות]] שהשתלשלו אחר כך בעולם שמתחתיו [[עולם האצילות]], וכך גם מידת ה[[גבורה]] שב[[כתר]] ב[[עתיק יומין]] הינו היסוד והשורש ל[[מידת הגבורה]] שבעולם האצילות, ושב[[עולם הבריאה]] וכו', היינו ש"בוצינא דקרדוניתא" שקאי על הגבורה דעתיק יומין הינו המקור לכל [[מידת הגבורה]] שבכל העולמות.  
הספירות שבכתר הם שורש ומקור ה[[ספירות]] שהשתלשלו אחר כך בעולם שמתחתיו [[עולם האצילות]], וכך מידת ה[[גבורה]] שב[[כתר]] ב[[עתיק יומין]] היא יסוד ושורש [[מידת הגבורה]] שבעולם האצילות, ושב[[עולם הבריאה]] וכו', היינו ש"בוצינא דקרדוניתא", שקאי על הגבורה דעתיק יומין היא מקור כל [[מידת הגבורה]] שבכל העולמות.  


[[מידת הגבורה]] ענינה ופעולה צמצום, כי הינה בדיוק ההפך ממידת ה[[חסד]] אשר כל מהותה [[אהבה]] והשפעה, אך הגבורה מסמלת את התוקף והדין שמגביל את ההשפעה רק למקומות מסוימים.
[[מידת הגבורה]] ענינה ופעולה צמצום, כי היא בדיוק ההפך ממידת ה[[חסד]] אשר כל מהותה [[אהבה]] והשפעה, אך הגבורה מסמלת את התוקף והדין שמגביל את ההשפעה רק למקומות מסוימים.


==ראו גם==
==ראו גם==

תפריט ניווט