385
עריכות
משיח בכיכר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
(13 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''סוף מעשה ב[[מחשבה]] תחילה''' הינו ביטוי המושאל מתוך פיוט '''[[לכה דודי]]''', הנאמר בתפילת [[קבלת שבת]] בליל שבת. הפיוט נתחבר על ידי הרב המקובל [[שלמה אלקב"ץ]] מצפת, בזמן הרמ"ק והאריז"ל. | |||
מתוך הבית השני בפיוט: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה | |||
כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה | |||
מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה | |||
:סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה}} | |||
==הפירוש הפשוט== | ==הפירוש הפשוט== | ||
שורה 5: | שורה 14: | ||
כחלק מהפיוט המדבר בכללות על מעלת ותפארת ה[[שבת]], משפט זה מבאר שלמרות שהשבת הינה ה"דבר" האחרון שאלוקים ברא, ביום השביעי ל[[מעשה בראשית]], אבל בדרגה היא "תחילה" דהיינו נעלה מכל הבריאות והימים שלפני כן. | כחלק מהפיוט המדבר בכללות על מעלת ותפארת ה[[שבת]], משפט זה מבאר שלמרות שהשבת הינה ה"דבר" האחרון שאלוקים ברא, ביום השביעי ל[[מעשה בראשית]], אבל בדרגה היא "תחילה" דהיינו נעלה מכל הבריאות והימים שלפני כן. | ||
דווקא לכן היא הגיעה בסוף הבריאה, כמנוחה לאחר ששת ימי עבודה, ב[[מדרש]] מובא [[משל]] לפשט זה: [[משל]] למלך שעמל, בנה, הכין, וערך, חופת חתונה לבנו, ורק לאחר שהכל היה מוכן, חסר היה רק הכלה, אך ברור שהכלה זה עיקר החתונה. | דווקא לכן היא הגיעה בסוף הבריאה, כמנוחה לאחר ששת ימי עבודה, ב[[מדרש]] מובא [[משל]] לפשט זה: [[משל]] למלך שעמל, בנה, הכין, וערך, חופת חתונה לבנו, ורק לאחר שהכל היה מוכן, חסר היה רק הכלה, אך ברור שהכלה זה עיקר החתונה. | ||
==בחסידות== | |||
אחד מרעיונות החסידות החוזרים על עצמם באין ספור [[מאמרי חסידות]], היא אשר לכל דבר תחתון וגשמי יש הסתכלות אחרת ומיוחדת - כל נברא באשר הוא מושרש במחשבתו של [[הקב"ה]], ומשם שואב את קיומו והתהוותו. | |||
ישנם שלושה שלבים בביצוע כל דבר, [[מחשבה דיבור ומעשה]] ה[[מחשבה]] הינה שלב יותר דק ו[[רוחני]] הקשור עם [[נפש]] האדם, הדיבור הינו משהו חיצוני אך עדיין קשור למחשבה, והמעשה הוא חיצוני לחלוטין ואינו מוכרח להיות קשור לנפש. | |||
ככל שהעשיה הוא יותר תחתון ויותר גשמי או אפילו שלילי, - "סוף מעשה", שורשו הוא הרבה יותר נעלה - "ב[[מחשבה]] תחילה". | |||
דוגמא לדבר ניתנת מכותל אבנים גבוה שנפל והתפרק, האבנים אשר היו למעלה יפלו במרחק מהכותל ואילו האבנים התחתונות יפלו קרוב לכותל, כי "כל הגבוה גבוה נופל למטה למטה". | |||
משפט זה משמש גם כביטוי לאדם העושה מעשים ללא [[מחשבה]] קודמת, ולכן עושה גם מעשים אשר אחר כך מתחרט עליהם. | |||
[[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]] | |||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] |
עריכות