402
עריכות
שמן (משקה): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←בתורת החסידות) |
חסיד של הרעבע (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שמן זית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמן זית]] | [[קובץ:שמן זית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמן זית]] | ||
'''שמן''' הוא אחד | '''שמן''' הוא משקה המופק מסחיטת ה[[זית]]. השמן הינו אחד מ[[שבעת המשקים]] המכשירים פרי לקבל טומאה. | ||
בחסידות נמשל השמן ל[[ספירת החכמה]] ול[[ספירת החסד]]. | |||
== | ==בהלכה== | ||
===ברכתו=== | |||
השותה שמן זית לבדו, אינו מברך עליו כלל. מפני שלא נהנה כלל בשתייתו ואדרבא זה מזיק לו.{{הערה|סדבה"נ פרק ז' ס' י"א, ובשו"ע סי' ר"ב ס' י'.}} | |||
אם שותהו עם שאר משקים ועיקרו הוא שתיית השמן (כגון לרפואה) מברך "...בורא פרי העץ". | |||
אותו דין גם בלחם ספוג בשמן שאין לו כל רצון בלחם עצמו.{{הערה|קצוה"ש סימן נ"ג, סעיף ב'.}} | |||
== | השמן הוא המשקה היחיד שיש לו חשיבות זו, שגם לאחר סחיטתו נשאר עליו ברכת הפרי, בשאר המשקים מברך "שהכל". | ||
===ברכת ריחו=== | |||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
שמן בכללות ענינו הוא [[ספירת החכמה]], אמנם בפרטיות עניינו הוא [[חכמה סתימאה]] שב[[כתר]] מקור החכמה, (שכנגדו באדם עניינו הוא [[שכל הנעלם מכל רעיון]]). ולכן השמן צף על גבי ה[[מים]] "אף שיהיה השמן תחלה למטה מן המים ויתנו המים עליו יעלה הוא למעלה על המים"{{הערה|דרך מצוותך עא, א - [http://www.chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/31/index.htm מצוות נר חנוכה].}} כי מים עניינם חכמה והשמן שעליהם הוא מקור החכמה. | שמן בכללות ענינו הוא [[ספירת החכמה]], אמנם בפרטיות עניינו הוא [[חכמה סתימאה]] שב[[כתר]] מקור החכמה, (שכנגדו באדם עניינו הוא [[שכל הנעלם מכל רעיון]]). ולכן השמן צף על גבי ה[[מים]] "אף שיהיה השמן תחלה למטה מן המים ויתנו המים עליו יעלה הוא למעלה על המים"{{הערה|דרך מצוותך עא, א - [http://www.chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/31/index.htm מצוות נר חנוכה].}} כי מים עניינם חכמה והשמן שעליהם הוא מקור החכמה. | ||
שמן | ===השמן והיין=== | ||
פעמים רבות מוזכרים בחסידות השמן והיין כשני סוגי עבודה: עבודה בהתפעלות והתלהבות ([[יין]]) הקשור יותר בעבודתם של ה[[לויים]], ועבודה בביטול ובחשאי (שמן) הקשורה יותר בעבודת ה[[כהנים]]. | |||
ב[[לשכת בית השמנים]] שב[[בית המקדש]] היו מונחים בקביעות חביות רבות שבהם [[יין]] ושמן [[זית]]. הדבר רומז על עבודת היהודי, אשר צריכים להיות בה שני העניינים, גם [[יין]] וגם שמן, היינו התלהבות וביטול כאחד. | |||
הסיבה שבלשכה היה גם יין היא, כי צריך שהביטול של היהודי לא יהיה כי אין לו חיות והתלהבות בלימוד התורה ח"ו. | |||
אמנם למרות זאת רואים שהלשכה נקראת לשכת ה'''שמנים''' דווקא (ולא לשכת היין והשמן וכדו'), כי עיקר ההדגשה היא על ענין הביטול.{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=6dc5f073-d00d-4254-8b27-3011c9b4e7a8&st=%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=226 חלק ד'].}} | |||
===השמן כמדיף ריח=== | |||
השמן מוזכר פעמים רבות גם כמדיף ריח למרחוק. | |||
ולכן נמשל השמן לעבודת [[האבות]] שהיתה בבחינת [[ריח]] בלבד ולא גילוי עצמי של אור ה' בעולם. כלומר שבעבודתם בקיום המצוות המשיכו [[הארה]] אלקית בלבד, ולא הגיעו למעלת קיום המצוות כפי שהן לאחר [[מתן תורה]], שיש בהן המשכת וגילוי [[עצמותו]] ית'. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||