הגאון מווילנא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 198 בתים ,  10 בדצמבר 2017
אין תקציר עריכה
מ (משחית)
אין תקציר עריכה
שורה 23: שורה 23:
עם התפשטות תורת החסידות, קמו לה מתנגדים בטענה אשר החסידות מביא חלישות ב[[יראת שמים]] ואף מעודדת ביטול [[מצוות]] כתיקונן. סיבת ההתנגדות שורשה, בפחד מפני משיח השקר [[שבתאי צבי]] ששאריות תלמידיו עדיין המשיכו לפעול באירופה. המתנגדים חששו שהחסידות היא המשך לשבתאות.
עם התפשטות תורת החסידות, קמו לה מתנגדים בטענה אשר החסידות מביא חלישות ב[[יראת שמים]] ואף מעודדת ביטול [[מצוות]] כתיקונן. סיבת ההתנגדות שורשה, בפחד מפני משיח השקר [[שבתאי צבי]] ששאריות תלמידיו עדיין המשיכו לפעול באירופה. המתנגדים חששו שהחסידות היא המשך לשבתאות.


מחרחרי ריב ב[[וילנא]] בעלי השפעה העידו בפני הגר"א עדות כשרה עם שני [[עדים]] כשרים על פי דין [[תורה]] הקדושה, שהם בעיניהם ראו את ה[[חסידים]] ורבם ([[אדמו"ר הזקן]]) שביטלו את ה[[צומות]] אשר קבעו חז"ל ואף אוכלים בהם בפרהסיא בסעודה ומשתה [[יין]]. פרט אחד עיקרי הם השמיטו מהעדות, שהיה זה ב[[תשעה באב]] שחל ב[[שבת]], שאז לא רק שמותרים באכילה ושתיה והצום הוא נדחה, אלא שיש להרבות באכילה ושתיה לאפוקי הסלקא דעתך שאסור{{הערה|וראה בתחילת שיחת [[דברים]] נ"ב - "[[דבר מלכות]]"}}.  
מחרחרי ריב ב[[וילנא]] בעלי השפעה העידו בפני הגר"א עדות כשרה עם שני [[עדים]] כשרים על פי דין [[תורה]] הקדושה, שהם בעיניהם ראו את ה[[חסידים]] ורבם ([[אדמו"ר הזקן]]) שביטלו את ה[[צומות]] אשר קבעו חז"ל ואף אוכלים בהם בפרהסיא בסעודה ומשתה [[יין]]. פרט אחד עיקרי הם השמיטו מהעדות, שהיה זה ב[[תשעה באב]] שחל ב[[שבת]], שאז לא רק שמותרים באכילה ושתיה והצום הוא נדחה, אלא שיש להרבות באכילה ושתיה לפרוך את דעת האוסרים{{הערה|אגרות קודש חלק י"ג עמוד רצ"א, וראה בתחילת שיחת [[דברים]] נ"ב - "[[דבר מלכות]]"}}.  


עוד אותם עדים העידו אשר ראו אותם רוקדים במעורב, היה זה כאשר [[אדמו"ר הזקן]] רקד עם בתו. ובנוסף העידו שהם אף כופרים ב[[אמונה]]. היה זה ככל הנראה בעקבות דברים שהבינו שלא כדת וכדין באשר נכתב ב[[צוואת הריב"ש]] שבעקבותם נכתב פרק ב[[ספר התניא]] המסביר את הנושא, ויצוין, כי אותו [[אביגדור]] ה'מוסר' הידוע רבה של פינסק אף כתב זאת במכתב הלשנתו לקיסר [[רוסיה]] דאז. כמו כן מנוולי המתנגדים זייפו את ספר התניא והכניסו במהדורה המזוייפת ביטויים של כפירה רח"ל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/29/255&search=%D7%94%D7%92%D7%A8%5c%22%D7%90 > ספר השיחות - תש"ח, רשימת שיחת כ"ק אדמו"ר שליט"א בקייץ ה'תש"ח 257]}}.
עוד אותם עדים העידו אשר ראו אותם רוקדים {{מונחון|מעורבת|לא צנועה}}, אך לא ציינו שהמדובר בילדה בת כמה ימים, שהייתה מונחת על מגש{{הערה|אגרות קודש חלק י"ג עמוד רצ"א}}. ובנוסף העידו שהם אף כופרים ב[[אמונה]]. היה זה ככל הנראה בעקבות דברים שהבינו שלא כדת וכדין באשר נכתב ב[[צוואת הריב"ש]] שבעקבותם נכתב פרק ב[[ספר התניא]] המסביר את הנושא, ויצוין, כי אותו [[אביגדור]] ה'מוסר' הידוע רבה של פינסק אף כתב זאת במכתב הלשנתו לקיסר [[רוסיה]] דאז. כמו כן מנוולי המתנגדים זייפו את ספר התניא והכניסו במהדורה המזוייפת ביטויים של כפירה רח"ל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/29/255&search=%D7%94%D7%92%D7%A8%5c%22%D7%90 > ספר השיחות - תש"ח, רשימת שיחת כ"ק אדמו"ר שליט"א בקייץ ה'תש"ח 257]}}.


לאור כל אלה, הגר"א שהיה יהודי ירא שמים והאמין לעדים הכשרים שהובאו לפניו, כנ"ל, לא היה מודע באופן אמין למתחולל בעולם, ולכן הוציא כמתבקש על פי דין תורה חרם כנגד החסידים בו הוא מגדירם כמינים וכופרים. בעקבות חרם זה החלו הרדיפות האיומות כנגד החסידות, עד שנאלצו כל גדולי החסידות באותה תקופה - תלמידי המגיד לברוח מבתיהם אל [[המגיד ממעזריטש]].
לאור כל אלה, הגר"א שהיה יהודי ירא שמים והאמין לעדים הכשרים שהובאו לפניו, כנ"ל, לא היה מודע באופן אמין למתחולל בעולם, ולכן הוציא כמתבקש על פי דין תורה חרם כנגד החסידים בו הוא מגדירם כמינים וכופרים. בעקבות חרם זה החלו הרדיפות האיומות כנגד החסידות, עד שנאלצו כל גדולי החסידות באותה תקופה - תלמידי המגיד לברוח מבתיהם אל [[המגיד ממעזריטש]].
[[קובץ:חרם חמור.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כיתוב תמונה]]
[[קובץ:חרם חמור.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צילום החרם על החסידים]]
בשנת ה'[[תקל"ד]], [[אדמו"ר הזקן]] בא יחד עם רבו רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] לגר"א לבקשו ולהסביר לו את דרך החסידות על מנת למנוע ולהפסיק את הרדיפות. אך מקורביו של הגר"א, מנעו בעדו מלהכנס לשם, ואף נעלו אותם במרתף סגור במשך יומיים. מאוחר יותר התבטא הר' חיים מוולוז'ין בעל "נפש החיים" כי לאחר מכן רצה הגר"א ללכת הוא לפגוש את [[אדמו"ר הזקן]] אך אמו מנעה בעדו כשנשכבה בשעת מעשה על הכביש ולא נתנה להם בשום אופן להמשיך בדרכם. או אז נאלץ הגר"א לסגת אחור אף מצד כיבוד אם.
בשנת ה'[[תקל"ד]], [[אדמו"ר הזקן]] בא יחד עם רבו רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] לגר"א לבקשו ולהסביר לו את דרך החסידות על מנת למנוע ולהפסיק את הרדיפות. אך מקורביו של הגר"א, מנעו בעדו מלהכנס לשם, ואף נעלו אותם במרתף סגור במשך יומיים. מאוחר יותר התבטא הר' חיים מוולוז'ין בעל "נפש החיים" כי לאחר מכן רצה הגר"א ללכת הוא לפגוש את [[אדמו"ר הזקן]] אך אמו מנעה בעדו כשנשכבה בשעת מעשה על הכביש ולא נתנה להם בשום אופן להמשיך בדרכם. או אז נאלץ הגר"א לסגת אחור אף מצד כיבוד אם.


תפריט ניווט