656
עריכות
דקל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
חסיד של הרעבע (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''דקל''' הוא עץ שענפיו משמשים למצוות [[לולב]], ופרותיו הם [[תמר]]ים - מ[[שבעת המינים]]. בדקל יש שני מיני עצים, הנקראים זכר ונקבה, והם מצמיחים פירות רק כשמרכיבים אותם יחדיו. | '''דקל''' הוא עץ שענפיו משמשים למצוות [[לולב]], ופרותיו הם [[תמר]]ים - מ[[שבעת המינים]]. בדקל יש שני מיני עצים, הנקראים זכר ונקבה, והם מצמיחים פירות רק כשמרכיבים אותם יחדיו. | ||
==בתלמוד== | ==בתלמוד== | ||
ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=111&format=pdf דף קי"א עמוד א']}} מובאת אמרתו של [[ריש לקיש]], כי ישנם ארבעה דברים שאסור לעשותם משום סכנה, וביניהם התפנות בין שני דקלים, ומי שעובר בין שני דקלים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ארבעה דברים העושה אותן דמו בראשו ומתחייב בנפשו, אלו הן: הנפנה בין דקל לכותל והעובר בין שני דקלים...}}. בהמשך מבואר על אמרה זו, כי הסכנה היא רק כשאין בין הדקל לכותל או בין שני הדקלים [[ארבע]] [[אמה|אמות]], משום שהסיבה לאיסור היא שמכיוון שאין רשות ל[[שדים]] לעבור בדרכים מרכזיות, ולכן עוברים הם בדרכים צדדיות בהם לא עוברים בדרך כלל [[אדם (מין המדבר)|בני אדם]], ומשום כך העובר בדרכים צדדיות עלול להינזק מאותם שדים. כך נפסק להלכה ב[[שולחן ערוך הרב]]{{הערה|שולחן ערוך הרב חלק "חושן משפט", הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית, סעיף ט':{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לא יעבור איש איש בין שתי נשים ולא אישה בין שני אנשים מפני שרוח רעה שורה שם...''' וכן הדקל'"}} }}. | |||
ב[[מסכת עבודה זרה|מסכת]] [[עבודה זרה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=13b&format=pdf דף י"ג עמוד ב']}}, מובא כי לדעתו של [[רבי מאיר]], בין הדברים שאסור למכור ל[[עובדי כוכבים|עובדי כוכבים ומזלות]] בכל מצב, מחשש שיעשה בו שימוש ל[[עבודה זרה]], הוא "דקל טוב". ב[[גמרא]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=14b&format=pdf שם י"ד עמוד ב']}} מבארים כי ב"דקל טוב" הכוונה היא לחלק הטוב שבדקל - פרותיו, [[תמר|התמר]]. לדעות מסויימות, גם הפרי השני שבין שלושת הדברים שאסור למוכרם ל[[עכו"ם]] - {{מונחון|החצב|המפורש בלשון הגמרא ל"קשבא"}} - גם הוא סוג של [[תמר|תמרים]], המוזכרים ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=7b&format=pdf דף ז' עמוד ב']}}, בהקשר לכך כי [[רבה]] שלח למרי בר מר שק תמרים בידי [[אביי]]. | |||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
איתא במשנה{{הערה|סוכה כט ב}} ש"ציני הר הברזל (ציני דקלים) כשרות", והיינו, דקלים שאין עושים פירות, ועכ"פ עושים פירות רעים, ואעפ"כ הם כשרים. | איתא במשנה{{הערה|סוכה כט ב}} ש"ציני הר הברזל (ציני דקלים) כשרות", והיינו, דקלים שאין עושים פירות, ועכ"פ עושים פירות רעים, ואעפ"כ הם כשרים. | ||
| שורה 8: | שורה 11: | ||
וההוראה מזה – שגם כאשר יהודי נמצא במעמד ומצב שעדיין אין ביכלתו לעשות פירות, ואין ביכלתו לעשות פירות טובים ומשובחים, אין לו להמנע ח"ו מלימוד התורה (ענינו של הלולב){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/9/82.htm?q=%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D תורת מנחם חול המועד סוכות תשיג]}}. | וההוראה מזה – שגם כאשר יהודי נמצא במעמד ומצב שעדיין אין ביכלתו לעשות פירות, ואין ביכלתו לעשות פירות טובים ומשובחים, אין לו להמנע ח"ו מלימוד התורה (ענינו של הלולב){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/9/82.htm?q=%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D תורת מנחם חול המועד סוכות תשיג]}}. | ||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
{{קצרמר}} | |||
[[קטגוריה:צומח]] | [[קטגוריה:צומח]] | ||